תאונה קטלנית במפעל שיש בבאר שבע עובד נהרג מנפילת לוח שיש כבד. סיכונים בנפילת פלטות שיש במפעלים. גורמים, תקנים ורשלנות מתמשכת של משרד העבודה.   

תאריך: 8.10.25

מאת: עו”ד ישראל אסל – יועץ משפטי לפורום למניעת תאונות עבודה מומחה לתאונות מורכבות ולנזקי גוף. 

מבוא

ביום 5.10.25 אירעה תאונה קטלנית במפעל לעיבוד שיש ברח’ המלאכה באזור התעשייה הזעירה בבאר שבע. עובד המפעל צעיר כבן 20 יזיד עאטף אבו אל קיעאן ז”ל תושב הישוב חורה שבנגב נהרג.

באתר המקומון “שבע דרום” פורסם כי לחובשי איחוד והצלה שהגיעו למקום התאונה נמסר כי אבן שיש במשקל כבד נפלה על העובד תוך כדי עבודתו למרבה הצער לחובשים לא נותר אלא לקבוע את מותו במקום התאונה.

חומרי הגלם במפעלי עיבוד שיש

המאפיין מפעלים לעיבוד פלטות שיש, שחומר הגלם מגיע בפלטות שיש גדולות וכבדות בעוביים שונים. בדרך כלל המידות הנפוצות של הפלטות  אורך של 240 ס”מ עד 320 ס”מ ורוחב בין 120 ס”מ ל 200 ס”מ, כמובן הפלטות מגיעות בעוביים שונים החל מ 10 מ”מ (בלוחות סינטטים) ועד ל 30 מ”מ ואף יותר. בהתאם לדרישה ישנם פלטות ג’מבו גדולות במיוחד.  

כמובן שמשקל כל פלטת שיש, משתנה בהתאם למידות עובי וסוג החומר, ישנם סוגים שונים של שיש טבעי או סנטטי כך שמשקל פלטה יכול לנוע בין 150 עד 300 קילוגרם  תלוי בעובי וסוג החומר. מדובר בחומרי גלם כבדים מאוד אשר משקלם וממדיהם יוצרים סיכונים גבוהים לעובדים. אחת הבעיות המרכזיות היא נפילת פלטות או שבירה פתאומית  אשר עלולה לגרום לפציעות חמורות מאוד ואובדן חיים.

בארצות הברית, באנגליה, באוסטרליה ובמדינות אחרות בעולם תועדו מקרים רבים בהם פלטות אבן נפלו על עובדים גרמו למוות או לפציעה קשה. הגורמים העיקריים לתאונות אלו הם  אחסון לקוי, שימוש בלתי נכון בציוד הרמה, חוסר הדרכה ועוד.

במאמר אסקור בקצרה רעיונות מניעה ונהלים מומלצים מארצות הברית ואנגליה ואתייחס למצב במדינת ישראל.   

המצב בישראל מינהל הבטיחות ממשיך לזלזל בפסיקת בתי המשפט  

במדינת ישראל, תחום הבטיחות במפעלי שיש, הן במישור של סיכונים של פגיעות בריאותיות והן במישור של סיכונים של פגיעות פיזיות ומכניות בעובדים היה פרוץ ונותר פרוץ מבלי שמשרד העבודה פעל באופן אקטיבי ויעיל כדי להקטין את סוגי הסיכונים הללו.

בית המשפט המחוזי בלוד כבר הטיל אחריות על מינהל הבטיחות בנוגע לאי פיקוח על מפעלי אבן ושיש וקבע שהמינהל התרשל בנושא הפיקוח על מפעלים אלו והתאונה שאירעה בבאר שבע מלמדת שהלקחים מפסק הדין לא יושמו באופן מלא גם לתחומי סיכון אחרים שיוצרים מפעלי השיש.  

נושא מפעלי השיש עלה בעיקר בהקשר של בריאות תעסוקתית. הוגשו תביעות רבות של עובדים שנפגעו בדרכי הנשימה פגיעות קשות כתוצאה משאיפת אבק מזיק כמו לדוגמא סיליקט שנוצר במהלך עיבוד משטחי אבן קיסר.  

