מאמר ביקורת: תאונת נפילת עובד מעגורן צריח ברעננה מחדל מתמשך של מינהל הבטיחות בעבודה העובדים משלמים על כך בחייהם.
תאריך: 15.7.25
מאת: ישראל אסל, עו”ד מומחה לנזקי גוף בתאונות עבודה ותאונות דרכים והיועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה עוסק שנים רבות בתחום תאונות במכונות הרמה ועגורני צריח.
רקע
ביום 10.7.25 בסביבות השעה 21:30 קיבלתי הודעה לפיה עובד נפל מעגורן צריח בדרך הפארק ברעננה. אט אט החל לזרום מידע נוסף והבנתי שגם הפעם מדובר בתאונה טרגית של עובד צוות פירוק והרכבה שנפל אל מותו מגובה של 50 מטרים עת שעסק בהרכבת עגורן צריח.
מייד חשתי כעס רב על האירוע הזה ואמרתי לעצמי ששוב זהו מחיר חוסר המעש של מינהל הבטיחות בעבודה, גוף שאין בו כל סמכות מקצועית אמיתית בתחום מכונות ההרמה בכלל ועגורני צריח בפרט. בעיני מדובר בצוות פקידים מנותק מהשטח וחסר יכולת להזיז ולשנות דברים למען הבטיחות במדינת ישראל. זאת, בין היתר גם בשל פחדנות וחרדה של המחלקה המשפטית מפני כל שינוי בתחום הבטיחות או אכיפת עבירות בטיחות שחלקן חמורות ביותר ונוגדות חזיתית את הוראות התקנות והחוק.
הרושם הוא שתמיד מעדיפים “שקט תעשייתי” על פני מאבק לשמירה על הבטיחות, כך מסוכל כל שינוי בתחום הבטיחות והאכיפה בטענות בירוקרטיות ופרשנויות משפטיות שאינן מגשימות את מטרות החקיקה. עמדתי על הדברים בועדת העבודה של הכנסת בדיון מיום 21.5.25.
הכעס שלי התגבר מאוד שקמתי בבוקר בשעה 5:30 פתחתי את הטלפון וקיבלתי הודעה שמדובר בעגורן POTAIN בעל “שני שפיצים”, מיד הבנתי ששוב מדובר בדגם MD208 ועד כמה המחדל של מינהל הבטיחות עמוק. עליתי לרכב נסעתי לאתר ברעננה שסמוך לבית מגוריי לוודא שאכן מדובר בעגורן שני שפיצים.
5 עובדים נהרגו בישראל בזמן פירוק או הרכבה של דגם שני שפיצים MD 208 של היצרן POTAIN.
4 מהם נהרגו באסון יבנה מיום 19.5.19. חודש לפני אסון יבנה ב 15.4.19 התחשמל למוות נהג משאית מאותו העגורן ושוב ביום 10.7.25 עובד נוסף נהרג ברעננה בזמן הרכבת דגם זה.
בעולם אירעו תאונות נוספות עם דגם זה. ב 10.5.2005 אירעה תאונה בנורבגיה בה שני טכנאים נהרגו. בשנת 2011 תאונה בטורקיה בה נהרג עובד ועובד נוסף נפצע. בשנת 2012 תאונה בדרום אפריקה ללא נפגעים. בשנת 2019 תאונה בקרואטיה עובד נהרג ועובד נוסף נפצע.
המסר שאני מבקש להעביר במאמר הוא, ביקורת על מינהל הבטיחות בעבודה שהם פשוט מזניחים את נושא הבטיחות ואינם פועלים מספיק בנאמנות כלפי הציבור כולו ושמירה על בטיחות העובדים. הדבר החמור יותר הוא שמילא המינהל אינו פועל לשפר את הבטיחות, אך לפחות לא לעשות פעולות אשר פוגעות בבטיחות ומסכנות את העובדים.
במה הדברים אמורים? בפועל, במאבק עיקש שנמשך שנים רבות, גם כיועץ משפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה וגם כמי שמייצג משפחות נפגעי תאונות עבודה, בלמתי אין ספור מהלכים וחשפתי מעורבות קשה של מינהל הבטיחות בעבודה בפגיעה בבטיחות שהמניע להם היה שיקולים זרים וניסיון לקידום אינטרסים מסחריים של חברות ממגזרים שונים בעיקר מתחום עגורני צריח.
הדבר הגיע עד כדי פרסום להערות הציבור של טיוטה חדשה של תקנות לעגורני צריח, שכל שינוי בתקנות החדשות פגע והחליש את הבטיחות בתחום זה כפי שעוגנו בתקנות הקיימות.
