תובעים בצדק: עורך דין תאונות דרכים ותאונות עבודה במודיעין כל מה שחייבים להכיר

תאונה? הדרך לפיצוי מתחילה בהבנה (ולהבין אתם חייבים)

רגע אחד הכול היה רגיל לגמרי.
עוד יום בכביש.
עוד יום בעבודה.
ואז, בום.
פגיעה פתאומית.
הכול משתנה בן רגע.
הכאב הפיזי מיידי.
אבל אז מגיעה המכה האחרת.
המערכת.
ביטוח לאומי.
חברות ביטוח.
טפסים אינסופיים.
ועדות רפואיות.
טלפונים שלא מקבלים מענה.
פתאום, מעבר לכאב הפיזי, אתם מוצפים בבלבול ובתחושת אובדן שליטה.
אתם תוהים: “מאיפה בכלל מתחילים?”
“מי אמור לעזור לי?”
“איך מקבלים את מה שמגיע לי, רגע, מה בכלל מגיע לי?”
השאלה העיקרית היא איך לצלוח את המבוך הזה.
איך לא ללכת לאיבוד בדרך.
איך לא לוותר.
ואיך לוודא שלא ינצלו את המצב המורכב שלכם.
המאמר הזה נועד בדיוק בשביל זה.
לתת לכם תמונה ברורה.
להבין את הזכויות שלכם.
להכיר את המלכודות האפשריות.
ולהבין שעם הליווי הנכון, אתם לא לבד במערכה הזו.
ושיש דרך להפוך את הקערה על פיה.
ולקבל את הפיצוי המקסימלי שמגיע לכם, ואפילו הרבה יותר ממה שחשבתם.

המסע המפרך: למה עורכי דין “רגילים” נתקעים בדרך?

כשעוברים תאונה קשה, בין אם בכביש או בעבודה, הנזק הוא בדרך כלל לא רק שטחי.
הוא עמוק.
מורכב.
פוגע בכל תחומי החיים.
זה לא רק עניין של “כאב וסבל”.
זה עניין של יכולת לעבוד.
לפרנס.
לתפקד בבית.
לדאוג למשפחה.
לפעמים, זה אפילו עניין של להיות עצמאי לחלוטין או להזדקק לעזרה מסביב לשעון.
המערכת המשפטית והביטוחית בנויה להתמודד עם מקרים “פשוטים”.
פגיעת “צליפת שוט” קלה.
שבר פשוט שהתאחה.
אבל מה קורה כשהפגיעה מורכבת?
כשמדובר במצב וגטטיבי?
בפראפלגיה או קוואדרופלגיה?
בקטיעת גפיים?
בתאונת עבודה במפעל תעשייה מורכב?
כאן כבר לא מספיק להכיר את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים על בוריו.
או את פקודת הנזיקין.
או את חוק הביטוח הלאומי.
צריך הרבה יותר.
וזה בדיוק המקום שבו רוב עורכי הדין שמטפלים בנזקי גוף – אפילו אלה שטובים בתחומם – פשוט נתקעים.

תאונות דרכים קשות: כשזה לא רק שריטות בטמבון

תאונות דרכים הן עניין שבשגרה, למרבה הצער.
אבל חלקן משנות חיים באופן דרמטי.
אנחנו מדברים על מקרים של פגיעות ראש קשות.
פגיעות עמוד שדרה.
פגיעות אורתופדיות מורכבות שמצריכות שיקום ארוך.
קטיעות.
במקרים כאלה, הפיצוי הנדרש הוא עצום.
והוא צריך לכלול לא רק הפסדי שכר לעבר ולעתיד.
הוא צריך לכסות עלויות סיעוד.
התאמות דיור.
עזרת צד ג’.
ניידות.
אביזרים רפואיים מיוחדים.
פרוטזות טכנולוגיות מתקדמות (שעולות הון תועפות ולא תמיד כלולות בסל).
ושיקום, הרבה שיקום.
חברות הביטוח, מטבען, ינסו למזער את הנזק.
להציע פתרונות “סטנדרטיים”.
להתעלם מהצרכים העתידיים המורכבים.
עורך דין שאינו בעל ניסיון ספציפי ורחב בתיקים כאלה, פשוט יתקשה לכמת את הנזק בצורה נכונה.
ולנהל מו”מ (ובמידת הצורך תביעה) שתשקף את מלוא העלות האמיתית של החיים אחרי הפגיעה.
הוא עלול לפספס רכיבי נזק קריטיים.
להסכים להצעות פשרה נמוכות.
ולא להילחם מספיק על מה שבאמת יאפשר לנפגע לחיות חיים בכבוד, ככל הניתן, למרות הפגיעה.

