משרדו מטפל בתאונה קשה שבה נהרג עובד רתך צנרת במקצועו, שנהרג בזמן שעסק בעבודת ריתוך של צנרת מיים בקוטר של 20 צול.
במהלך עבודתו של העובד, קרסה לפתע דופן התעלה ונוצרה מפולת עפר של במשקל של עשרות טונות, העובד נקבר תחת המפולת ולאחר מאמצי חילוץ נאלצו לקבוע את מותו.
עו”ד ישראל אסל, המתמחה בתאונות עבודה בתחום התשתיות, המייצג את משפחת העובד, הגיש תביעת ענק כנגד חברת מקורות היזמנית של הפרוייקט, החברה הזוכה במרכז לביצוע העבודות וכן הקבלן שביצע בשטח את העבודה.
מעיון במסמכי המכרז עולה כי חברת מקורות ידעה כי תווי הנחת הצנרת עובר בסוגי קרקע שונים, כמו קרקע סלעית, קרקע חולית וקרקע חרסיתית שאינה יציבה.
בפועל, העבודות להנחת קו הצנרת בוצגו בעומק ממוצע של 3 מטרים כמעט פי שניים מגובהו של עובד ממוצע. ועל הצוותים היתה חוברה לעבוד עם מערכת דיפון יעודית אשר אמורה היתה להגן על העובד מפני קריסת דפנות התעלה.
עו”ד אסל שמתמחה בתחום הציוד הכבד, ניתח את הכלי ההנדסי ששימש לחפירה, וקיבל מידע לפיו רוחב הכף של המחפר הזחלי הוא עד 1.6 מטרים, והחפירה בוצעה ברוחב זה, בהינתן העובדה שקוטר הצינור הוא 20 צול (כ 50 ס”מ) למעשה התעלה לא היתה מספיק רחבה כדי לעשות שימוש במערכת דיפון ייעודית.
עו”ד אסל טען כי על חברת מקורות וקבלן המבצע, היתה חובה לחפור תעלה רחבה מספיק שניתן יהיה להניח בתוכה את מערכת הדיפון, אך הסביר כי נמנעו לעשות כן בשל העובדה שחפירת תעלה רחבה יותר, אורכת זמן רב יותר וכי נדרש ציוד הנדסי נוסף לסילוק עודפי החפירה מקצות התעלה וזאת בשל מגבלת אורך זרוע המחפר.
עו”ד אסל פעל להסביר לבית המשפט באמצעות שרטוט פשוט את הסיכון שנשקף לעובד בתוך תעלה. בתיק זה נתבעו גם פיצויים עונשיים כנגד הנתבעים.