כאשר חשפתי את הנושא התראתי בפני שלושת עובדי המינהל שפעלו לקדם תקנות אלו כי הם חוצים את הרף הפלילי היום לאחר מחקר של הנושא אני יכול להצביע על קידום אינטרס עסקי שהיה המניע הנסתר, לאחר כל שינוי וניסוח של תקנה חדשה כאשר המאפיין של כל תיקונים אלו הוא פגיעה אנושה בבטיחות העובדים והציבור.
בתקנות החדשות נעשה ניסיון לרכב על המומנטום שיצר אסון יבנה ולנצל את הצורך בהסדרת הכשרות לפירוק והרכבות עגורנים “רכבו על הגל” בניסיון לעשות רביזייה שלמה על כל התקנות גם בנושאים נוספים כמו ביטול רישום פנקס העגורנים, שינוי תקנה 71 בנושא OUT OF SERVICE ואף עיגון בתקנות אפשרות לחברות עגורנים גדולות להשתלט על נושא פירוק הרכבה ואחזקת עגורנים.
אם חלילה תקנות אלו היו יוצאות אל הפועל, היינו מקבלים קרטל מסוכן של מספר חברות שהיה בסופו של דבר פוגע קשות בחופש העיסוק של צוותי פירוק והרכבה וטכנאים הנותנים שירות באופן עצמאי ולא בהכרח משפר את הבטיחות.
בינתיים התקנות הללו נבלמו וטוב שכך כי שלב הבא יהיה טיפול מול מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה שיתבקש לפתוח בחקירה פלילית בנושא.
הסדרת נושא פירוק והרכבת עיגורנים מכוח חוק ארגון הפיקוח על העבודה תשי”ד 1954
תקנות עגורני צריח הקיימות היום תוקנו בשנת 1966 והדבר היחיד שהיה צריך לחדד בהן הוא נושא פירוק והרכבה, החידוד לא חייב להיות דווקא באמצעות תיקון תקנות אלא באמצעות נוהל מיוחד להכשרת צוותי פירוק והרכבה. בדיוק כמו נוהל בודקים מוסמכים, נוהל בדיקות אל הרס, נוהל יבוא עגורני צריח.
שמעתי טענות לפיהן משרדי ממשלה אינם יכולים לפעול עוד באמצעות נהלים, יתכן שזה נכון ביחס לכל יתר המשרדים אך לא נכון ביחס לתחום הבטיחות בעבודה שהינו תחום מיוחד במינו שעוסק במניעה מיידית של סיכון חיי אדם.
חוק ארגון הפיקוח על העבודה תשי”ד 1954 מקנה למפקח עבודה ראשי כל סמכות לקבוע הוראות מידיות במטרה למנוע סכנה ולהציל חיים. אלו סמכויות בעלות יכולת פעולה מיידית, הצלת חיים עושים באופן מיידי ולא בבירוקרטיה אין סופית שנמשכת שנים.
לדוגמא, מפקח עבודה ראשי יכול למנוע סכנה מיידית בדרך של הטלת צו בטיחות מכוח סעיף 6 לחוק על סוג עבודה מסוים, הצו יכול לאסור על אדם לעסוק בעבודות פירוק והרכבת עגורנים, אלא אם עמד ברישום מסודר במשרד העבודה ועבר את ההכשרות המתאימות על ידי יצרני העגורנים. בתיק יבנה אילצתי את יצרן העגורנים פוטיין להודות שיש בצרפת קורס הדרכה לפירוק והרכבת עגורנים שבסיומו ניתנת תעודה, עלות הקורס כ 2,000 יורו, ואני סבור שמפקח עבודה ראשי מוסמך לחייב יבואני עגורנים לממן קורסים לפירוק והרכבה לצוותים כתנאי למתן רישיון יבוא לעגורן לארץ.
הסדרה מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה
דוגמא נוספת לסמכות של מפקח עבודה ראשי למנוע סכנה מיידית: ניתן לראות בנושא עגורנים ניידים של היצרן הטורקי ERKIN , התברר שכלים אלו סובלים מבעיות מטלורגיות שונות. מפקח עבודה ראשי הוציא הוראת שעה ואסר שימוש בעגורנים אלו עד לעמידה בתנאים שנקבעו בה. במאמר זה לא אכנס לתנאים למראית עין שנקבעו לצורך הסרת הוראת השעה אך אציין שמדובר בתנאים שהוכתבו בשל לחצים חיצוניים ולא מטעמים של שמירה על בטיחות. תאונה עם עגורן ERKIN היא רק עניין של זמן.