תאונות עבודה: כשהמכונה לא “סתם” התקלקלה

תאונות עבודה הן סיפור אחר לגמרי, ולפעמים אפילו מורכב יותר.
במיוחד כשמדובר בתעשייה כבדה, בבנייה, בציוד הנדסי.
עגורנים.
מכונות ייצור.
נפות, מגרסות.
כדי להוכיח רשלנות בתאונת עבודה כזו, לא מספיק להגיד “הוא נפל”.
צריך להבין *למה* הוא נפל.
האם הגורם היה כשל מכני?
תקלת חשמל?
כשל הידראולי?
ליקוי בתכנון?
תחזוקה לקויה?
הוראות הפעלה שגויות?
ציוד מגן שלא סופק?
כדי לבנות תביעה חזקה, עורך הדין חייב להבין את המערכת הטכנית בה אירעה התאונה.
לקרוא שרטוטים.
לפענח תרשימי פיצוץ של מכונות.
להבין סכמות חיווט.
להכיר נהלי בטיחות ספציפיים לתעשייה.
רוב עורכי הדין פשוט לא מחזיקים בידע הזה.
הם תלויים באופן מוחלט בחוות דעת של מומחים חיצוניים (מה שמעלה עלויות ומאריך תהליכים) זה שלוקחים מומחה חיצוני זה גם לא מספיק כי עורך הדין צריך לדעת בדיוק איך לכוון את המומחה, המומחים מבינים בהנדסה ולא במשפטים ולפעמים צריך לדעת למקד אותם לנקודה הנכונה הדרושה הוכחה במומחיות. 
כשיש לך עורך דין שיכול “לדבר הנדסית” ו”לקרוא טכנית”, הוא יכול לשלוט טוב יותר בפרטי המקרה.
לאתר את נקודות הכשל המדויקות.
לאתגר חוות דעת נגדיות.
ולבנות כתב תביעה שחברות הביטוח והקבלנים יתקשו מאוד להתמודד איתו.
פתאום, התיק לא נסוב רק סביב הפגיעה הפיזית, אלא גם סביב השאלות הקשות על האחריות הטכנית והתפעולית.
וזה משנה את כל מאזן הכוחות.

הבנה עמוקה, אסטרטגיה מבריקה: ככה מנצחים את את חברות הביטוח 

הסוד לניצחון בתיקי נזקי גוף מורכבים הוא שילוב נדיר.
ידע משפטי מעמיק, כמובן.
אבל לא פחות חשוב:
הבנה *אמיתית* של הפגיעה.
הבנה של ההשלכות ארוכות הטווח שלה.
הבנה של המערכות שבהן אירעה התאונה (במיוחד בעבודה).
וכישרון אסטרטגי לניווט במבוך הבירוקרטי והמשפטי.

