עו”ד אסל טיפל במקרה מורכב שבו עובד נפגע משן מלגזה שבסך הכל לחצה לו לחיצה קלה על הרגל. בחדר המיון בצילום הראשון לא נראה שבר והנפגע שוחרר לביתו, כעבור מספר ימים לאחר שהכאבים לא פסקו, הגיע שוב לבית החולים עבר צילום נוסף ואז נראה שבר “בעובי שערה”.
בתחילתו, תיק זה היה נחזה להיות פשוט, אך ככול שהזמן חלף, התברר שמשהו לא תקין עם הפגיעה, הלקוח התעקש לעמוד לבדיקה בפני ועדה רפואית בביטוח לאומי, שקבעה לו 20 אחוזי נכות בלבד.
המצב של הלקוח הלך והחמיר, הרופאים החלו לחשוד שמדובר בתסמונת CRPS למרות שלא היו תסמינים מלאים לתסמונת זו. בעקבות כך הוגשה בקשה לבית המשפט למנות ללקוח מומחה בתחום הכאב. בית משפט השלום דחה את הבקשה בטענה שהנכות האורטופדית שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי כבר כוללת בתוכה את הטענות לכאב. עו”ד אסל לא ויתר והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, הבקשה התקבלה, ובית המשפט המחוזי הורה על מינוי מומחה רפואי בתחום הכאב.
חברת הביטוח לא השלימה עם החלטת בית המשפט המחוזי, והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בית המשפט העליון סרב להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. והמינוי יצא לדרך, הלקוח נבדק על ידי מומחה כאב, ואז הגיעה חוות הדעת שקבעה שהלקוח סובל מ CRPS קשה וכי הרגל שלו בכלל אינה תפקודית, מצב הדומה לקטיעת רגל.
בעקבות חוות דעת זו, פוצה הלקוח על ידי חברת הביטוח במיליוני שקלים.
מקרה זה מלמד, עד כמה חשוב להתעקש ולעמוד על זכויות הלקוח. ועד כמה חשוב להמתין להתגבשות הנזק ולדעת באיזה תיקים לעמוד לבדיקה בפני ועדה רפואית של המוסד לאומי או להתעקש על מינוי מומחים מטעם בית המשפט. יש קושי מהותי בנושא ה CRPS מול המוסד לביטוח לאומי ולכן בתיקים שיש חשד לתסמונת זו, מתעקש עו”ד אסל על מינוי מומחים מטעם בית המשפט. מדובר בתסמונת מורכבת שביחס אליה חייבים תמיד להשאיר את האופציה לחקירת המומחה בבית המשפט.