בת”א (מרכז) 35017-03-10 שמעון אמור נ’ אבן קיסר שדות ים בע”מ הוגשה תביעה של עובד שסבל ממחלת ריאות קשה וכרונית בגינה אף נאלץ לעבור השתלות ריאה.

התביעה הוגשה גם כנגד משרד העבודה לגביו קבע בית המשפט המחוזי בלוד כך:

המדינה כשלה בפיקוח על בית המלאכה של התובע. לא נערכו ביקורים בתדירות מספקת, לא נבדקו כראוי רמות החשיפה לאבק מזיק והשמירה על כל הוראות הבטיחות ותקנות הבטיחות, לא נאכפו ביצוע הוראות התקנות במלואן, ולא ננקטו כל צעדים משמעותיים כנגד העסק, זאת למרות ממצאים חריגים ובעייתיים של נוכחות אבק מזיק שעלו בשתי בדיקות סביבתיות שונות. המדינה צריכה הייתה לצפות כי פיקוח רשלני על ידה עשוי לגרום לפגיעה בתובע. בעניין זה נקבע:

“רשות שלטונית, המחויבת על-פי חוק לפקח על העוסקים בעבודה העשויה לסכן חיי אדם ובריאותו, חייבת לצפות כי פיקוח רשלני על-ידיה עשוי לגרום לפגיעה בחיי אדם” (ע”א 1639/01 קיבוץ מעיין צבי נ’ קרישוב, פ”ד נח(5) 215, 282 (2004).

חובת המדינה כמפקחת על הבטיחות בעבודה מטילה עליה חבויות אופרטיביות. בצידה של החובה לפקח על הבטיחות קמה החובה לוודא כי כל הוראות הבטיחות ממולאות במלואן ככתבן וכלשונן. בידי המדינה נתונים כלים שונים בהם היא יכולה לנקוט על מנת לוודא קיום כל הוראות הבטיחות ולאכוף ביצוע תקנות הבטיחות. כך למשל, מקנה סעיף 6 בחוק הפיקוח למפקח עבודה אזורי להוציא צווי בטיחות האוסרים שימוש במכונות כלשהן או המחייבים את המחזיק לנקוט בצעדים שונים במקרה בו שוכנע כי מעשה או מחדל במקום עבודה מסכנים שלום אדם או בריאותו. סעיף 8א’ מקנה את האפשרות למפקח עבודה להוציא צווי שיפור לעסק, מקום בו לא מקוימת במקום עבודה הוראת חיקוק שעניינה בטיחותם, בריאותם, גיהותם או רווחתם של העובדים, וסעיף 8ג’ קובע מאסר או קנס משמעותי במקרה בו לא קויים צו שיפור שהוצא.

במצב בו רואה המדינה כי מקום עבודה כלשהו לא ממלא אחר כל ההוראות הקבועות בתקנות הבטיחות נתונות לה מגוון אפשרויות פעולה משמעותיות נגד אותו מקום עבודה. במצב כזה אין די בעריכת ביקורים או משלוח מכתבים שבהם נכתב כי יש למלא אחר הוראות הבטיחות. בפרט משעה שהתגלו ליקויים המחייבים התייחסות ווידוא כי אכן מקום העסק ממלא אחר כל הוראות הבטיחות ורמת האבק המזיק בו אינה עולה על המותר. הדברים נכונים הן לגבי מילוי כל הוראות תקנות הבטיחות, הן לגבי העיבוד ברטוב, שהרי לשיטת המדינה עצמה העבודה בדרך זו מפחיתה את הסיכון הכרוך בעיבוד משטחי השיש. גם אם התובע אמר למפקחת באחד הביקורים הראשונים כי רוב הזמן עובדים בעסקו בשיטה הרטובה, היה על המפקחים שביקרו במקום לוודא כי אכן זו צורת העבודה הנוהגת בו ולנקוט בפעולות ממשיות כדי לגרום לכך שזו השיטה בה יעבדו העובדים החשופים לאבק המזיק. אי נקיטת פעולות מתאימות, שנדרשו לאור הממצאים שהתגלו בבדיקות הסביבתיות בעסקו של התובע, כמוה כעצימת עיניים מצד המדינה, ועולה כדי רשלנות.

