בית המשפט העליון קיבל את טענות עו”ד ישראל אסל בטען שאין לראות בקריסת עגורן על רכב כאירוע תאונת דרכים.
בפסק דין שניתן לאחרונה ברע”א 8995/23 מבנים ונתיבים נ’ פלוני. נדונה השאלה האם קריסת עגורן על רכב מהווה תאונת דרכים כפי שמוגדרת בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
האירוע התרחש ב-13.2.2017, כאשר הנפגע נהג ברכב בסמוך לרחוב הקוממיות בבת ים. במהלך הנסיעה, קיבל הנפגע שיחת טלפון לנייד. מאחר שלא הייתה ברשותו דיבורית, הוא עצר בצד הדרך המסומן בכחול לבן כדי לענות לשיחה. מיד לאחר שהרכב עצר, כשהוא מונע והנפגע חגור בחגורת בטיחות, החל לשוחח בטלפון. בשלב זה, קרס עגורן צריח ששימש לביצוע עבודות בנייה בסמוך למקום, וגרם לנזק לרכב ולפגיעות בגופו של המשיב.
האירוע שבו קרס עגורן על רכב נוסע עורר שאלה משפטית מרכזית: האם מדובר בתאונת דרכים? כלומר תאונה שמוגדרת ככזו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים? האם עילת התביעה של הנהג היא כלפי ביטוח חובה של הרכב או כלפי הקבלן ובעל העגורן שמהאתר שלהם קרס העגורן.
בפסק הדין דן בית המשפט בשאלה זו והחליט שאין להכיר באירוע כתאונת דרכים וכי עילת התביעה הינה נזיקית כלפי הקבלן. במאמר זה, נעמוד על עקרונות פסק הדין, נבחן את סיבות ההכרעה, ונתאר את הישגיו המשפטיים של עורך הדין ישראל אסל, אשר ייצג את המנופאי בתיק שרגלו נקטעה והצליח להשפיע באופן משמעותי על כך שלא להכיר באירוע כתאונת דרכים וכי יש להגיש את התביעה כנגד הקבלן וזאת מטעמים של הרתעה נזיקית.
מהות התאונה
במקרה זה, הנפגע עצר את רכבו בצד הדרך כשהוא מונע, והחל לשוחח בטלפון הנייד לאחר שקיבל שיחת טלפון. ברור כי הרכב היה בשימוש, אך התאונה לא נגרמה במהלך הנהיגה. למעשה, קריסת העגורן לא הייתה קשורה ישירות למהלך הנסיעה של הרכב, אלא קרתה כאשר הרכב היה בעצירה מוחלטת בצד הדרך. קריסת העגורן, שגרמה לנזק לרכב ולפגיעות בגופו של המשיב, לא הייתה תוצאה ישירה של השימוש ברכב עצמו, אלא אירעה כתוצאה מהסיכון שנוצר באתר הבנייה הסמוך בעצם העובדה שהקבלן שביצע את עבודות הביסוס של העגורן התרשל.
בית המשפט עמד על השאלה המרכזית: האם קריסת העגורן נגרמה עקב השימוש ברכב, כפי שמוגדר בתאונת דרכים, או שמא מדובר באירוע שנגרם עקב סיכון חיצוני שנוצר מאתר הבנייה. במקרה זה, בית המשפט קבע כי קריסת העגורן הייתה תוצאה של סיכון שנבע מהפעולה של העגורן, ולא מהשימוש ברכב.
קביעת המבחן הסיבתי
המשמעות המרכזית של פסק הדין טמונה במבחן הסיבתי, שבו נדרש להוכיח אם קיים קשר סיבתי ישיר בין השימוש ברכב לבין התאונה. בית המשפט קבע כי קריסת העגורן לא נגרמה כתוצאה ישירה מהשימוש ברכב עצמו, אלא עקב סיכון שנוצר מאתר הבנייה ומפעולתו של העגורן.
המבחן שנבדק במקרה זה כולל את המבחן של “הזירה” – השאלה אם השימוש ברכב היה הגורם לנזק. הרכב שימש כזירה בלבד, בעוד שהסיכון שנבע מקריסת העגורן היה קשור לאתר הבנייה שבו פעל העגורן. בית המשפט ציין כי אם היה מדובר בהולך רגל שנפגע במקום, התוצאה הייתה עשויה להיות דומה, דבר שממחיש את היעדר הקשר הישיר בין השימוש ברכב לבין קריסת העגורן.