רוצה לומר שתמיד יש למפקח עבודה ראשי סמכות לטפל בנושאים דחופים בתחום הבטיחות ושמירה על חיי אדם, הבעיה שאין מספיק רצון של המערכת ליצור שינויים כדי לא לפתוח “חזיתות” עם גופים שונים במשק.
הסדרה מכוח תקנה 42 לתקנות העגורנים
לדעתי תקנה 42 לתקנות העגורנים היא דרך המלך להסדיר את נושא הפירוק והרכבה ללא צורך לתקן את התקנות.
תקנה 42 לתקנות עגורני צריח קובעת הקמה ופירוק בהנהלת מומחה.
“לא יוקם, יורכב או יזוקף, לא יוגבה או יונמך ולא יפורק עגורן-צריח אלא בהנהלתו והשגחתו של אדם שהנו מומחה לפעולות כאמור או של עגורנאי שהוכשר לכך במיוחד“.
תקנה 42 גם היא מקור סמכות של מפקח עבודה ראשי לקבוע מי הוא מומחה ומה היקף ההכשרה שיש לעבור וזאת או באמצעות נהלים או באמצעות הוראת שעה מיידית.
התקנה קובעת אפשרות נוספת לפיה מי שיכול לעסוק בפירוק והרכבה זה גם עגורנאי שהוכשר לכך במיוחד. הוראה זו נותנת למפקח עבודה ראשי סמכות לקבוע באופן מיידי שתנאי בסיסי להיות איש צוות פירוק והרכבה הוא קודם כל להיות בעל רישיון להפעלת עגורן צריח.
דרישת בסיס זו להחזיק ברישיון הפעלת עגורן צריח מאיש צוות פירוק והרכבה, מיד מכניס את צוותי פירוק ההרכבה למסגרת הפיקוח הקיימת מכוח תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), תשנ”ג 1992 העוסקת ברישום והכשרה של מפעילי עגורנים.
בדרך זו לפחות ישנו תיעוד של העוסקים בעבודות הפירוק וההרכבה, ישנו פיקוח לפחות על המצב הרפואי והנפשי על העוסקים בתחום באמצעות אישורי כשירות של רופא תעסוקתי, ובעיקר נותן כלי מאוד פשוט למנהל העבודה באתר הבנייה לבחון האם יש לאיש צוות הפירוק וההרכבה רישיון בסיסי של מפעיל עגורן. איש צוות שאינו מציג רישיון אסור לו לעלות על הכלי.
לא ברור לי מדוע בודקי עגורני צריח ומפעילי עגורנים מחוייבים בביצוע בדיקות רפואיות, הכשרות בסיסיות ובדיקות תקופתיות בעוד שעובדי צוותי פירוק והרכבה אינם מחוייבים הכך.
לעניין “ההכשרה במיוחד” ניתן לדעתי להסתפק בנוהל מפורט ולהסדיר את היקף ההכשרה פעם אחת ולתמיד. כל גורם שסבור שנוהל כזה אינו חוקתי או אינו בסמכות מפע”ר מוזמן להגיש עתירה לבג”צ.
פירוק והרכבת עגורני צריח מחדל מתמשך של מינהל הבטיחות
הנושא הזה של פירוק והרכבת עגורני צריח הוא נושא כאוב במיוחד משום שמאז תיקון תקנות עגורני צריח לא מצאו לנכון להסדיר את הנושא, בעשרים השנים האחרונות מינהל הבטיחות בעבודה מודע לתאונות קשות בתחום פירוק והרכבה אבל פשוט לא עושה כלום.
אסקור להלן חלק מהתאונות הקטלניות שאירעו בעשרים השנים האחרונות:
ביום 2.3.06 אירעה תאונה קשה באתר של חברת אלמוג ים בנווה צדק בתל אביב, שני עובדים נהרגו בזמן עבודה להגבהת עגורן צריח, מינהל הבטיחות בעבודה לא הפיק לקחים מאירוע זה.
ביום 12.11.15 נהרגו שני טכנאי מנופים שנפלו מגובה בפרוייקט מיד טאון בתל אביב. אם נושא זה היה נחקר במקצועיות על ידי מינהל הבטיחות ומופקים לקחים יתכן שגם אסון יבנה היה נמנע ויתכן שתופעה חמורה של שינויי מבנה עגורני צריח היתה נבלמת שהיתה עוד בחיתוליה.
