קריסת עצים במרחב הציבורי – סכנה בטיחותית, מחדל מתמשך, ואחריות משפטית
תאריך: 1.8.25
מאת: עו”ד ישראל אסל – יועץ משפטי לפורום למניעת תאונות עבודה מומחה לתאונות מורכבות ולנזקי גוף.
בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, מתרחשים מדי שנה עשרות מקרים של קריסת עצים במרחב הציבורי. חלק מהמקרים מסתיימים בנזק לרכוש בלבד, אך במקרים חמורים יותר – אנשים נפגעים קשה ולעיתים אף נהרגים. לצערנו, לא מדובר באירועים חריגים או בלתי ניתנים לצפייה מראש – אלא בתוצאה ישירה של הזנחה, חוסר תחזוקה, העדר פיקוח וליקויים בטיפול בעצים על ידי הרשויות והמוסדות השונים.
אחת הטרגדיות הבולטות שאירעו לאחרונה, מדגישה את החומרה שבבעיה זו – ואת הצורך הדחוף בטיפול מערכתי, כולל הוצאת הנחיות מפורטות ומיידיות של משרד החקלאות, פקידי היערות והגורמים המקצועיים הצורך בתיעוד ומספור של עצים, ובניית תיקי עצים מסודרים, ממש כמו שלכל רכב במוסך יש כרטסת טיפולים, ומועדים לטיפול כך צריך להיות גם לכל עץ במרחב הציבורי.
עיריית הרצליה, היא דוגמא לרשות שמנהלת תיקי עצים ומספרה את העצים במרחב הציבורי כדי לאפשר מעקב טיפולי גיזום, בריאות השורש והנוף. ניתן לראות לדוגמא בתמונה הבאה “מספר זהות” לעץ.
הטרגדיה באסף הרופא – קריסת עץ קטלנית בשטח בית חולים
ביום 30 ביולי 2025, קרס לפתע עץ בשטח בית החולים “אסף הרופא” (כיום מרכז רפואי שמיר). העץ פגע בגבר כבן 35, שליווה את אשתו לחדר הלידה. הגבר נהרג במקום. האירוע קשה שגרם לזעזוע עמוק – משום שהתרחש במקום שאמור להיות בטוח, מוגן, שמור ומתוחזק באופן שוטף ברמה של “בית מרקחת”.
בית חולים הוא מרחב ייחודי: מצד אחד, זהו מוסד רפואי, שבו פועלים צוותים מקצועיים, עובדי תחזוקה, שירותים ואנשי מנהלה. מצד שני, מדובר גם בשטח ציבורי פתוח – שאליו מגיעים מדי יום אלפי מבקרים, מטופלים ובני משפחותיהם. כל ליקוי בטיחותי במתחם כזה, ובפרט כשל תחזוקתי חמור כמו קריסת עץ, מהווה לא רק סכנה ממשית אלא גם כישלון מוסרי ותפקודי של הנהלת המקום.
האירוע הטרגי ממחיש עד כמה עץ – שנראה לעיתים כאלמנט “דומם” ובלתי מזיק – עלול להפוך בתוך שניות לאיום קטלני, אם לא נשמר כראוי. אותו עץ היה יכול לפגוע גם בעובד בית החולים – ובמקרה כזה, התאונה הייתה מוגדרת גם כתאונת עבודה, עם משמעויות נוספות בתחום דיני העבודה, בטיחות בעבודה, אחריות מעסיק ובעל מקרקרעין וגם מול המוסד לביטוח לאומי.
קריסת עצים – לא “אסון טבע”, אלא מחדל שניתן למניעה
המקרה באסף הרופא אינו בודד. ביום 26.4.25, קרס עץ בחניון חרובים ליד נחל שופט בכרמל – וגרם למותו של פרופ’ מוטי גולני ז”ל, אישה בת 40 ותינוקת בת 4 חודשים נפצעו.
מקרה נוסף של קריסת עץ התרחש בעיר נתניה בדצמבר 2021 – באירוע זה נפגע מר ישראל דוד אותו אני מייצג. כתוצאה מהפגיעה הקשה הוא נותר אדם נכה משותק המרותק לכיסא גלגלים נזקק לעזרה סיעודית 24/7. בגין האירוע הקשה הזה פעלתי להגיש לבית המשפט המחוזי בלוד תביעת מליונים כנגד עיריית נתניה.