הידע הטכני: האס הסמוי בשרוול

במקרים של תאונות עבודה, ובמידה מסוימת גם בתאונות דרכים מורכבות (למשל, מעורבות של ציוד כבד), הידע הטכני הוא לא יתרון.
הוא הכרח.
כשאתה מבין הידראוליקה, אתה יכול להבין למה מעלית משא קרסה.
כשאתה קורא סכמות חיווט, אתה יכול להבין למה מכונה לא נכבתה בזמן או למה העבוד שמפעיל את המכונה התחשמל.   
כשאתה מבין מבנה של עגורן, אתה יכול להבין למה הוא התמוטט שאתה יודע לקרוא את התקנות של עגורנים אתה מבין בדיוק למה התכוון המחוקק ומה ניסה למנוע. 
הידע הזה מאפשר לעורך הדין לא רק לטעון לרשלנות באופן כללי, ולטעון בשפה רפה שהיתה רשלנות, זהו ידע שמאפשר לך להצביע באופן נקודתי על כל כשל וכשל ולקרוא ולהראות מי הגורם האחראי לכל כשל ספציפי.  .
לדרוש מסמכים טכניים רלוונטיים.
להצביע על מומחים מהתחום הנכון.
ולבנות טיעון עובדתי ומשפטי חזק פי כמה.
זה מכניס את הצד הנתבע (חברת הביטוח, המעסיק, הקבלן) למגננה מיידית לחרדה מפני מהלכים לא שגרתיים בתיק שעלולים לעשות נזק.
הם פתאום צריכים להתמודד עם שאלות מקצועיות שנוגעות לליבת הפעילות שלהם.
הם לא יכולים פשוט להתחבא מאחורי פרוצדורות משפטיות יבשות.
זה מחייב אותם לחשוב מחדש.
להבין שהתביעה רצינית ושהלקוח הקטן לא מפחד מחברת הביטוח. המצב מתהפך זה הופך להיות ניצחון דוד בגוליית.  
 .

מול הביטוח הלאומי: לא רק ועדות רפואיות

המוסד לביטוח לאומי הוא גורם קריטי בכל תיק נזקי גוף, במיוחד בתאונות עבודה, אך גם בתאונות דרכים דרך קצבאות שונות (נכות כללית, נכות מעבודה שירותים מיוחדים או קצבה מיוחדת , ניידות).
התנהלות מול הביטוח הלאומי דורשת מומחיות בפני עצמה.
הבנת הפרוצדורות.
הכרת הזכויות בכל המדורים הרלוונטיים (דמי פגיעה, נכות מעבודה, שיקום, ניידות, קצבה מיוחדת וכו’).
והכי חשוב – ייצוג בוועדות רפואיות.
ועדה רפואית של הביטוח הלאומי יכולה להיות מלחיצה.
מכובדת.
ואם לא מגיעים אליה מוכנים, עם המסמכים הנכונים והידע לטעון את המקרה הרפואי והתפקודי בצורה הטובה ביותר, אפשר בקלות לקבל אחוזי נכות נמוכים משמעותית ממה שמגיע.
עורך דין עם ניסיון בייצוג מול הביטוח הלאומי יודע איך להכין את הלקוח לוועדה.
עם אילו מסמכים להגיע.
כיצד להציג את המגבלות מתי ללכת לועדות רפואיות לבד ומתי עם ייצוג תלוי באופי הועדה והנושא הרפואי. 
ואיך להתמודד עם שאלות הרופאים.
והוא גם יודע, כשהוועדה טועה (וזה קורה), כיצד להגיש ערר מנומק.
להתייעץ עם מומחים רפואיים רלוונטיים.
ולהילחם על שינוי ההחלטה.
זה לא רק על אחוזי הנכות עצמם, אלא על הקצבאות והזכויות הנגזרות מהם, שיכולות להיות קריטיות לקיום הנפגע ומשפחתו.

פוליסות ביטוח פרטיות: עוד מקור פוטנציאלי לפיצוי

אנשים רבים מחזיקים בפוליסות ביטוח פרטיות.
ביטוח חיים.
ביטוח אובדן כושר עבודה.
ביטוח נכות.
פנסיה (עם כיסוי לנכות או שארים).
אלו מקורות פיצוי נוספים שחשוב לבדוק ולתבוע, במקביל לתביעה העיקרית מול הגורם האחראי ותביעות הביטוח הלאומי.
טיפול בכל חזיתות הפיצוי הללו במקביל מבטיח למצות את מלוא הזכויות האפשריות.
ולא להשאיר כסף “על השולחן” רק כי לא ידעתם שהוא שם.

שאלות קריטיות שחייבים לשאול (ועוד כמה תשובות מפתיעות)

• שאלה: עברתי תאונת דרכים/עבודה. האם אני חייב לפנות לעורך דין מיד?