ביום 1.3.21 נהרג טכנאי של חברת קומסקו יבואנית רשמית של עגורני POTAIN, באתר בנייה באור עקיבא לאחר ששפיץ שהורכב על קורונה של עגורן POTAIN נטה לצד ומחץ אותו.
ההתרעה המשפטית הראשונה שקיבל משרד העבודה בנושא פירוק והרכבת העגורנים היה בעקבות התאונה הקשה שבה נהרג המנופאי אלכסנדר מוסיצ’קוב ז”ל שנפל מקבינה של עגורן POTAIN באתר בנייה בקרית גנים ברמת השרון תאונה זו אירעה בשנת 2010. במקרה זה ייצגתי את משפחתו של אלכס ז”ל המתגוררת באשקלון.
בעקבות המקרה הזה הפרקליטות הגישה כתב אישום כנגד מנהל העבודה באתר הבנייה וזאת למרות שהתראתי מראש בפני הפרקליטות הפלילית שהגורם לתאונה אינו מנהל העבודה באתר.
כאשר נשאלתי על ידי הפרקליטות מי לדעתי הגורם האשם בתאונה? עניתי שבעיני חלק מעדי התביעה שנרשמו בכתב האישום הם אלו שהיו צריכים לשבת על ספסל הנאשמים ולא מנהל העבודה.
לצערי, עמדתי לא התקבלה על ידי הפרקליטות משום שאין להם את הבנת העומק של נושא האחריות בעגורני צריח, הכרה של הליכי יבוא, תקינה, שיטות פירוק והרכבה והם פשוט לא היו מסוגלים לראות את הדברים עליהם התראתי מראש.
ביום 15.3.18 ניתנה הכרעת דין מנומקת של כב’ הש’ שאול אבינור בת”פ 10830-08-15 מדינת ישראל נ’ ג’אברין. כצפוי, בית המשפט זיכה את מנהל העבודה. מחדל הפרקליטות באופן ניהול התיק וביקורת בית המשפט בנושא משתקפת היטב בהכרעת הדין.
הנקודה החשובה בהכרעת הדין היא שבית המשפט התייחס לעצם העובדה שבמדינת ישראל כל אדם יכול “לקחת פטיש ואיזמל” ולהתחיל לעבוד בתחום פירוק והרכבת עגורנים ללא כל הכשרה ופיקוח כל התחום פשוט פרוץ כך ציין כב’ הש’ אבינור בהכרעת הדין.
מינהל הבטיחות בעבודה קיבל את הכרעת הדין ולא עשה איתה דבר פשוט התעלם ממנה.
אסון יבנה קריסת עגורן MD208 ומותם של 4 עובדים
על המחדל של מינהל הבטיחות בעבודה בכל הנוגע לטיפול בהכרעת הדין של כב’ הש’ אבינור שילמו בחייהם 4 עובדים נוספים בעקבות קריסת העגורן שאירעה באתר בנייה ביבנה ביום 19.5.19 שנה לאחר הכרעת הדין. פרק זמן של שנה הוא די והותר זמן לטפל בנושא. באסון יבנה ארבעה עובדים נהרגו, יוני סבג ז”ל, גיל חזאזי ז”ל, סרגיי סמיונוב ז”ל ובן דקלו ז”ל.
קיבלתי את הייצוג של משפחתו של סרגיי סמיונוב ז”ל, וניתנה לי ההזדמנות לפתוח את כל תיבת הפנדורה הסבוכה והרשלנות של משרד העבודה, מכון התקנים, נושא זיוף עגורנים, זיוף בדיקות מקדימות ועוד נושאים רבים אחרים המצדיקים כתיבת מאמר נפרד.
כאשר נודע לי, שיחידת פל”ס בלהב 433 מינתה את מכון התקנים לחקור את אירוע התאונה הבנתי שמערכת הטיוח נכנסה לפעולה. הבנתי שכל המערכת תפעל באופן כזה שתטיל את האשמה לאירוע על העובדים שנהרגו שלא ניתן לשמוע את קולם.
אבל הפעם, מר מיכה סויסה ממכון התקנים שכתב את חוות הדעת וקבע שהאשמה היא של צוות המרכיבים הלך צעד אחד יותר מידי והוא לא הבין שהפעם אני לא מתכוון לוותר לו.
לאחר שהוגשה חוות דעת של מכון התקנים הגשתי תלונה ליועץ המשפטי לממשלה בטענה שמכון התקנים היה בניגוד עניינים בזמן חקירת התאונה ביבנה. בתיק חשפתי עד כמה היתה עמוקה “הקומבינה” בין מכון התקנים, משרד העבודה ובעלי מקצוע מיומנים שפעלו יחד להסתיר בדוח החקירה את נושא זיוף עגורני MD 208 המעורב בתאונה.
