לא כל קו חשמל מוגן בממסר פחת, מאחר שממסר הפחת מורכב בלוח החלוקה אצל צרכן החשמל, לאחר המפסק הראשי המקבל את המתח מונה החשמל של חברת החשמל.
קווי החשמל המגיעים מעמוד החשמל ברחוב ועד ללוח החלוקה הפנימי אינם מוגנים ממסר פחת ולעיתים די בהתקרבות לקווים אלו גם בלי לגעת בהם פיזית כדי להתחשמל. המתח והזרם בקווים גבוהים מאוד והתקרבות אליהם יכולה ליצור תופעה שנקראת “קשת חשמלית”.
תאונות רבות מתרחשות בזמן ביצוע עבודות תשתית קידוחים וחציבות במבנה קיים המחובר לחשמל, במקרה של פגיעה בקו “החי” של חברת החשמל זה מסוכן ביותר, לכן חובה בטרם ביצוע כל עבודת קידוח או חציבה לסמן את קווי החשמל.
לעיתים החשמל מועבר דרך קווי חשמל תת קרקעיים אשר ניתן לפגוע בהם בזמן ביצוע עבודות תשתית ברחוב כמו חפירה לצורך הנחת צנרת מים, חפירה לכבלים. בדרך כלל חברת החשמל מקפידה לסמן את הקווים התת קרקעיים שלה, מיד לאחר הנחתם באמצעות מודד שמגיע לבצע מדידה מדוייקת של המיקום. לכן כל עבודת חפירה עם כלי הנדסי מחייבת קבלת אישור חפירה מחברת חשמל. פגיעה בקו חשמל חי, בזמן חפירה עם כלי הנדסי יכולה לגרום להתחשמלות של העובדים או מפעיל הציוד.
קווי המתח הגבוה העיליים, הם הקווים המסוכנים ביותר, במיוחד קווים בסמוך לאתרי בנייה שמגיעים אליהם מנופים או משאבות בטון. למרבה הצער נהגי משאיות מנוף רבים, מפעילי משאבות בטון ומפעילי במות הרמה התחשמלו למוות עקב קשת חשמלית או נגיעה של לזרוע המנוף או משאבת הבטון או הבמה בקו מתח גבוה.
חשוב להקפיד על שמירת מרחקי ביטחון מקווי מתח גבוה, בקווים של עד 33,000 וולט יש לשמור מרחק של 3.25 מטרים ובקווים מעל 33,000 וולט יש לשמור מרחק של 5 מטרים.
עו”ד אסל השתתף בדיון בכנסת, בנוגע להקטנת מרחקי הבטיחות הנדרשים לעמוד בהם עובדי רכבת ישראל בזמן תיקון מערכת האיתות. התברר שכאשר עובדי הרכבת מבקשים לתקן את מערכת האיתות הם נאלצים להתקרב לקווי מתח של 25,000 וולט אשר מפעילים את הקטרים. תוכלו להאזין לדברים שאמר עו”ד אסל בועדה בכנסת.