אותה עצימת העיניים שעלתה כדי רשלנות של מינהל הבטיחות בעבודה ביחס לסיכוני האבק המזיק רלוונטית גם לנושא אחסון בטוח של לוחות שיש, שינוע לוחות שיש, הנפתם באמצעות מלגזה או עגורן גשר ומחבר אותנו גם לנושא הבטיחות שגרמה לתאונה בבאר שבע.

אין זו הפעם הראשונה שמינהל הבטיחות בעבודה אינו מבצע פסקי דין של בית המשפט. בת”פ 10830-08-15 מדינת ישראל נ’ ג’בארין, הורה כב’ הש’ שאול אבינור להעביר את הכרעת הדין שלו מיום 15.3.18 למינהל הבטיחות בעבודה על מנת זה יסדיר את מקצוע פירוק והרכבה על עגורנים, פסק הדין לא זכה להתייחסות וכעבור שנה נהרגו 4 עובדי צוות פירוק העגורן ביבנה, חרף האירוע הקשה הזה גם לא טיפלו בסוגייה וביום 10.7.25 נהרג עובד נוסף בנפל מעגורן ברעננה בעקבות כך כתבתי מאמר ביקורת על חוסר התפקוד של משרד העבודה בטיפולו בנושא.  

תאונות נוספות בישראל:

בישראל אירעו בעבר מספר תאונות שבהם עובדים במפעלי שיש או אבן נהרגו מפגיעת פלטות שיש, אירועים אלו מבליטים עוד יותר את רשלנות משרד העבודה בטיפול בנושא.

תאונה מיום 10.1.18 – גבר בן 40 נהרג לאחר שנפגע מפלטות שיש ברח’ שביל עכו בתל אביב.

תאונה מיום 18.12.17 עובד כבן 39 נהרג לאחר שנקבר תחת לוחות שיש במעל שיש באזור התעשייה של המועצה המקומית מג’דל שמס שבגולן.

תאונה מיום 29.6.10 עובד נקבר לנגד עיני חבריו, מנפילת לוחות שיש במפעל שיש בכפר קאסם המשטרה ומינהל הבטיחות חקרו את התאונה.

תאונה מיום 5.9.04 עובד בן 45 נהרג במפעל שיש בהרצליה לאחר שלוחות שיש כבדים התמוטטו עליו.

מקרים דומים בעולם של תאונות במפעלי שיש:

אסקור מספר תאונות שקרו בעולם בשנים האחרונות תאונות אלו אינן נדירות.

ניו סאות’ ויילס, אוסטרליה: עובד נהרג לאחר שנפלו עליו לוחות אבן בגללו של אחסון על A-frame rack לא יציב. הפלטות, במשקל כולל של כ־600 ק”ג, נפלו על העובד.

ויקטוריה, אוסטרליה: פלטת שיש במשקל של כ־300 ק”ג נפל על עובד, שעמד באזור הסכנה (ה-“fall shadow”), בעת שניסה לפתוח לוח על המשטח לצורך הרמה באמצעות קלאמפ. העובד לא היה עם ציוד מגן אישי ולא קיבל הדרכה מספיקה.  

בריטניה: פלטות שיש שלא היו מאובטחות כראוי נפלו וגרמו לעובד פציעות קשות. מערכת העמדה לא התאימה לגודל הפלטות, והפלטות קרסו על העובד.

ארצות הברית: חקירה של חברת Huntsville Granite and Marble מדינה אלבמה, עובד כבן 33 נפגע מפלטה שקרסה מהמדף; מחקירת OSHA   (מינהל לבטיחות ובריאות תעסוקתית בארצות הברית)  הסתבר שקרס ההרמה היה פגום ללא סוגר בטיחות , רצועות האבטחה בלויות ופגומות לא וידאו כי ציוד החיבור למלגזה מאושר על ידי היצרן. 

 הודו מחוז קאסארג’וד   תאונה מ 9/24 עובד בן 42 נהרג לאחר שנמחץ מלוחות שיש בזמן פריקתם ממכולה.   