חוות הדעת הזו של מכון התקנים שניסתה לזרוק את האחריות ממנו וממינהל הבטיחות לצוות הפירוק וההרכבה עלתה למכון התקנים ביוקר.
היועץ המשפטי לממשלה קיבל את טענותיי בדבר ניגוד עניינים של מכון התקנים, המשטרה הודיעה על הוצאת מכון התקנים מרשימת המומחים שלה. בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה הוצאתי דוא”ל חריף למכון התקנים שזו הפעם האחרונה שאני מוכן לראות מעורבות שלהם בתיקי חקירות עגורנים ומעליות.
חוות דעת זו של אסון יבנה, אינה היחידה שלא היתה מדויקת (בלשון המעטה), בעוד שתי חוות דעת בשני תיקים נוספים שבהם אני מטפל קריסת עגורן הזחל בכפר סבא שגרם למותה של נטע רוטמן ז”ל וקריסת עגורן פוטיין בבת ים גם באירועים אלו הושמטו פרטים חשובים ביותר מחוות הדעת כדי להסתיר את הגורם האמיתי לאסון.
באסון קריסת העגורן בבת ים שבו נפגע המנופאי אלי שקולניק באורח קשה לא התפלאתי למצוא שחוות הדעת אינה מתייחסת לכך שיצרן POTAIN אינו מאשר שימוש בחולית תורן KR כחולית שתילה במקום רגלי שתילה מקוריות לפי הוראות היצרן.
התברר שהבודק המוסמך שהמציא את “הפטנט” של חולית השתילה בניגוד להוראות היצרן ומי שגם נתן את תסקיר הבדיקה לעגורן שקרס היה במועד כתיבת חוות הדעת הבוחן של מר מיכה סויסה בקורס הסמכה של משרד העבודה לבודקי עגורני צריח.
מינהל הבטיחות בעבודה היה מודע לתופעת חוליות השתילה לפחות משנת 2011 גם אם יטענו שהחוליה אינה הגורם לתאונה אין זה משנה מהסיבה הפשוטה, שאסור לבודק מוסמך שהיה מעורב בתכנון עגורן לתת תסקיר בדיקה לאותו עגורן. בטח כאשר הוא מודע שהעגורן הוקם בניגוד להוראות ספר הוראות היצרן שעליו מוטבע המספר הסידרתי של העגורן.
אסון יבנה חשף מחדלים והביא שינויים
התביעה שהגשתי בתיק יבנה הביאה לשינויים רבים בתחום הבטיחות בעגורני הצריח כולל שינויים אצל יצרן העגורן הצרפתי POTAIN שגם הוא נתבע בתיק ונאלץ להוציא “ריקול” עולמי.
אסקור בפניכם חלק מהשינויים, חלקם הפכו להיות “הוראות על הנייר” למראית עין שבפועל אינן נאכפות בעיקר על ידי מינהל הבטיחות בעבודה בעצמו.
השינוי הראשון והחשוב ביותר בעיני, הוא ריסוק המעמד המקצועי של מכון התקנים כמומחה מקצועי לחקירת תאונות עגורנים ומעליות עבור המשטרה.
היועץ המשפטי לממשלה קיבל את התלונה שלי כנגד מכון התקנים והוציא את מכון התקנים מרשימת המומחים של המשטרה בגלל ניגוד עניינים. המכון חבש כובע כפול גם אישר יבוא עגורנים וגם נתן חוות דעת למשטרה. אי גילוי ניגוד העניינים הכניס לתיקי החקירה את מכון התקנים כסוס טרויאני שגרם לנזק בלתי הפיך לתיק הפלילי, המכון תקע סכין בגב המדינה שסמכה עליו ומינתה אותו כמומחה מטעמה.
באופן תקדימי, שני עובדי מכון התקנים מנהל המעבדה ועוזרו שטיפלו ביבוא עגורנים לישראל נתבעו באופן אישי על אחריותם , בית המשפט קיבל את עמדתי שעובדי מכון התקנים אינם זכאים לחסינות עובד ציבור מפני תביעות נזיקין אישיות והם נאלצו להתמודד מול התביעות.
בעקבות כך עובד אחד החליט לעזוב את מכון התקנים ואת תחום עגורני צריח והלך ללמד מתמטיקה בבית ספר. כעת אני פועל לבטל את הסמכתו כבודק מוסמך, מורה בבית ספר לא צריך הסמכה לבדוק עגורן צריח.
