משרד עורך דין תאונות עבודה - מומחיות וניסיון ללא פשרות

היקף הפיצוי תלוי בשאלה האם נותרה לך נכות צמיתה עקב התאונה. בגדול המקרים נחלקים לשנים, מקרים שלא הותירו נכות צמיתה ואז הפיצוי הינו מצומצם יותר בגין הפסדי שכר לעבר, כאב וסבל והוצאות שנגרמו. לעומת זאת, כאשר לנפגע נותרה נכות צמיתה היקף הפיצוי הינו בראשי נזק נוספים. כמו לדוגמא, הפסדי שכר לעבר ולעתיד, כאשר ביחס לשכירים הפסדים לעתיד מהוונים עד לגיל 67 ולעומת זאת לעצמאים בעלי מקצעות חופשיים עד לגיל 70 והיו גם מקרים שהיוונו את הפיצוי גם עד לגיל 75. כמו כן, הנפגע זכאי לפיצוי בגין אובדן פנסיה בשיעור של 12.5% מהסך הפסדי השכר לעבר ולעתיד. פיצוי בגין נסיעות חניה, כאב וסבל בהתאם לנוסחה מתמטית הקבועה בתקנות ספציפיות לעניין זה. הוצאות רפואיות שונות ככול שאלו אינן נכללות בסל הבריאות וכל נזק אחר שיוכח בפני בית המשפט כנובע מהתאונה. במקרים של פציעות קשות, כמו פרפלגיה, קוואדרופלגיה מצב וגטטיבי, הנפגע זכאי לפיצוי גם בגין התאמות דיור, אביזרים שיקומיים, התאמות רכב והוצאות בגין רכב מיוחד לנכים, רכישת ציוד מתכלה כמו ערכות צינטור, תחתונים, חתולים נפגעים קשים הסובלים מבעיות בוויסות חום הגוף זכאים להוצאות מיזוג וחימום מוגברות, נפגעים שאינם שולטים על סוגרים זכאים לפיצוי בגין כביסה מוגברת ורכישה מוגברת של מצעים, עלויות של העסקת עובד זה אחד או שניים לרבות עלויות מתן יחידת דיור לעובד ומימון עלות המחייה של העובד.

בהחלט כן, סעיף 82 לפקודת הנזיקין קובע שכל גמלה, להוציא גמלה בעין שמשלם המוסד לביטוח לאומי עקב התאונה תנוכה מסכום הפיצויים להם זכאי הניזוק בתביעתו. זהו הדין גם ביחס לכל טובת הנאה אחרת שמקבל הניזוק עקב התאונה. כדי לפשט, ניתן לראות בתשלומי המוסד לביטוח לאומי כתשלום מקדמה על חשבון התביעה הנזיקית שתוגש כנגד המזיק. בתביעה זו בית המשפט יעשה חישוב מהו סך הנזק שנגרם לניזוק והוכח בפניו, מהנזק ינוכו תשלומי הביטוח הלאומי שהניזוק כבר מקבל ויקבל בעתיד וזאת על סמך חוות דעת אקטוארית, את היתרה שתתקבל לאחר ניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאומי, ישלם המזיק או חברת הביטוח שלו.

הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי לאחר תאונה תביעות למוסד ביטוח לאומי מוגשות על ידנו מיד לאחר התאונה. יש לפעול להגיש תביעה להכרה כנפגע תאונת עבודה או תביעה לנכות כללית וזאת כדי שהנפגע יוכל לקבל באופן מיידי תשלומים מהביטוח הלאומי בתקופה שהוא נמצא בחופשת מחלה. מתי מגישים את התביעה הנזיקית לבית המשפט? תביעות נזקי גוף מגישים לבית המשפט בממוצע שנה לאחר אירוע התאונה, וזאת כדי שיהיה פרק זמן מספיק להחלמה והתגבשות הנזק. לעיתים לקוחות סבורים ששנה זה המון זמן להמתין, אבל בסוף הם מבינים שההמתנה היא לטובתם. משום שבמקרים רבים במהלך שנה זו מתגלות עוד ועוד בעיות רפואיות שלא היו ידועות לנפגע בהתחלה. את כל הבעיות הללו צריך לשקף בכתב התביעה ולתרגם לנכויות כדי שהניזוק יקבל את מלוא הפיצוי המגיע לו. בעיות רפואיות שמתגלות לאחר התאונה ישנם מקרים רבים שבהם הנפגע סובל מתסמונות והתפרצות מחלות עקב חבלה. לדוגמה, תסמונת CRPS הינה תסמונת שמתחילה רק ככאב קל אך ככל שעובר הזמן היא הולכת ומחמירה. היו מקרים שכעבור מספר שנים נאלצו לקטוע לנפגע את הרגל בשל אותה התסמונת. באופן דומה גם ביחס למחלת פיברומיאלגיה ותסמונת דחק בתר חבלתית (PTSD), אלו תופעות שלעיתים מתגלות זמן רב לאחר התאונה. כלל בסיסי: המתנה של שנה למינוי מומחים רפואיים כלל בסיסי הוא שבית המשפט לא ימנה מומחים רפואיים מטעמו אם טרם חלפה שנה מהתאונה. תביעה למוסד לביטוח לאומי ולבית המשפט לסיכום התשובה לשאלה זו, ניתן לומר שתביעות לביטוח לאומי מוגשות באופן מיידי לאחר התאונה. תביעות לבית המשפט מוגשות בממוצע שנה לאחר התאונה עם התגבשות הנזק, אם כי יתכנו חריגים. כל תיק לגופו בהתאם לאופי הפגיעה ממנה סובל הלקוח. חשיבות ליווי משפטי לאחר הפגיעה בכל מקרה, חשוב שכבר ממועד הפגיעה, יהיה ליווי צמוד של עו”ד כדי שזה יוכל לסייע במישור ההכוונה המקצועית מול הביטוח הלאומי וגם במישור הטיפול הרפואי תוך ראייה אסטרטגית קדימה לפי הדרך שעורך הדין מתכוון לנהל את התביעה הנזיקית או הפלת”ד שבכוונתו להגיש.

אנו מאמינים ביכולת שלנו, המשרד שלנו מבוסס על הצלחות והישגים. שכר הטרחה הינו על בסיס הצלחה בלבד. ככול שלא הצלחנו להשיג ללקוח פיצוי הוא אינו צריך לשלם לנו שכר טרחה. שכר הטרחה עבור טיפול בתיקי נזיקין, תאונות דרכים ותאונות עבודה נגבה באחוזים מסכום הפיצויים שמשרדנו הצליח להשיג ללקוח מחברות הביטוח או מהביטוח הלאומי. בתביעות משפטיות בתחום הנזיקין ותאונות דרכים שכר הטרחה נפסק ללקוח כך ששכר הטרחה משולם על ידי חברות הביטוח ולא מתוך כספי הפיצויים.

ניזוקים רבים שואלים על איזה סכום מגישים את התביעה. התשובה לכך היא שתחום נזקי הגוף הוא תחום משפטי מיוחד. סכום הפיצויים בתביעות נזקי גוף הוא נגזרת של גובה הנכות שתיקבע כמחייבת במסגרת ההליך. מגובה הנכות יחד עם גובה השכר מחשבים את הפסדי השכר לעתיד והפסדי שכר לעבר שגם אותם צריך להוכיח במשפט, כך גם ביחס להוצאות רפואיות ניידות, וכך גם לגבי ניכויי תשלומי המוסד לביטוח לאומי. לכן מאחר שבמועד הגשת התביעה אין עדיין את כל הנתונים הללו, לא ניתן לנקוב בכתב התביעה את סכום תביעה. פטור מנקיבת סכום הפיצויים בכתב התביעה מסיבה זו, תקנות סדר הדין האזרחי פטרו את התובע מהצורך לנקוב בתביעתו בסכום הפיצויים, וכל שהתובע נדרש לעשות הוא רק הערכה גסה של הנזק ולציין האם היקף הנזק להערכתו הינו מתחת ל-2.5 מיליון ש”ח ואז התביעה היא בסמכות עניינית של בית משפט השלום או מעל 2.5 מיליון ש”ח ואז התביעה נמצאת בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי. מקרים של העברת סמכות בין בתי משפט ישנם מקרים רבים שתביעות הוגשו לבית משפט השלום, ואז לאחר שהתקבלו חוות דעת מומחים מטעם בית המשפט והתברר שהתובע סובל מנכויות גבוהות והפיצוי הצפוי עובר את סכום 2.5 מיליון השקלים אשר בסמכות בית משפט השלום, במקרים כאלה המשך הדיון בתיק מועבר לבית המשפט המחוזי. מה קורה במצב הפוך? לעיתים המצב הוא הפוך, התיק מוגש לבית המשפט המחוזי, ואז מתברר שהיקף הנזק קטן יותר מ-2.5 מיליון ש”ח, במקרים כאלה יכול התובע לבחור אם להעביר את התיק לבית משפט השלום או להמשיך במחוזי ולשלם את הפרש האגרה ככול שהתיק אינו מסתיים בהסכמה.