ישראל דוד הזדעזע מאוד מהתאונה הקשה שאירעה באסף הרופא, וביקש ממני לפרסם את הסרטון של התאונה שלו כדי להגביר את המודעות וסיכון הנשקף מפני קריסות עצים או ענפים.
קריסות עצים קורות לעיתים קרובות – אך בניגוד למה שמקובל לחשוב, הן אינן תוצאה של “כוח עליון”, סערה פתאומית או גורל. ברוב המקרים, מדובר בהזנחה בטיחותית חמורה – של רשויות מקומיות, גופים מוסדיים, או בעלי נכסים – אשר נמנעים מביצוע בדיקות תקופתיות, גיזום מניעתי, תחזוקה נדרשת ומעקב מקצועי אחר מצב העצים.
עצים אינם “אביזר נוף” בלבד. הם אורגניזמים חיים, המשתנים ומתפתחים עם השנים, ולעיתים גם נחלשים – בשל תנאי אקלים, פגיעות במערכת השורשים, מחלות, חדירת מזיקים, או נזקים מבניים. מבלי פיקוח רציף וטיפול יזום – הם עלולים לקרוס ולגרום לאובדן חיי אדם.
המקרה של ישראל דוד – תוצאה ישירה של רשלנות עירונית
המקרה של ישראל דוד, שנפגע קשה מקריסת עץ בעיר נתניה, הוא דוגמה מובהקת לרשלנות רשות מקומית. בתביעה שהגשתי בשמו נגד עיריית נתניה, התברר כי העץ שקרס היה פשוט חולה, במצב לקוי וכי העירייה לא נקטה באמצעים בסיסיים למניעת הסיכון.
במקרים אלו אסור לסמוך על המשטרה שתחקור כי מדור בתחום מקצועי ונדיר שאין למשטרה לרוב רקע לחקור ולאתר את הגורמים. לכן על הנפגע או בני משפחתו לנקוט יוזמה ולחקור את המקרים הללו בעצמם או באמצעות מומחה מטעמם שיגיע כמה שיותר מהר למקום האירוע כדי לחקור את מצבו של העץ והגורם לקריסה.
תחום האגרונומים העוסק במתן חוות דעת בנושא קריסות עצים הוא צר ומצומצם לעיתים תלוי בנסיבות ובגורם האחראי לא פשוט לאתר מומחה אגרונום שיתן חוות דעת בזמן אמת שעוללה לחשוף את מחדלו של עמיתו למקצוע שהוא אגרונום אחר.
ישראל דוד ביקש ממני לחשוף את סיפורו האישי ואת תיעוד התאונה – כדי לשנות את המציאות. הוא רוצה שאנשים יבינו שמדובר בסכנה ממשית לכל אחד – לא במשהו נדיר או “אקראי”. יתרה מכך, הוא מבקש להעביר מסר ברור לרשויות: אם יש עצים בשטחכם – חובתכם לבדוק, לטפל ולתחזק. הזנחה, כמו במקרה שלו, הפכה אותו לנכה 100%.
במקרה של ישראל דוד נאלצתי להפעיל גם את כישורי, כאדם שגדל במושב ועבד שנים בחקלאות, במטעים ואף עבד בעבודות של עקירת עצים ומטעים של מאות דונמים כך מעבודה קיבלתי ידע ייחודי בהכרת עצים, סוגי שורשים כוחות שמופעלים על עצים ועוד.
במקרה של ישראל דוד, החלטתי, שאני מלווה את האגרונום שכתב את חוות דעת מומחה, וקבעתי איתו שתי פגישות בשטח, אני אדם שמאמין שיש מקרים שעורך דין חייב לעזוב את המשרד לרדת לשטח, לעשות סיור בעצמו ולהתרשם מהסביבה.
הסביבה פשוט מדברת אלי וסיור של חצי שעה מביאה אותי לתובנות מאוד מיוחדות שעוזרות לאחר מכן בתביעה המשפטית להכריע את הכף. כך לדוגמא במקרה של ישראל דוד הסיור שלי בשטח הלכתי כמעט קילומטר לאורך רחוב רזיאל בנתניה שהו אירעה התאונה. וגיליתי בורות שבהם נשתלו עצי ברככינטון שנסתמו ונסגרו באבנים משתלבות. הדבר לימד אותי על מודעות של עיריית נתניה על בעיית תחלואה של העצים עליה ידעה עיריית נתניה אך לא עשתה דבר.
