תאונת עבודה יכולה להיות אירוע דרמטי, כאשר יום עבודה רגיל הופך לפתע להתמודדות עם פגיעות פיזיות והפסדי שכר כי אנו לא יכולים לעבוד. חשוב לדעת כי לנפגעי תאונות עבודה יש זכויות כספיות בביטוח הלאומי: דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה. כדי לקבלן, יש להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לעבודה וכן כי חלה ירידה ניכרת בכושר העבודה עקב האירוע.
מהי ההגדרה של תאונת עבודה?
על מנת שתאונה שקרתה לכם תוגדר כתאונת עבודה ותוכלו לקבל פיצוי מהביטוח הלאומי, תנאי הסף הוא כי היא התרחשה בשל תנאי ההעסקה שלכם או במהלך יום העבודה. כמו כן, עליה להיכנס לאחת משלוש הקטגוריות הבאות. הקטגוריה הראשונה היא אירוע פתאומי וחד פעמי והיא כוללת מגוון גדול מאוד של תרחישים. למשל, זו יכולה להיות תאונת דרכים אשר קרתה בדרכו של העובד מפתח ביתו אל מקום העבודה או להפך, מלצר שהחליק במסעדה מרצפה רטובה, כמו גם התקף לב אשר אירע תוך כדי העבודה בשל אירוע חריג.
הקטגוריה השנייה של תאונות עבודה נקראת מחלת מקצוע. זהו מצב רפואי המופיע ברשימה סגורה של מחלות המקצוע בתקנות הביטוח הלאומי. לדוגמא מחלת עור שהתפתחה כתוצאה מעבודה עם
חומרים מזיקים או סרטן ריאות אשר התפרץ בשל שאיפה ממושכת של חומר רעיל. מיקרוטראומה היא הקטגוריה השלישית של תאונות עבודה ומשמעותה הוא נזק רפואי מצטבר אשר נוצר בשל ביצוע פעולות קטנות באופן חוזר ונשנה לאורך שנים. אחד המקרים השכיחים והמוכרים של מיקרוטראומה הוא תסמונת התעלה הקרפלית בפרק כף היד. ממנה יכולים לסבול עובדים בתחומים שונים, החל מקוסמטיקאיות וקלדניות וכלה בעובדי משרד, עובדי מטבח וייצור.
ראוי לציין, כי ההכרה במיקרוטראומה כסוג של תאונת עבודה היא תולדה של הפסיקה. קביעה חשובה זו נולדה מתוך ההבנה כי ישנם עובדים רבים אשר נגרם להם נזק במסגרת עבודתם, אולם מצבם לא נכלל ברשימת מחלות המקצוע. לכן, לאורך שנים הם לא יכלו לקבל תגמולים מהביטוח הלאומי על אף שיכולתם לעבוד נפגעה עקב אותו הנזק. אם האירוע שקרה לכם עונה על אחת מהקטגוריות האלו הרי שמדובר בתאונת עבודה, המקנה לכם כאמור זכויות לתגמולים שונים מהמוסד לביטוח הלאומי, כפי שנפרט להלן.
הכרה כנפגע עבודה- תשלום דמי פגיעה
התשלום הראשון שהעובד זכאי לקבל לאחר שהתרחשה תאונת עבודה הוא דמי פגיעה. אלו ישולמו לו אם ישנה ירידה בכושר העבודה עקב התאונה והם נועדו למעשה להחליף את שכר עבודתו משחדל לעבוד. עם זאת יש לציין, כי הביטוח הלאומי לא משלם לעובד דמי פגיעה על מלוא שכרו אלא על 75% משכר הברוטו שלו. לצורך חישוב סכום התשלום שיקבל, מסכמים את שכרו של העובד עבור חודש עבודה מלא בשלושת החודשים שקדמו לתאונה ומחלקים אותו ב90. 75% מסכום זה יהווה את דמי הפגיעה המשולמים לזמן קצר של עד 13 שבועות לכל היותר.
על מנת לקבל את תשלום דמי הפגיעה על העובד להגיש תביעה בכתב להכרה כנפגע עבודה, כאשר אם תתקבל יהיה זכאי לדמי פגיעה כאמור. את התביעה יש להגיש תוך 12 חודשים ממועד התאונה ובמסגרה, על העובד לתאר את האירוע ולהוכיח כי הוא עונה להגדרה של תאונת עבודה כפי שהוסבר לעיל. בנוסף, עליו להציג מסמכים רפואיים המפרטים את פגיעותיו מהתאונה ואת אובדן כושר העבודה. שתי נקודות חשובות בהקשר של דמי פגיעה. האחת, אם לעובד יש אובדן כושר חלקי, הוא יכול לקבל דמי פגיעה יחסיים בהתאם לשיעור הירידה בכושר העבודה. כלומר, זה אינו מצב של שחר ולבן. הנקודה השנייה היא כי הזכאות לתשלום זה היא לא רק לעובד שכיר, אלא גם לעובד עצמאי המשלם דמי ביטוח לאומי ונפגע עקב עבודתו.