בתיק יבנה אילצתי את מכון התקנים להודות בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב שמשנת 2010 לא בוצעו בדיקות זיהוי לעגורני צריח בהתאם לנוהל יבוא עגורנים. למעשה כל העגורנים שנכנסו למדינת ישראל משנת 2010 ועד שנת 2021 לא עברו בדיקות זיהוי ולא עמדו בהוראות הנוהל. כך הוכנסו ארצה המון עגורנים מזויפיים רבים מהם מדגם 208/238 שהוכנסו תחת הדגם A בגלל מגבלת יבוא של עשר שנים.
על פי רישומי משרד התחבורה קיימים בישראל 38 עגורנים 208A ו 14 עגורני 238A שאינם רשומים בפנקס הדגמים, מחדל ענק של משרד העבודה ומכון התקנים.
כאשר נשאל משרד העבודה על ידי המשטרה מה ההבדל בין 208 ל 208A ומדוע דגם 208A אינו קיים בפנקס הדגמים נכתב על ידי מר דוד נגר ממשרד העבודה כי מדובר “בשינוי מינורי” בין שני הדגמים תוך הסתרת העובדה שעגורן 208 בנוי משני שפיצים ועגורן 208A משפיץ אחד. מבנה שונה של השפיץ ופועל יוצא מכך שיטת פירוק והרכבה שונה של שני הדגמים. כך הוסתר המחדל של משרד העבודה מפני היחידה החוקרת בלהב 433 לפיה אושרו הכנסה למדינה של עגורנים מדגם שלא רשום בפנקס.
מכון התקנים לא ביצע אימות של בדיקות מקדימות לעגורן נשוא התאונה ואישר יבוא עגורן מדגם שאינו רשום בפנקס הדגמים, הכוונה היא לדגם 208 ו 208 A שנרשם בישראל במשרד התחבורה למרות שהכלי לא רשום בפנקס דגמי עגורני צריח. משרד העבודה ומכון התקנים “החליקו” את הדגם והכניסו אותו למדינה בלי שום בדיקה לצורך רישום הדגם כנדרש בהוראות התקנות.
תחקור של יצרן עגורני POTAIN העלה שהיו בעולם 5 תאונות זהות עם דגם 208. היצרן נתבע לראשונה על ידי בישראל והוא נאלץ לבצע הודעת שירות עולמית בכל עגורני MD208/238 והוסיף קיט נעילה מיוחד למניעת טעויות בסדר פירוק העגורן.
חברת קומסקו, יבואנית רשמית לעגורני POTAIN שכלפיה נטען שלא דאגה לעדכן את בעלי הכלים על הודעות שירות שקיבלה בשנת 2011, היום יאמר לזכותה שעדכנה את אתר האינטרנט שלה ובכל לחיצה על לשונית עגורני POTAIN קופץ חלון אזהרה ביחס להודעות שירות של היצרן כך שבעלי הכלים מודעים להודעות שירות, מה שלא היה לפני הגשת התביעה.
בעקבות התביעה בוטל תפקיד בעל מקצוע מיומן בנוהל יבוא עגורני צריח וזאת לאחר שחשפתי שתפקיד זה היה פשוט קומבינה של משרד העבודה להעניק סמכות למנכ”לים של חברות עגורנים המקורבים לפקידים מסוימים במשרד העבודה ובכך התאפשר להם לבדוק לעצמם עגורנים וחלקי חילוף בחו”ל ולאשר יבוא לעצמם מבלי לשלם למעבדה בחו”ל.
בעקבות התביעה, יצאה הנחיית מפע”ר חזי שוורצמן שאוסרת יבוא עגורנים ללא ספר בעברית וזאת בשים לב לטענות לפיהן לצוות הפירוק של המנוף ביבנה לא היתה ספרות טכנית בעברית.
הנחייה זו של מפע”ר מיותרת משום שהדבר כבר קבוע בתקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות מיתקנים וציוד) תשס”א 2001 אך גם היום הוראות החוק וגם הנחיית מפע”ר לא נאכפות.
מינהל הבטיחות בעבודה ממשיך להפר את התקנות ואת ההנחיות שלו עצמו וממשיך לאשר הכנסת עגורנים בלי ספרות בעברית. מכון התקנים ממשיך לתת תעודות מבלי שמוצג לו הספר בעברית ומסתפק בהערה כללית שמפנה לספר בעברית.
חודש לאחר התאונה ביבנה משרד העבודה הוציא קווים מנחים להכשרת צוותי פירוק והרכבה וזאת לאחר שפניתי לשר העבודה ותארתי בפניו ענף פרוץ שאין בו כל הכשרה ופיקוח.