בנוסף הסיור גילה דבר נוסף, שעץ ברככינטון נוסף שהיה סמוך לעץ שקרס וגרם לנזק נכרת אחרי התאונה. לאחר בירור התברר, שבעקבות התאונה של ישראל דוד, ביצעה העירייה בדיקות רזיסטוגרף לעץ הסמוך והתברר שגם הוא חולה במחלת גזע קשה שמאיימת על יציבותו.
חשוב לצייין, שבמקרים רבים המחלה שבה חולה העץ אינה נותנת את אותותיה על נוף העץ והעלים ועניין זה משמש כטענת הגנה של הגורם האחראי לפיה “לא היו סימנים מקדימים” ולכן האירוע לא היה צפוי. בדיוק לעניין זה ישנן בדיקות מיוחדות שניתן לנקוט כדי לאתר מחלות נסתרות בעצים עוד לפני שאלו נתנו סימנים על נוף העץ, העלים והצמרת.
בנוסף, ניתן היה לראות מסיור בשטח, שעצים רבים נגזמו בצורה שאינה סימטרית, דבר שיצר עומס צידי על העץ בזמן רוחות.
המקרה של ישראל דוד, התברר שהרשלנות של הרשות המקומית היתה מקוממת במיוחד. משום שכל גזע העץ היה חלול, מדובר בתהליך ארוך שנים כדי להגיע למצב כזה שפטרייה הורגת למעשה את כל גזע העץ והדבר לימד שעירייה לא ביצעה לעץ בדיקות לגילוי התהליך.
במסגרת הליך גילוי ועיון במסמכים התברר שהרשות המקומית כלל אינה מנהלת מעקב עם תיקי עצים, מהסיור שלי בשטח לאורך רחוב רזיאל התגלה שישנם עצים שיש עליהם כמה מספרי זיהוי וניתן היה להתרשם שהליך הזיהוי של העץ מבולגן גם ברחוב והתברר שגם במסמכי הרשות המקומית.
אחת הטענות המרכזיות של בעלי השטח שבו מתרחשת תאונה של קריסת עץ היא או שמדובר בכוח עליון (במקרה של רוחות) או שמדובר בתהליך לא צפוי שלא ניתן לצפות מראש או שמדובר באלפי עצים בתחום האחריות ולכן לא ניתן לבדוק עץ עץ בדרך כלל עולה גם טענה שלנפגע יש אשמה תורמת לכך שהעץ קרס.
יש מספר דרכים מקצועיות פשוט לפרק לרסיסים את הטענות הללו ועיקרן היא מומחיות וניסיון של טיפול במקרים דומים או מקרים מורכבים.
כך לדוגמא טענת כוח עליון נפוצה לא רק בתחום קריסת העצים אלא גם בתחום קריסות מנופים בזמן רוחות טענה זו עלתה בשיא עוצמתה באירוע קריסת העגורן במזח חברת החשמל באשקלון עקב משב רוח חריג, אירוע קשה שבו אני מטפל, באירוע זה נהרגו שנים אנשים ושלושה נפצעו קשה, המשטרה מיהרה לסגור את התיק בטענת “כוח עליון” כי תמיד זה תירוץ מצויין, בקרוב נפעל להגיש ערר על קביעה זו של המשטרה.
אותו הדבר צפוי להיות בתיק קריסת העץ באסף הרופא, אסור לסמוך על המשטרה, במקרה של ישראל דוד המשטרה חקרה את עובדי עיריית נתניה, חקירה חלשה מאוד, המשטרה קיבלה חוות דעת של אגרונום ממשרד החקלאות שכתב חוות דעת אנמית שבמסגרתה נמנע מלהטיל את האחריות על האגרונום של עיריית נתניה שלא דאג לבצע בדיקות לא הורסות בגזע העצים. 4 שנים תיק החקירה היה זרוק במשטרת פתח תקווה כאבן שאין לה הופכין.
כפי שהמשטרה נופלת פעם אחר פעם בבחירת המומחים בתיקי קריסות עגורנים זה לא שונה גם בתיקי קריסות עצים.
מה ניתן וצריך לעשות כדי למנוע את האסון הבא?