נכות מתאונת עבודה – גמלת נכות מעבודה
בחלק ניכר מן המקרים, בחלוף תקופת התשלום של דמי הפגיעה, העובד החלים מהתאונה ולכן מסוגל לשוב לעבודתו. אולם לא מעט מתאונות העבודה מסתיימות בנכות רפואית משמעותית לעובד. אז, הוא עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה. כדאי להגיש תביעה זו בסמוך ככל הניתן לסיום התשלום של דמי פגיעה, אך עד 12 חודשים לכל היותר מהמועד בו הוכר העובד כנפגע עבודה על ידי ביטוח לאומי.
בשונה מתביעה לדמי פגיעה, כאן הליך התביעה כולל גם הופעה בפני וועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי המעריכה את מצבו של העובד ומחליטה האם נותרה לו נכות מהתאונה. שיעור הנכות קובע האם העובד יהיה זכאי לתשלום של גמלת נכות מעבודה ומאיזה סוג. אם נקבעה דרגת נכות נמוכה מ9%, פירוש הדבר הוא כי אין זכאות לתשלום מלבד דמי הפגיעה ששולמו לעובד. היה ואחוזי הנכות שקבעה הוועדה נעים בין 9% לבין 19.99%, העובד יהיה זכאי לקבל מהביטוח הלאומי מענק חד פעמי אשר הנו שווה ערך לקצבה חודשית כפול 43 חודשים.
במקרה שבו דרגת הנכות שקבעה הוועדה הרפואית היא של 20% ומעלה, תשולם לעובד קצבה חודשית של גמלת נכות מעבודה. סכום הקצבה החודשית מחושב על בסיס סכום דמי הפגיעה שקיבל העובד כפול 30 יום. נדגיש, כי אם לעובד הכנסות מעבודה או אחרות, לא תיפגע זכותו לקצבה והיא גם לא תופחת וזאת בשונה למשל מנכות כללית.
תאונת עבודה- הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי
כאמור לעיל, חלק מהתהליך של קבלת גמלת נכות מעבודה הוא הזמנה להתייצב בפני וועדה רפואית. כדי להוכיח כי התאונה גרמה לעובד לנכות משמעותית ומתמשכת, עליו להגיע עם תיעוד רפואי עדכני המתאר את טיבן של הפגיעות מהן סובל העובד ואת ההשפעה שלהן על תפקודו. כאשר יופיע בפני הוועדה, על העובד יהיה להסביר ולתאר לה מאלו מחלות ובעיות רפואיות הוא סובל וכיצד הן פוגעות בכושר העבודה שלו וביכולת שלו לבצע פעולות יומיומיות. ככל שרופא הוועדה סבור כי יש בכך צורך, הוא רשאי לבדוק את העובד בדיקה גופנית אותה עליו לבצע בהתייחס למצבו של העובד ולבעיות שהציג.
בכל וועדה רפואית יושב קלדן/ית המתעדים בפרוטוקול את כל הנאמר ועל העובד לוודא לפני שיוצא מהחדר, כי דבריו נרשמו בצורה מלאה ומדויקת ואם לא, לבקש להוסיף או לתקן. יש לכך חשיבות רבה למקרה שהעובד ירצה להגיש ערר על החלטת הוועדה לוועדה רפואית עליונה. הוועדה תקבל החלטה באשר לאחוזי הנכות של העובד כפי שתיארנו לעיל ועל פיהם תיקבע זכאותו לתשלום. כאשר הוועדה סברה כי מצבו הרפואי של העובד בעקבות התאונה יכול להשתנות, היא רשאית לקבוע לו דרגת נכות זמנית לתקופה מירבית של עד שנה. למשך תקופה זו הוא יקבל תשלום גמלה בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו והוא יוזמן להופיע בפני וועדה רפואית נוספת לקראת סיום תקופה זו. בנוסף, אם מצבו של העובד הוחמר, הוא עצמו רשאי להגיש לביטוח לאומי בקשה לדיון מחדש של הוועדה כעבור חצי שנה ממועד החלטתה האחרונה.
עברתם תאונת עבודה? כדי לוודא שתקבלו את הפיצוי המירבי מהביטוח הלאומי כדאי להסתייע בעורך דין נזיקין המתמחה בייצוג נפגעי עבודה. המומחיות המשפטית והניסיון המקצועי יבטיחו כי תוגש בשמכם תביעה מבוססת עם כל התיעוד הרלוונטי, כי עניינכם יוצגו לוועדה הרפואית באופן המדויק ביותר וכי לצידכם יהיה מי שיילחם עבורכם עד שתקבלו את כל זכויותיכם במלואן.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.
