פיברומיאלגיה בעקבות תאונת דרכים או תאונת עבודה : איך להתמודד משפטית?
כשאומרים “תאונת דרכים” או תאונת עבודה לרוב מדמיינים שברים, צליעות ונפילות פיזיות חדות. אבל יש עולם שלם של נזקים שאינם נראים לעין – נזקים שמנפצים לא פחות את איכות חייו של הנפגע. אחת הדוגמאות המרתקות והשנויה במחלוקת היא פיברומיאלגיה – תסמונת שגורמת לכאבים כרוניים, עייפות, ושפע סימפטומים מתסכלים אחרים. מה קורה כשפיברומיאלגיה מתפרצת בעקבות תאונת דרכים או תאונת עבודה? כיצד מתמודדים?
פיברומיאלגיה: המסתורין שמאחורי הכאב
פיברומיאלגיה איננה תופעה חדשה. היא מוכרת כבר עשרות שנים בעולם הרפואה, אך *ההכרה המשפטית שלה בישראל היא אתגר של ממש*. מדובר על תסמונת מורכבת, ללא בדיקה רפואית חד-משמעית שיכולה לאשר את קיומה. הכאבים אמיתיים, התשישות מוחשית – אך ההוכחה? כאן בדיוק טמונה הבעיה.
מחקרים מצביעים על כך שאצל חלק מהאנשים, תאונת דרכים או תאונת עבודה עלולה להוות טריגר להתפרצות פיברומיאלגיה. העוצמה הפתאומית של הפגיעה, והטראומה הגופנית-נפשית הכרוכה בה ובעיקר פוסט טראומה עשויים לשנות לחלוטין את המאזן הפיזיולוגי בגוף ולגרום להתפרצות המחלה מסיבות שונות שעדיין לא כולן ברורות לעולם הרפואה. אך כיצד מוכיחים שטראומות שכאלה הן שאחראיות להופעת המחלה?
3 אתגרים מרכזיים בזירה המשפטית
- היעדר בדיקה חד משמעית: אין בדיקה אחת שקובעת באופן בינארי אם החולה סובל מפיבראומאלגיה או לא. מדובר בסדרה של בדיקות שונות שכל אחת נותנת אינדיקציה ביחס לנתון מסויים שבסוף מכלול האינדיקציות המצטבר צריך להביא את המומחה בתחום הראומטלוגיה להחליט ולקבוע האם החולה עומד בקריטריונים שנקבעו למחלה. והאם זו הותירה נכות.
- הקשר הסיבתי: כדי לקבל פיצוי בגין פיברומיאלגיה צריך להוכיח קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לפרוץ המחלה. ישנם מקרים שהם יותר ברורים, של אדם בריא ללא כל עבר רפואי, שסבל מחבלה או טראומה בתאונה ואז פתאום התפרצה פיברומאלגיה, במצב דברים כזה הקשר הסיבתי יותר חזק ויותר ברור. יחד עם זאת, יתכנו מקרים שבהם לחולה היו חלק מגורמי המחלה עוד לפני התאונה וחרף העובדה שלא היה חולה בה לפני התאונה מצבים אלו הם יותר מורכבים מבחינת קביעת הקשר הסיבתי ואחוזי הנכות ועל הרופאה המומחה לקבוע את הסיבתיות ואת אחוזי הנכות.
- אחוזי הנכות : החל מ 1.3.22 תוקנו מבחני קביעת הנכות במוסד לביטוח לאומי, והוסף לראשונה בתקנה 92 פרק העוסק בפיברומיאלגיה (עייפות כרונית) בתקנה נקבעו המבחנים לפיהם יקבעו אחוזי הנכות בגין פיברומיאלגיה.
איך מתרגמים כאב לפיצוי כספי?
עכשיו, מתעוררת שאלה קריטית: תיקים שבהם החולה סובל מפיברומאלגיה יכולים להקנות פיצוי בסכומים גבוהים, תלוי בעוצמת המחלה, שכן מחלה זו יכולה לגרום לעובד לאבד את כושר ההשתכרות העתידי שלו, לפגיעה קשה בתפקודים בבית ועוד.
למשרדנו ניסיון בטיפול בנפגעי תאונות דריכים או תאונות עבודה שסובלים מפיברומיאלגיה. חשוב לשים לב שלכל עילת תביעה יש דרך אחרת כיצד להוכיח את המחלה.