מדובר באחריות מערכתית. כל רשות מקומית, מוסד ציבורי, בית חולים או מתחם מסחרי שיש בו עצים – חייב לבצע שורה של פעולות מניעה שגרתיות, בהן:
ניהול ספר עץ, לרבות מעקב ניתור ובדיקות תקופתיות של הענפים, הגזע, סוג שורשים ובריאות העץ.
שמירת על מערכת השורשים, איסור חפירה או מניעת פגיעות מכניות בבסיס הגזע או צוואר השורש שעלולים ליצור אילוח על ידי פטריות מסוגים שונים.
ועדות מקומיות לתכנון ובנייה, שנותנות היתרי בנייה, חייבות לסמן במפה הטופוגרפית את העצים, קוטר גזע עץ ופירוט אמצעי הגנה מפני פגיעות מכניות בגזע העץ או מערכת השורשים (לדוגמא עקב חפירה של מחפר במדרכה לצורך הנחת כבלים).
שמירה על פרופורציה נכונה בין שורשי העץ לנוף העץ וגיזום מונע כמו הסרת ענפים יבשים חולים או עמוסים מידי כדי להפחית משקל ולמנוע שבירה. גיזום ענפים מוארכים שעלולים לקרוס עקב משקל או רוח.
איזון נוף העץ במיוחד בצמיחה לא סימטרית, כמו נטייה לגג כביש או קווי חשמל.
ביצוע בדיקות רזיסטוגרף מכשיר מדידה לא הורס (NDT) המשמש לבדיקת מצבם הפנימי של עצים, במיוחד כדי לזהות ריקבון, חללים, סדקים או הידלדלות צפיפות העץ – מבלי לפגוע בעץ באופן ממשי במטרה לאיתור מחלות ופטריות מסוגים שונים שגורמות לריקבונות בגזע ופוגעות ביציבות העץ.
בדיקת ענפי העץ, עומסים על הענפים למניעת שבירה פתאומית וקריסה.
טיפול במחלות ומזיקים, איתור מוקדם של מזיקים ופטריות כמו לדוגמא חדקונית הדקל התוקפת עצי דקל.
מיפוי של עצים מסוכנים, במידת הצורך בניית תמיכות קבועות בייעוץ עם אגרונום או כריתה מלאה של העץ לאחר קבל אישורים נדרשים מפקיד ה יערות.
פיצויי נזיקין למשפחות נפגעים – מה ניתן לתבוע?
במקרה של קריסת עץ שגרמה למוות, כמו באירוע באסף הרופא, בני משפחתו של המנוח רשאים להגיש תביעת פיצויים אזרחית בגין רשלנות. במסגרת תביעה זו עליהם להוכיח כי הגורם האחראי – בין אם זה בית החולים, העירייה, או גוף אחר – התרשל בטיפול ותחזוקת העץ, ולא נקט באמצעים סבירים למניעת הסיכון – קמה עילת תביעה לפי פקודת הנזיקין.
חשוב להדגיש שהמקרים הללו אינם מקרים של “קרה לי מגיע לי” והנטל להוכיח את הרשלנות מוטל תחילה על כתפי התובעים וכדי להרים את נטל זה חייב המון מומחיות ניסיון, מחשבה אסטרטגית וניהול תיק ברמה של משחק שח מט.
אני כמייצג בתיקים מורכבים שכאלה, איני מאמין בפתרון של העברת נטלים מכוח סעיף 38 או 41 לפקודת הנזיקין זהו לדעתי פתרון קל למי שלא מסוגל מבחינה מקצועית וטכנית להתמודד עם מקרים כאלה. אני דוגל בחקירה מעמיקה והצבעה נקודתית על הרשלנות של הגורם האחראי ולא הצבעה כללית של “התרשל” אני מקפיד להסביר ולפרט כיצד בדיוק התרשל ומה בדיוק לא עשו בסדר, יש לכך משמעות אדירה באופן שבית המשפט מסתכל על התיק, האירוע ומבין אותו והדברים באים לידי ביטוי כבר בקדם המשפט הראשון. ניתן לראות שעבודה מקצועית בכתב התביעה מקבעת לשופט בראש את הקו שמכתיבה התביעה.
חשוב לי לציין שסוג זה של מקרה מחייב המון המבנה וידע קודם במקרים דומים שכן כל חולשה של התביעה שלא “סגורה ותפורה הרמטית” מכל הכיוונים בסופו של דבר מי שישלם את המחיר אלו בני המשפחה.