הודו מחוז דלהי ג’נפאת’: תאונה מ 8/24 שני עובדים נהרגו כאשר לוחות שהונחו על קרקע חלקה החליקו ופגעה בהם.

גורמי סיכון עיקריים בנושא אחסון ושינוע לוחות שיש:

חיפשתי באתר משרד העבודה והמוסד לבטיחות וגיהות חומרים בקשר לנושא גורמי סיכון מנפילת לוחות שיש במפעלים החומר שמצאתי באתר המוס”ל דל ואינו מספיק מפורט ביחס לסיכון מפני נפילת לוחות שיש והדרכים להתמודד עם סיכון קטלני זה.

במאמר זה  החלטתי להיעזר בהוראות בטיחות שפורסמו על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית של ארצות הברית ואנגליה  שם מצאתי חומרים העוסקים בגורמי הסיכון אסקור את עיקר גורמי הסיכון.    

אחסון אנכי לא יציב: שימוש במתקנים מסוג A-frame, מדפים (racks) ומתקני אחסון (stillage) שאינם מתאימים מבחינת חוזק וחומר. העמסה מעבר למשקל המורשה המתוכנן של המערכת. מסילות, בסיסים ועמודים שאינם מוברגים או מחוזקים כנדרש לקרקע.  

ציוד הרמה ופריקה לקוי: ווים, קרסים, שרשראות, רצועות הרמה בלויות.  שימוש במלגזות או מנופים ללא התאמה לסוג העומס, או הפעלתם ע”י עובדים שאינם מוסמכים.

חוסר הדרכה ופיקוח: העובדים לא עוברים מספיק הדרכות בטיחות בנושא סיכונים ספציפיים מנפילת לוחות שיש והגדרת “שטח סכנה”. אין נהלים ברורים בנושא ומבוצעת הדרכה בלתי פורמלית בלבד.  בהקשר זה יש לציין שהדרכות בעל פה אינן עומדות בדרישות תקנות הארגון והפיקוח (מסירת מידע לעובדים) תשנ”ט 1999 אשר מחייבות מסירת תמצית מידע בכתב ביחס לסיכונים הספציפיים לאופי העבודה שבה מועסק העובד באותו היום.   

סדיקה נסתרת בלוחות שיש טבעי: עבודה עם לוחות שיש טבעי טומנת בחובה סיכונים משמעותיים עקב אי האחידות והסדקים הטבעיים המצויים באבן. סדיקות פנימיות וחולשות בלתי נראות עלולות לגרום לשבירת הלוח באופן פתאומי בזמן ההרמה, ההזזה או החיתוך. שבירה פתאומית זו עלולה לגרום ללוח להתפרק או ליפול ולפגוע בעובד. לכן, חשוב להקפיד על בדיקות יסודיות של הלוחות לפני השימוש.

מיקום עובד בשטח— “Fall Shadow”  (להלן:”שטח צל הנפילה” ) ראיתי לנכון להרחיב בנושא  שטח צל הנפילה משום שנושא זה קשור באופן הדוק לצפיפות אחסון לוחות שיש במפעלים אשר לדעתי יש לצפיפות זו תרומה לקרות תאונה.  

כפי שניתן לראות בתמונה שצולמה על ידי איחוד הצלה במפעל בבאר שבע בו קרתה התאונה עולה כי לוחות שיש רבים מועמדים בצפיפות בצורה כמעט אנכית ביחס לקרקע. ניתן לראות שגובה הלוחות הוא מעל שני מטרים הרבה מעבר לגובהו של החובש המצולם בתמונה (קרדיט לתמונה לאיחוד הצלה).   

ככול שלוח השיש מועמד בצורה הקרובה יותר ל 90 מעלות ביחס לקרקע כך הסיכון לנפילת הלוח גדול יותר. לדעתי, העמדה נכונה ובטוחה של לוחות שיש ושמירת על  מרווחי בטיחות בין מתקני ה A-frame   היא גם  אינטרס כלכלי של בעל המפעל.

בעבר פנה אלי בעל מפעל שסיפר שמנוף פגע בטעות  במתקן אחסון לוח שיש, הפיל לוח אחד, נפילה זה גרמה לתגובת שרשרת של נפילות כל לוחות השיש במחסן המפעל, ממש כמו נפילת קוביות דומינו. למפעל נגרם נזק במילוני שקלים. אם היו שומרים על מרווחי בטיחות באחסון כל האירוע היה נגמר עם פלטה אחת שבורה.  