תאונות דרכים – במקרים של תאונות דרכים הדרך להוכיח את מחלת הפיברומאלגיה היא בדרך של הגשת בקשה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה. כמובן שכדי שבית המשפט ימנה מומחה בתחום הזה צריך לשכנע אותו במסגרת הבקשה למינוי כי ישנה ראשית ראיה לנכות צמיתה בתחום הפיברומיאלגיה. ככול שתאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה אז ניתן לקבוע את הנכות בדרך של פנייה למוסד לביטוח לאומי ועמידה לבדיקה בפני ועדה רפואית. בתחום הפיברומאלגיה, אנו סבורים מבחינה מקצועית עדיף להיבדק על ידי מומחה מטעם בית המשפט שיתן חוות דעת רפואית מקיפה ומשכנעת, במסלול זה עומדת לנפגע האפשרות לשלוח למומחה שאלות הבהרה ואף לזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו.
תאונות עבודה ותביעות נזיקין – כאשר עילת התביעה של הניזוק היא מכוח פקודת הנזיקין, עליו להגיש יחד עם כתב התביעה גם חוות דעת מומחים רפואיים בתחומים שונים ובכלל זה גם בתחום הפיברומיאלגיה. חשוב לשים לב, שלעיתים המחלה מתגלה זמן רב לאחר הגשת התביעה ועם התקדמות הבירור הרפואי, ולכן ככול שלא הוגשה חוות דעת שכזו, יש לפנות לבית המשפט בבקשה לצרף חוות דעת נוספות, שכן מדובר בנזק שהתגלה לאחר הגשת כתב התביעה. כמובן, שגם לנתבעים עומדת הזכות להגיש חוות דעת נגדית בניסיון לשלול את טענות התביעה במישור הקשר הסיבתי וגובה הנכות.
5 שאלות שחשוב לשקול כשפונים לעורך דין תאונות דרכים ותאונות עבודה פיברומאלגיה:
- איך עורך הדין יוכיח את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הפיברומיאלגיה?
- האם נחוצה חוות דעת מומחים רפואיים? כיצד משיגים אותה? האם עורך הדין יעזר במומחים בעלי שם בתחום שיכולים לסייע במתן חוות דעת מומחים.
- ככול שמדובר בתביעת נזיקין האם עורך הדין בקיא במתן פתרונות בשאלות החבות הנזיקית, האם ניתן להוכיח חבות נזיקית לפני שמוציאים אלפי שקלים עבור חוות דעת מומחים רפואיים. ישנן תאונות שגרמו לפיברומיאלגיה אך הוכחות החבות הנזיקית קשה ומורכבת. לקריאה נוספת “תאונת התחשמלות ממכונת אינדוקציה לפיקוק בקבוקים במפעל בקרית גת, גרמה לפיברומאלגיה קשה”.
- במקרים שמדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, האם עורך הדין ידע “לסנכרן” בין שני מסלולי התביעה מול חברת הביטוח והביטוח הלאומי באופן כזה שלא יגרם לתיק נזק בלתי הפיך?
תפקידו הקריטי של עורך הדין
היכולת לנהל תיק פיברומיאלגיה כתוצאה מתאונת דרכים או תאונת עבודה דורשת התמחות ספציפית וממוקדת. עורך הדין חייב לא רק להבין את הרקע הרפואי, אלא גם לדעת להוביל את בית המשפט להבנה עמוקה של הייחודיות שבמקרה. זה כולל גיוס חוות דעת מומחים רלוונטיים, איסוף ראיות כמו תיעוד פסיכולוגי ופיזיותרפי, וכמובן עבודה צמודה עם רופא מומחה לטיפול בתסמונת.
אז על מי כדאי לסמוך?
לא מעט נפגעים מגישים תביעות ללא הבנה מעמיקה, ולעיתים מגלים – מאוחר מדי – שעורך הדין לא הכיר את כל הדקויות הנדרשות. עורך דין שבקי בתחום תאונות הדרכים והנזיקין, עם ניסיון מיוחד במקרים של פיברומיאלגיה, הוא הכלי החזק ביותר שלכם להשגת הכרה ופיצוי ראויים על הסבל שעברתם.
מילה אחרונה (ולא פחות חשובה)
אם אתם מתמודדים עם השלכות של פיברומיאלגיה אחרי תאונת דרכים או תאונות עבודה דעו שאתם לא לבד. יש אנשים שעברו בדיוק את מה שאתם חווים עכשיו, והצליחו לשנות את מסלול חייהם בזכות פנייה נכונה לייעוץ משפטי מתאים. *לא חייבים להשלים עם הכאב או להתפשר על הפיצויים!* בחרו עורך דין מקצועי, מנוסה ואכפתי שהוא גם מומחה אמיתי בתחום – ותנו לאדם הנכון להילחם עבור מה שמגיע לכם.
הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.
המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.
עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.