  תשובה: לא חייבים, אבל זה מומלץ בחום, ועדיף כמה שיותר מוקדם. פנייה מהירה מאפשרת לעורך הדין להנחות אתכם מהרגע הראשון, לאסוף ראיות קריטיות שעשויות להיעלם (צילומים מהשטח, עדים, מסמכים ראשוניים) ולמנוע טעויות שיכולות לפגוע בתביעה בהמשך הדרך (למשל, מתן הצהרות לא מדויקות, חתימה על מסמכים לא מתאימים).

• שאלה: התאונה קרתה לפני זמן מה, האם עדיין אפשר לתבוע?

  תשובה: ישנן תקופות התיישנות שונות לתביעות נזקי גוף (בדרך כלל 7 שנים, אך יש חריגים). ככל שעובר יותר זמן, כך קשה יותר לאסוף ראיות ולהוכיח קשר סיבתי בין התאונה לנזק. לכן, גם אם עבר זמן, חשוב לבדוק את האפשריות בהקדם.

• שאלה: הפגיעה שלי לא נראית חמורה מאוד, האם בכל זאת כדאי להתייעץ?

  תשובה: בהחלט כן. לעיתים קרובות, פגיעות שנראות קלות בהתחלה מתגלות כמורכבות יותר בהמשך, או משפיעות על תפקוד יומיומי באופן משמעותי. בנוסף, יש רכיבי פיצוי שמגיעים גם בפגיעות קלות יחסית. התייעצות ראשונית לא עולה כסף (לרוב) ויכולה לחסוך הרבה עוגמת נפש בהמשך. דוגמא לכך היא תסמונת CRPS שמפתחת עם הזמן והופכת מכה קלה לנכות קשה ביותר עד כדי כריתה של הגפה. 

• שאלה: האם עורך הדין שלי צריך להיות “מומחה רפואי” כדי לייצג אותי בוועדות?

  תשובה: עורך הדין לא חייב להיות רופא, אבל הוא חייב להבין את המינוחים הרפואיים, לקרוא מסמכים רפואיים בצורה הנכונה ולהבין לפעמים גם מסרים נסתרים שמועברים בין הרופאים במסמכים הרפואיים. עורך הדין צריך להיות מסוגל לטעון את המקרה הרפואי שלכם בצורה ברורה ומשכנעת בפני הרופאים בוועדה. ניסיון רב בתחום הזה הוא קריטי.

• שאלה: איך נקבע שכר טרחת עורך הדין בתיקי נזקי גוף?

  תשובה: בתביעות נזיקין וגם בתביעות פיצויים  לפי חוק הפלת”ד (תאונות דרכים), שכר הטרחה נקבע באחוזים מהפיצוי שיתקבל בפועל (שכר טרחה על בסיס הצלחה) בסוף ההליך המשפטי, זה אומר שאתם לא משלמים מראש והאינטרס של עורך הדין הוא להשיג עבורכם את הפיצוי הגבוה ביותר האפשרי. ככה שמתקבלת נוסחה מנצחת שמדרבנת את עורך הדין שלכם להילחם עבורכם. 

• שאלה: האם אני יכול לתבוע גם את חברת הביטוח וגם את הביטוח הלאומי וגם את הביטוח הפרטי שלי?

  תשובה: בהחלט כן, וברוב המקרים זה בדיוק מה שצריך לעשות. מדובר במסלולים שונים שאינם סותרים זה את זה (למעט קיזוזים מסוימים בין תגמולים שונים). עורך דין המתמחה בתחום ינהל את כל התביעות במקביל כדי למצות את כל מקורות הפיצוי האפשריים.