אירוע יבנה יחד עם עוד שני אירועים של קריסת העגורן בבת ים וקריסת העגורן בכפר סבא חשף חשד ממשי לכך שמשרד העבודה נתן הסמכה לבודק מוסמך לעגורני צריח מבלי שהוא עמד בנוהל בודקים מוסמכים ומבלי שאותו בודק באמת בדק עגורן אחד וערך לו תסקיר כחוק בהתאם לנוהל בודקים מוסמכים. כמו כן נחשפו אי סדרים קשים בחידוש הסמכות של בודקים מוסמכים לעגורני צריח והצגת אישורים לא מתאימים בדבר מצבם הרפואי.
בשנת 2022 החל מכון התקנים לבצע בדיקות זיהוי לעגורנים והנפקת תעודות זיהוי, אך תעודות אלו אינן עם צילומי זיהוי של מספרי השלדה והברקודים הרלוונטיים של המערכות השונות בעגורן בהתאם למסמך הנחיות המשותף של משרד העבודה ומכון התקנים שיצא בסוף שנת 2015. חרף תלונות בנושא זה מנהל הבטיחות בעבודה לא עושה דבר וחצי דבר ממשיך לעצום עיניים ומוכן לקבל בדיקות זיהוי חלקיות.
רוב ההוראות לא מקויימות בפועל על ידי מינהל הבטיחות בעבודה שהוא המפר העיקרי של החוק והתקנות.
בתיק אסון יבנה, כל המעורבים נכנסו לחרדה עצומה וחששו להגיע לבית המשפט להיחקר על ידי על תיבת הפנדורה שפתחתי בתיק זה. כל הצדדים הודיעו לבית המשפט כי הם מוכנים לשלם למשפחת המנוח סמיונוב ז”ל כל סכום שבית המשפט יקבע וכי הם פוטרים את עו”ד אסל מלהוכיח את הרשלנות שלהם.
במשך 18 שנים שאני מייצג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה זו הפעם הראשונה שהנתבעים “עושים טובה” ופוטרים אותי מהוכחות האחריות שלהם מוותרים על טענות אשמה וחבות רק תגיד כמה פיצוי מגיע למשפחה ויסתיים התיק. למה ככה קרה? כי כולם הבינו עד כמה עמוקה תיבת הפנדורה הזו ובהקשר זה כל מה שיש לי להגיד הוא “רק מי שיש לו קש על הגב מפחד מגפרורים.
סירבתי בתוקף, אני לא חסיד של חיים קלים אני חסיד של עבודה קשה. מיד פעלתי להגיש בקשה לבית המשפט להזמין את כל המעורבים לחקירה נגדית שלי בבית המשפט מאחר שאני עומד על כך שלמשפחה ישולמו גם פיצויים עונשיים וגם הודאה מלאה בטענות בכתב התביעה.
מינהל הבטיחות בעבודה ניסה לסכל את דרישתי לפיצויים עונשיים בטענה שעל המשפחה לשלם אגרת בית המשפט בסכום של 45,000 ש”ח כתנאי לתביעת סעד זה ולכן הוגשה בקשה למחוק סעד זה בשל אי תשלום אגרה . בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המדינה לאחר שקיבל את תגובתי.
המדינה לא השלימה עם ההחלטה של בית המשפט המחוזי ערעור על ההחלטה שהגישה המדינה לבית המשפט העליון רע”א 4554/24 מדינת ישראל נ’ סמיונוב נדחה בהחלטת בית המשפט העליון מיום 27.1.25 לאחר שבית המשפט העליון דחה את טענות המדינה קיבל ואישר את הפרשנות שנתתי לתקנות האגרות וקבע כי משפחת סמיונוב פטורה מתשלום אגרה כך פרצתי דרך למשפחות נפגעי תאונות עבודה לתבוע פיצוי עונשי מבלי הצורך לשלם אגרה.
כל המעורבים ניסו להתחמק מהתייצבות לחקירה וניסו לעשות “תרגיל” והגישו לבית המשפט הסכם לפיו הם מודים בחובת התשלום למשפחת סמיונוב וביקשו לפטור אותם מהתייצבות לחקירות. בית המשפט בהחלטתו מיום 18.9.23 ציין כי הוא רואה בהסכם זה הסכם הודאה בחבות והודאה בכך שכל כל המעורבים מודים ברשלנותם כל אחד על פי חלקוף בית המשפט פטר אותם מהגשת ראיות והגעה למתן עדות.