בארצות הברית המונח “Fall Shadow”   הוא מושג חשוב מאוד בבטיחות בעבודה עם לוחות אבן כבדים, כמו לוחות שיש, גרניט ואבן. שטח זה הוא האזור שבין הלוח (או מאחוריו) שבו הלוח עלול ליפול או להתהפך במקרה של איבוד יציבות. במילים אחרות, זהו האזור שבו, אם הלוח יתהפך או ייפול, הוא עלול לפגוע בעובד שנמצא בו.

מדוע  זה מסוכן?

• הלוחות מאוד כבדים (יכולים להגיע למאות ק”ג). אם לוח יתהפך או ייפול, כל אדם שעמד ב-“Fall Shadow” עלול להיפצע קשה או להיהרג.
• העובדים שלעיתים צריכים לעמוד קרוב ללוחות, במיוחד כשמכניסים או מוציאים אותם ממדפים, עלולים לעמוד בטעות באזור זה.
• העובדים עלולים לחשוב שהם במקום בטוח, אבל בפועל “Fall Shadow” הוא אזור מסוכן מאוד.

איך מזהים את ה-Fall Shadow?

• הוא “הצל” של הלוח, כלומר האזור שבכיוון שבו הלוח יכול ליפול. לכן יש חובה ללמד את העובדים על הסיכון הספציפי והכרה של המושג.  
• לדוגמה: אם לוח עומד אנכית, והפוטנציאל שלו ליפול הוא קדימה או אחורה, אז אזור זה הוא “Fall Shadow”.

איך להימנע מסכנת Fall Shadow?

• אסור לעמוד בתוך ה-Fall Shadow! עובדים חייבים לעמוד מחוץ לאזור זה בזמן טיפול או הזזת לוחות. להלן תמונה מתחקיר של OSHA  בה רואים שהעובד מחזיק בלוח מהצד מחוץ לשטח הנפילה של הלוח.

• לעיתים מציעים לעובדים לעמוד בקצוות הלוח, מחוץ לאזור שבו הלוח עלול ליפול.
• שימוש ב”tag line” (כבל שליטה) שיכול לעזור לשלוט בלוח בזמן הזזה או הרמה, כדי למנוע נפילה פתאומית ולא מבוקרת .יש לזכור שלוחות מועמדים אחד בצמוד לשני וצריך להזיזם כדי להכניס את האצבעות בין הפלטות לצורך אחיזה. ישנם מקרים רבים שעובדים נפצעו קשה בכפות הידיים בשלב זה של העבודה. 
• לתכנן את העבודה ואת מיקום האחסון כך שהעובדים יוכלו לפעול בצורה בטוחה מחוץ ל-Fall Shadow. .
• הדרכה מתמדת לעובדים להכיר ולהבין את הסכנות באזור זה.

מניעה – אמצעים ופרקטיקות מומלצות

ישנם מגוון דרכים לצמצם את הסיכון מפני פגיעות עובדים שנפלו עליהם לוחות שיש אסקור דרכים למניעה.

תכנון וערכת סיכון מראש (Job Hazard Analyses): ביצוע סקר סיכונים קבוע לפני כל משימה שקשורה בטיפול בפלטות.

זיהוי ה”fall shadow” והגדרת אזורים אסורים לעמידה בעת טיפול בפלטות.  

לפתח נהלים בטוחים: נהלים להנחה והסרה של לוחות, תוך שמירת העובדים מחוץ לאזורים מסוכנים.

אחסון בטוח של פלטות: איסור על ציפוף יתר של פלטות, תכנון  מערכות אחסון שיכולות לעמוד בעומסים ולמנוע תזוזה, החלקה או התמוטטות של הלוחות, או להוסיף חיזוקים משניים.  יש לוודא התקנה נכונה של המדפים ולבדוק שכל רכיב תקין, והמוטות מוכנסים כראוי לחורים.