לא רק תיק, אלא ליווי לחיים שלמים (כי זה מה שבאמת צריך)

כשמדובר בפגיעות קשות, הטיפול המשפטי הוא רק חלק אחד מהסיפור.
הנפגע ומשפחתו זקוקים למעטפת רחבה יותר.
עזרה בניווט במערכת הבריאות.
סיוע באיתור שירותי שיקום.
הכוונה לגבי התאמות דיור נדרשות.
עזרה במימון או בקבלת אישורים לפרוטזות או אביזרי ניידות מיוחדים.
עורך דין שמבין את המורכבות הזו, לא יסתפק רק בהגשת כתבי טענות.
הוא יהפוך לשותף לדרך.
ילווה אתכם יד ביד.
ידאג לצרכים המיידיים שלכם.
ויחשוב קדימה על צרכי השיקום והחיים הארוכים שלכם אחרי התאונה.
זו לא רק עבודה משפטית, זו שליחות.
זו דאגה אמיתית לאדם שמאחורי התיק.
ולא מתמקדת רק במספרים יבשים בטבלאות חישוב פיצוי.

מעבר לבית המשפט: להילחם גם על בטיחות הציבור

חשוב לדעת שיש עורכי דין שרואים את התמונה הגדולה יותר.
שלא מסתפקים בייצוג לקוחות בודדים.
אלא פועלים באופן אקטיבי למניעת התאונות הבאות.
הופעה בוועדות הכנסת.
הובלת מאבקים ציבוריים ותקשורתיים.
מתן ייעוץ לגופים הפועלים למען בטיחות.
כשעורך דין משקיע את זמנו ומרצו גם בפעילות כזו, זה מעיד על מומחיות עמוקה.
ועל מחויבות לנושא על מי שהוא, שהוא רואה לנגד עיניו גם את טובת הכלל וסיוע לציבור. 
זה לא רק מקצוע בשבילו, זו אמונה.
וזה, בסופו של דבר, משרת גם את הלקוחות שלו.
כי כשהמומחיות הזו מוכרת בציבור ובמערכת, זה מחזק את העמדה המשפטית בתיק הספציפי.
הצד השני יודע שהוא מתמודד מול מישהו שהוא אוטוריטה מקצועית בתחום גם עורכי דין מהצד השני מעריכים זאת וגם שופטים בבתי המשפט. 
וזה לבד יכול לשנות את הדינמיקה בתיק.

בשורה התחתונה: הדרך לפיצוי מתחילה בבחירה הנכונה

לעבור תאונה קשה זה אירוע מטלטל.
אתם נמצאים בנקודת שפל.
כואבים.
מבולבלים.
ולא בטוחים מה הצעד הבא.
המערכת מסביבכם נראית עוינת ומסובכת.
היא נועדה להגן על עצמה, לאו דווקא לעזור לכם.
לכן, הצעד החשוב ביותר אחרי קבלת טיפול רפואי ראשוני, הוא לבחור את הליווי המשפטי הנכון.
עורך דין שיש לו את הידע, הניסיון, הכלים האסטרטגיים.
וכן, גם את ההבנה הטכנית והאנושית.
מישהו שיכול להבין את התאונה לעומק.
לזהות את כל מקורות הפיצוי האפשריים.
להילחם על כל שקל שמגיע לכם, וגם על זכויות וצרכים שמעבר לפיצוי הכספי הישיר.
מישהו שיכול להפוך אתכם, הנפגעים והמשפחות, לשולטים בהליך המשפטי.
ולא להיות נתונים לחסדי חברות הביטוח או הביטוח הלאומי.
אל תתפשרו.
אל תחשבו ש”כל עורך דין נזקי גוף” יכול לעשות את העבודה ברמה הנדרשת בתיקים מורכבים.
זה דורש מומחיות ספציפית.
ראייה רחבה.
ומחויבות אמיתית ללקוח.
כשמוצאים את הליווי הזה, הדרך למרות הקשיים הופכת להיות בהירה יותר.
הסיכוי לקבל את הפיצוי המקסימלי עולה משמעותית.
ותחושת אובדן השליטה מתחלפת בתחושה שיש מי שנלחם בשבילכם, ובאמת יודע איך לנצח.
זכרו, מגיע לכם לקבל את מלוא הזכויות שלכם.
והדרך לשם מתחילה בהחלטה אחת נכונה.

עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור.

המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.

המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.

עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר.

עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.

* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.