השפעת פסק הדין על משפטי תאונות דרכים
ההכרעה לפיה לא מדובר בתאונת דרכים מהווה החלטה משמעותית בעדכון גבולות הגדרת “תאונת דרכים”. פסק הדין מדגיש את הצורך להבחין בין סוגי תאונות דרכים שונות ולוודא כי לא כל אירוע שבו מעורבים רכבים ייחשב בהכרח כתאונת דרכים. ישנם מקרים שבהם היקף הסיכון לא נובע ישירות משימוש ברכב, וכשסיכון כזה נוצר על ידי גורם חיצוני, כמו אתר בנייה, אין מקום להחיל את הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
הישג משפטי לעורך דין ישראל אסל
עו”ד ישראל אסל, אשר ייצג את המנופאי בתיק, הצליח לשכנע כי אין מקום להכיר בקריסת העגורן על הרכב כתאונת דרכים. עורך הדין אסל טען כי מדובר באירוע שהתרחש עקב סיכון שנוצר באתר הבנייה, ולא כתוצאה משימוש ברכב, ולכן אין להחיל את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים על המקרה. יתרה מכך, עו”ד אסל הציע כי אין לעשות הבחנה בין סוגי מנופים שונים כאשר מדובר בתאונות שקשורות לקריסת עגורנים, והדגיש את הצורך לשמור על ההגדרה הכללית והקולקטיבית של תאונות דרכים מבלי להיכנס לדקדוקי סוגי מנופים שונים. טענותיו התקבלו על ידי בית המשפט, שהחליט להימנע מהכרת האירוע כתאונת דרכים, וזאת תוך שמירה על עקרונות ברורים ואחידים במקרים דומים.
הקשר למקרה נטע רוטמן ז”ל
בהקשר הרחב יותר של קריסת עגורנים, יש להזכיר תיק נוסף שבו עו”ד אסל מייצג את משפחתה של נטע רוטמן, שנהרגה גם היא בתאונה שבה עגורן קרס על רכבה. במקרה זה, מדובר בעגורן זחלי נייד שהובא לאתר בנייה על גבי מוביל, וזרוע העגורן קרסה על רכב שהיה בנסיעה. מאחר שעמדתו של עורך דין אסל התקבלה על ידי בית המשפט העליון ולפיה אין צורך לבצע הבחנות בין סוגי עגורנים שונים, הקביעה בפסק הדין למעשה קיצרה בזמן רב את הצורך לנהל הליך נוסף בנוגע לעגורן זחלי נייד.
תיק זה מציב את השאלה האם קיים קשר סיבתי בין השימוש ברכב לבין קריסת העגורן, גם במקרים בהם מדובר בעגורן נייד, ומצביע על כך שביצוע הבחנות דקיקות במאפייני העגורן או הרכב עלול להוביל להכרעות סותרות בין תיקים שונים טענה זו התקבלה על ידי בית המשפט העליון ונקבע כלל אחיד לכל המקרים שבהם תאונה דרכים נגרמת עקב פגיעה מחפץ כלשהו שיוצא מאתר בנייה ופוגע ברכב נוסף.
סיכום
פסק הדין במקרה של קריסת העגורן על הרכב בבת ים מצמצם את תחולת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וזאת בהתאם למגמה לאורך שנים של בית המשפט העליון בדבר צמצום הגדרת תאונות דרכים.
פסק דין חשוב זה מעביר מסר לכל הקבלנים באתרי הבניה לפיו, לא ניתן יהיה להתחמק מאחריות לתשלום הפיצויים במקרה של רשלנות שיוצאת מאתר הבנייה ופוגעת בנוסעי רכב תמים. במקרה כזה בהעדר קשר סיבתי משפטי בין השימוש ברכב לנזק האירוע לא יוכר כתאונת דרכים והאחריות הנזיקית תיהיה מוטלת לפתחו של הקבלן.
פסק הדין קובע באופן תקדימי ובכך גם קיבל את טענות עו”ד אסל שיש לקחת במסגרת שיקולי מדיניות גם את נושא הבטיחות בעבודה ומניעת תאונות עבודה.
לקריאת פסק הדין המלא לחצו כאן
הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.
המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.
עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.
* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.