שימוש במערכות יציבות: A-frames  מתקן אחסון בצורת האות A, המשמש להעמדה אנכית של לוחות שיש, גרניט, זכוכית וכדומה. הוא מאפשר אחסון ושינוע בטוח של לוחות, אך אם אינו בנוי, מעוגן או מקובע כראוי – עלול לגרום להתמוטטות או נפילת לוחות מסוכנת.

מידוף מתאים: שימוש במדפים מתכתיים עם עמודי תמיכה חזקים, עיגון בסיסי לאדמה או לרצפת המפעל. לשמור על המדפים נקיים מפסולת ומחסימות המונעות הכנסת מוטות, לא לאפשר שימוש במדפים פגומים, לבדוק מדפים לפני טעינה ולוודא שאין סדקים, ליקויים במבנה, עיוותים, סדקים בתמיכות או מוטות לא מונחים כראוי.

ציוד מתאים: שימוש במעצורים, רצועות, או מערכת תפיסה (clamps) בעמידת הפלטות כדי למנוע החלקה או החלקת הפלטות כאשר אחת מוסרת.

כלי הרמה: הרמה ופריקה עם מנוף או מלגזה, ביצוע בדיקת עומס מקסימלי לציוד ההרמה והמלגזה, שימוש בכלי הרמה תקניים עם ווים, שרשראות, קלאמפים שמתאימים לסוג העומס.

סיבולת קרקע: כאשר מעבירים פלטות גדולות; יש לעשות זאת רק על משטחים יציבים, אין לשנע על קרקע לא ישרה או רטובה בוצית שאין לה סיבולת לשאת את עומס הפלטה.   

איסור עמידה מתחת למטען מונף: לא לעמוד מתחת למשטח הנישא, לא לעמוד באזור הסכנה. מפעיל המנוף חייב להחזיק בהסמכה מתאימה לעגורן גשר (עגורן נפוץ במפעלי שיש). להקפיד על תסקירי בדיקה גם לעגורן וגם לאביזרי ההרמה של לוחות השיש.

הדרכות יומיות ותקופתיות לעובדים : הן תיאורטיות והן המשך חונכות בשטח והעברת תמצית מידע בכתב עם סיכון ספציפי ביחס לסוג העבודה שבה מועסק העובד.   

פיקוח ובקרה על עמידה בנהלים: בדיקות פתע, ביקורות בטיחות, מעקב אחר תקלות ודיווח על תאונות מקריות גם תאונות של כמעט ונפגע יכולות לסייע לשמור על הבטיחות ולהפקת לקחים. .  

ציוד מגן אישי  לעובד: יש לספק לעובד קסדת מגן, נעליים עם  הגנה מפלדה, כפפות, איסור על בגדים רופפים.

נהלי עבודה: הכנת נהלי עבודה סטנדרטיים נוהל שמפרט כל שלב: מהפריקה, האחסון, הבחירה בציוד, ההרמה והפריקה של לוחות השיש.

התייחסות רגולטורים בעולם לסיכון מנפילת לוחות שיש

OSHA (ארצות הברית) הוציאה הנחיות ברורות לשינוע, אחסון, הרמה ופריקה של לוחות שיש  כולל דרישות לחיזוק מדפים,  שימוש בציוד תקני, והדרכת עובדים בסביבת “fall shadow”.  

HSE (אנגליה), ניירות הדרכה ו־safety alerts בנושא אחסון וטיפול בפלטות שיש.

רגולטורים באוסטרליה מציינים חוב חובה לשימוש בציוד הרמה תקני, אזורי סיכון מוגדרים, הדרכה מסודרת ופיקוח. התמונה מתוך הוראת הביצוע של הרגולטורים באוסטרליה המתייחסים לנושא העמדת לוחות שיש על -frame  A  

מינהל הבטיחות בעבודה במדינת ישראל – אין התייחסות לסוגייה.

חשוב לציין כי בישראל נפצעים קשה ונהרגים מידי שנה מספר עובדים כתוצאה מקריסת חפץ כבד עליהם. בתחילת השנה נהרג עובד  מקריסת מערום צנרת באתר תשתית באזור מלונות ים המלח.  עובדים במסגריות או נגריות נהרגים כתוצאה מנפילת דיקטים או פרופילי מתכת ואלומיניום  עליהם מאחר שלא אוחסנו נכון.