זו הסיבה, שבמקרים כאלה אני לא משמש רק כעורך דין אלא גם כמי שחוקר את האירוע, מסייר במקום בשטח מקבל תובנות, לעיתים עושה שרטוטים, גרפים מפות טופוגרפיות במידת הצורך כדי למפות את האזור ולהראות שהליקוי הביא לקריסת העץ אינו מקומי אלא רוחבי.
במישור הנזק הפיצוי אופן חישוב הפיצוי המגיע למשפחה אינו שונה מתיקי נזיקין אחרים בתיקי נזיקין הפיצוי הפיצוי יכול לכלול:
אובדן השתכרות בשנים האבודות – תלוי בגילו של המנוח, הכנסותיו העתידיות, ותלות המשפחה בו.
הפסדי תמיכה לבני משפחה – ובמיוחד לאלמנה ולילדים.
הפסדי פנסייה
אובדן שירותי אב ובעל
כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים – הנזק הלא ממוני שנגרם למשפחה בשל האובדן.
הוצאות קבורה ולוויה.
נזקים עקיפים – כמו טיפול פסיכולוגי לבני המשפחה, ימי מחלה, במקרה שבן משפחה קרוב חזה בטרדגיה הנוראה ופיתח תסמינים נפשיים פתוחה בפניו האפשרות להגיש תביעה כניזוק משני לפי הלכת אלסוחה .
במקרים קשים של נכות, כמו זה של ישראל דוד, ניתן לתבוע פיצויים גם עבור עזרה צד ג’, התאמות דיור, טיפולים רפואיים עתידיים, רכב מיוחד, אובדן כושר השתכרות ועוד – פיצוי שעשוי להגיע למיליוני שקלים לאורך חייו של הנפגע.
במהלך השנים ליוויתי תיקים רבים ומורכבים ביותר בתחום נזקי הגוף, עם דגש על תאונות שהממד המשפטי בהן משולב במורכבות עובדתית או טכנית – תאונות דרכים עם שאלות של חלוקת אחריות, תאונות עבודה הכוללות כשלים בציוד או בליווי בטיחותי, ותאונות חקלאיות או במרחב הציבורי שנובעות לעיתים מהיעדר התאמה בין תנאי השטח לתקנות תקינה או סטנדרט קיים.
בנוסף פיתחתי התמחות, של הגשת בתביעות מורכבות בגין אחריות ציבורית, באירועים קשים של תאונות עבודה או תאונות במרחב הציבורי.
זוהי התמחות ייחודית שמגיע מהעבר שלי מהיכרות אישית עם עולם הציוד המכני ההנדסי, ציוד חקלאי ועולם החקלאות והעבודה הפיזית, כמי שגדל במושב זוהר בחבל לכיש.
הרקע הזה מאפשר לי להביא ראייה מציאותית, שמבינה את הסביבה שבה מתרחשות התאונות ואת השיקולים שמובילים להתנהלות המסכנת חיים בשטח. לא פעם, דווקא ההיכרות הזו מאפשרת לי לשאול את השאלות הנכונות ולבנות תיק מדוייק יותר, חד יותר שמשתק את הצד השני.
אני מאמין בחיבור של עורך הדין לשטח זה הדבר שפותח את הראש ומגדיל את היצירתיות ואופן המחשבה בתיק. זה מה שבסוף מכריע את הצד השני.
מעבר לעבודה המשפטית הפרטנית, אני רואה חשיבות רבה בפעולה בזירה הציבורית. מזה שנים רבות אני לוקח חלק במאבק ציבורי לשיפור הבטיחות הן באתרי הבנייה ובאספקט של סיכון הציבור. מאבק זה כולל הופעה סדירה במסגרת ועדות הכנסת. דרישה לתיקון חקיקה וביצוע שינויים בתחום הבטיחות בעבודה ולציבור.
אני מאמין שטיפול אמיתי בתאונות – במיוחד במקרים המורכבים – לא מתחיל ולא נגמר בתיק המשפטי, מעבודה במשרד עם עניבה וחולצה לבנה. תיקים אלו מחייבים חיבור אל השטח, אל האירוע הסתכלות רחבה על המערכת, על המדיניות, ועל ההשפעה שיש לכל החלטה גם ברמה האישית וגם ברמה החברתית.
הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.
המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.
עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.
* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.