הנתבעים שעשו את “התרגיל” הזה לא לקחו בחשבון שבית המשפט העליון קבע הלכה חדשה לפיה כאשר בעל דין מסרב להגיע להעיד במשפט יכול בעל הדין השני להזמין אותו לחקירה נגדית בניגוד לרצונו. בעקבות הלכה זו הגשתי לבית המשפט המחוזי בקשה לזמן את כל העדים המתחמקים כולל ממכון התקנים ומשרד עבודה לחקירה נגדית. בית המשפט המחוזי החליט בסופו של דבר לקבל את בקשתי ואישר את זימון כל העדים לחקירה נגדית.
בתיקי תאונות בעגורנים צריך לדעת בדיוק היכן להכות בכל המעורבים בנושא הזה, ללא רחמים, משום שחוסר המעש שלהם פשוט גורם למותם של עובדים נוספים, משפחות מתפרקות, עוד אלמנות ועוד יתומים.
הפקת לקח ראשוני מהתאונה ברעננה
הלקח הראשון שאני רואה לנכון להפיק מהתאונה ברעננה הוא קודם כל קביעה מיידית של מפקח עבודה ראשי, שאין לקיים עבודת פירוק או הרכבת עגורנים בשעות הלילה. אלא אם כן ניתן אישור של הרשות המקומית והמשטרה שאין כל ברירה, אלא, לבצע את העבודה בלילה ויש לקבוע כללים ברורים איך עובדים בלילה ומהי עוצמת התאורה הנדרשת.
אני סבור שנכון לנטרל את הלחץ על צוותי הפירוק וההרכבה ולקבוע ככלל, שעבודת פירוק והרכבה של עגורן תעשה תמיד ביומיים עבודה. יום אחד עבור הקמה או פירוק של מגדל והקורונה ויום אחד עבור עבודת פירוק או הרכבה של הזרועות ומשקולות הנגד. בעבודות כאלו מסוכנות אין לאן למהר.
כך ניתן לנטרל אלמנטים רבים של סיכון, כגון לחץ בעבודה לצורך שיחרור העגורן הנייד כדי לחסוך עלויות נוספות, לחץ שיכול לגרום לטעויות. עבודה בגובה בשעות החשיכה מסוכנת ביותר, ניטרול טעויות של העובדים בשל עייפות המצטברת לאחר יום עבודה מפרך על העגורן.
לא נראה לי הגיוני, שצוות צריך לעבוד יום שלם להרים מגדל, ולהיכנס ללילה כדי לסיים התקנת עגורן. העבודה היתה צריכה להיפסק באותו היום לאחר התקנת הקורונה והקבינה. את העלויות הנוספות של יום עבודת המנוף הנייד צריך הקבלן לספוג.
מביקורי באתר ברעננה לא ראיתי כל סיבה למה היה צריך לעבוד בלילה. אתר מרוחק, עם גישה, ניתן היה להמשיך למחרת בבוקר, עם כוחות מחודשים של צוות רענן ועבודה באור יום.
סיכום
הכתובת היתה על הקיר, התאונה ברעננה היתה רק עניין של זמן. המחדל של מינהל הבטיחות וגורמים נוספים שהביאו לאסון יבנה היכה שוב ,הפעם ברעננה, עובד כבן שלושים אב לשישה ילדים נהרג.
אני בטוח שינסו להסביר שכל מה שכתבתי “לא קשור” את הסיפורים האלה אפשר לספר למי שלא מבין ולא למי שמכיר את המחדל כל כך לעומק.
הניסיון מלמד שבסופו של דבר הכל קשור אחד בשני אין דבר כזה לא קשור. וגם אם הטענה תיהיה שהמנוח נפל כי הוא לא היה קשור ברתמת בטיחות גם עניין זה הוא מחדל של מינהל הבטיחות בעבודה. איך? נסביר בבוא העת.
ביום שישי ה 11.7.25 בעקבות האירוע ברעננה הוצאתי דוא”ל למינהל הבטיחות בעבודה ודרשתי מהם לצאת לשטח לבדוק מה קרה, אני מניח שהם יצאו לשטח הביאו איתם את הבודק שלהם שיוציא להם איזה מסמך שהמנוח היה אשם ולא מינהל הבטיחות בעבודה.
המחדל של מינהל הבטיחות בעבודה כל כך גדול ועמוק ונמשך על פני 20 שנה (מתועד) כך ששום מסמך או נייר למראית עין של מומחה כזה או אחר לא יעזור להם להוריד מעצמם את כתם האחריות למחדל הסדרת נושא פירוק והרכבת עגורני צריח.
הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.
המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.
עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.
* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.