הקו המקשר בין מקרים אלו הוא אחסון לא נכון ולא בטוח ואי הקפדה על בטיחות בעבודה לא ראיתי שבשנים האחרונות מינהל הבטיחות בעבודה טיפל בסוגיות אלו חרף התאונות שחוזרות על עצמן.  

גם כאן, וכפי שקבע בית המחוזי בלוד, עצימת העיניים של מינהל הבטיחות שלא דאג אפילו להפיק לקחים מאירועי תאונות קודמות של נפילת חפצים כבדים במפעלים, נגריות מסגריות ומפעלי שיש מהווה רשלנות של מינהל הבטיחות בעבודה.

מחובתו של משרד העבודה לפעול באופן מיידי להכין מסמך הפקת לקחים מהתאונה שאירעה במפעל השיש בבאר שבע ולפרסמו באתר משרד העבודה לידיעת הציבור ולעוסקים בתחום עיבוד השיש.

רישוי עסקים

מפעל שיש כמו כל עסק אחר מחויב ברישיון עסק, חלק מהליך קבלת רישיון העסק מול הרשות המקומית ה=מחייב קבלת אישורים מאת משרד העבודה שבדק את נושא הבטיחות במפעל. מעניין יהיה לבדוק את הסוגייה הזו, האם משרד העבודה הנפיק רישיון עסק למפעל מפן הבטיחות ומה הביקורות שעשה לפני שהנפיק את רישיון העסק. האם המינהל היה מודע לבעיות הצפיפות והאחסון במפעל שבו קרתה התאונה? מה נעשה בנדון?  

העמדה לדין פלילי

 אני קורא למשטרת ישראל, משרד העבודה ולעו”ד ואדים סיגל, האחראי על תחום תאונות העבודה בפרקליטות פלילי מחוז דרום לקחת את המקרה הזה לטיפולו האישי, ללוות את החקירה ולהעמיד את הגורמים האחראיים למותו של העובד לדין פלילי. 

אין ולא יכול להיות שום תירוץ או הסבר, מדוע לוח שיש נפל על העובד וגרמה למותו אם לא היתה רשלנות. על הפרקליטות ללוות את צוות החקירה ולהכווין אותה ואת משרד העבודה לאסוף את חומרי החקירה הנחוצים וזאת כדי שיהיה בסיס ראייתי איתן להגשת כתבי אישום כנגד הגורמים האחראיים למותו של העובד הצעיר.

מדובר באירוע רשלנות חמור מאוד שיש לטפל בו במלוא חומרת הדין גם במישור הפלילי וגם המישור הנזיקי והגשת תביעות נזק עם רכיב של פיצוי עונשי גם כנגד משרד העבודה ואם אין לעסק רישיון עסק גם כנגד הרשות המקומית.          

סיכום

נפילות פלטות יוצרות סיכון גבוה, המתבטא בתאונות חמורות שבהן נפגעים עובדים קריטית. תאונות אלו נגרמות בשל שילוב גורמי סיכון כמו אחסון לקוי, ציוד הרמה בלתי מתאים, מיקום עבודה לא נכון וחוסר הדרכה לעובדים והסברים.

לי באופן אישי אין ממש אמון בחקירת משרד העבודה, וזאת לאחר שהתברר לי שבתחום תאונות עגורנים ותאונות נפיצים מינהל הבטיחות בעבודה לא העביר את מלוא המידע למשטרה. חמור מכך הוא פעל להסתיר מידע מהמשטרה ואף פעל באופן אקטיבי לסכל את חקירת המשטרה כדי שלא לחשוף מחדלים אישיים של עובדים בכירים במינהל הבטיחות או של חברות ויבואנים שיש להם קשרים אישיים עם עובדים אלו.

לא אתפלא אם גם הפעם כך יהיה. לכן המלצתי לפרקליטות הפלילית  ולמשטרה לפתוח שבע עיניים ביחס לאופן החקירה על ידי משרד העבודה ולא לסמוך באופן עיוור על הממצאים שמועברים.

הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.

המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.

עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.