נהג חדש בתאונה עם נפגעים: כל הזכויות של נפגע תאונות דרכים ותאונות עבודה

רגע אחד והחיים משתנים. צפירה חדה, רעש התנגשות. פח מתקמט, זכוכיות מתנפצות. ואז מגיע השקט המפחיד. במרכז כל זה, לפעמים, עומד נהג חדש. מישהו שרק אתמול קיבל את הרישיון הנכסף. עכשיו הוא חלק מאירוע דרמטי. תאונה. עם נפגעים. השאלה הראשונה שקופצת לראש היא תמיד “מה קרה כאן?”. ואחריה מיליון שאלות נוספות. שאלות של כאב, של בלבול, ובעיקר של חוסר ודאות. מה הלאה? מי אחראי? מה עם הטיפול הרפואי? מה עם הכסף שיחסר? אם אתם מוצאים את עצמכם במצב כזה, בין אם כנפגעים או כמי שמלווים נפגעים, המאמר הזה נועד בדיוק בשבילכם. הוא לא יסביר את כל פינות המשפט המורכבות, אבל הוא כן ייתן לכם מצפן ראשוני. יסביר מה קורה מאחורי הקלעים. מה חשוב לדעת. ובעיקר – למה במצבים כאלה, הליווי הנכון הוא לא המלצה, אלא צורך קיומי.

נהג חדש בתאונה עם נפגעים: מה קרה כאן באמת?

כשתאונה קורית, המבט הראשוני מתמקד מיד בנהגים המעורבים. כשאחד מהם הוא נהג חדש, מיד עולה ההשערה שהאשמה כולה עליו. “חוסר ניסיון”, “פזיזות”, “היסח דעת”. ואולי זה נכון חלקית. נהגים חדשים אכן פחות מנוסים בניהול סיכונים בכביש. הם רגישים יותר להסחות דעת. פחות מיומנים בהתמודדות עם מצבי חירום. אבל האם זה אומר שהם אוטומטית אשמים בכל תאונה? ובכן, התשובה המשפטית הרבה יותר מורכבת. וזו בדיוק הנקודה שבה העניינים מתחילים להיות מעניינים (ומאתגרים).

1. האם נהג חדש אשם אוטומטית? (Spoiler: לא!)

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא להניח שנהג חדש אשם רק מעצם היותו כזה. נכון, חובת הזהירות המוגברת שלו נלקחת בחשבון. אבל אשמה משפטית בתאונת דרכים היא עניין שמצריך בדיקה עובדתית ומעמיקה. מה היתה מהירות הנסיעה? האם הכביש היה תקין? האם היו גורמים אחרים שהשפיעו (נהג אחר, תנאי ראות, תקלה מכנית)? האם הנפגע עצמו תרם לנזק (למשל, חגור חגורת בטיחות)?

במקרה של תאונת דרכים עם נפגעי גוף, בישראל המצב אפילו שונה לחלוטין מבחינת הפיצוי לנפגעים. ביטוח החובה פועל על בסיס “אחריות מוחלטת” (או מה שמכונה בטעות “לא משנה מי אשם”). כלומר, לרוב, נזקי הגוף של המעורבים בתאונה מפוצים על ידי ביטוח החובה של הרכב שבו שהו או נפגעו ממנו, גם אם הנהג היה הנהג החדש והאשם בתאונה. המטרה היא להבטיח קבלת פיצוי לנפגעים במהירות יחסית, ללא צורך להוכיח אשמה.

אבל רגע, זה לא כל הסיפור! יש מקרים חריגים בהם חוק הפיצויים אינו חל, או שהפיצוי מוגבל. ויש גם סוגים אחרים של תאונות (למשל, תאונת עבודה תוך כדי נסיעה לעבודה, או תאונה שנגרמה בגלל כשל בתשתית הכביש). ובנוסף, יש את נושא הנזקים לרכוש, ושם כבר כן נדרשת הוכחת אשמה. בקיצור, זה לא פשוט כמו שזה נשמע. ואם יש נפגעים, בטח ובטח שזה לא פשוט.

שאלות ותשובות מהשטח:

• שאלה: התאונה קרתה, אני הנפגע, והנהג הפוגע הוא נהג חדש. זה משנה משהו לגבי הפיצוי שלי?
• תשובה: מבחינת תביעת נזקי הגוף לפי חוק הפיצויים, בדרך כלל לא. הכיסוי הביטוחי אמור לחול גם כשהנהג חדש. אבל עדיף לוודא שיש ביטוח חובה תקף לרכב.
• שאלה: האם מותר לנהג חדש לנהוג בכל שעה?
• תשובה: החוק מטיל הגבלות על נהגים חדשים צעירים (מתחת לגיל 24), כולל הגבלת שעות נהיגה בלילה (21:00 עד 06:00) ללא מלווה, והגבלת מספר הנוסעים ברכב. הפרת ההגבלות הללו עלולה להשפיע על ההיבט הפלילי או התעבורתי, ולפעמים גם על ההיבט הביטוחי בעיקר בתחום נזקי הרכוש.  

2. הרגעים הראשונים: מה עושים כשהאדרנלין בשמיים?

מיד אחרי תאונה, כשהנשימה מהירה והלב דופק כמו תוף, קשה לחשוב בהיגיון. אבל דווקא הרגעים הראשונים קריטיים. הדבר הראשון הוא לדאוג לבטיחות – שלך ושל אחרים. אם אפשר, להזיז את הרכבים למקום בטוח. להזמין משטרה (במיוחד אם יש נפגעים!) ואמבולנס. ולעולם, אבל לעולם, לא להודות באשמה. לא במקום, לא לשוטרים, לא לחברת הביטוח. אפילו אם אתם חושבים שטעיתם. יש לזה משמעויות מרחיקות לכת.

חשוב לאסוף פרטים:

• פרטי הנהגים המעורבים (שם, ת”ז, טלפון).
• פרטי הרכבים (מספר רישוי, סוג רכב, שם חברת הביטוח ומספר הפוליסה אם ידוע).
• פרטי עדים לתאונה, אם יש (שם, טלפון).
• צילום זירת התאונה, מיקום הרכבים, הנזקים, תנאי הכביש. כמה שיותר תמונות, מכל הזוויות. זה יהלום בהמשך.

קבלת טיפול רפואי, גם אם הפגיעה נראית קלה בהתחלה, היא חובה. חשוב שהפגיעות יתועדו מיידית. זה חלק אינטגרלי מהתביעה.

המסע בבירוקרטיה: ביטוח, ביטוח לאומי, ומי עוד בסביבה?

אחרי שהאבק שוקע, מתחיל המסע המתיש מול הגופים השונים. חברות הביטוח, המוסד לביטוח לאומי, ובמקרים מסוימים גם גופים נוספים. כל אחד עם הנהלים שלו, הטפסים שלו, והאינטרסים שלו. 

3. חברת הביטוח: האם היא באמת “שלך”?

חברות הביטוח הן הגוף העיקרי שמשלם את הפיצויים בתאונות דרכים עם נפגעי גוף, מכוח פוליסת ביטוח החובה. הן מקבלות את התביעה, בודקות את התיעוד, ומציעות סכום פיצוי. הסכום הזה, איך לומר בעדינות, לרוב נמוך משמעותית ממה שמגיע באמת. ולמה? כי האינטרס שלהן הוא לשלם כמה שפחות. נקודה. זו לא ציניות, זו מציאות עסקית.

כאן נכנס לתמונה הידע המקצועי והניסיון. חישוב הפיצוי בתאונת דרכים הוא עניין מורכב. הוא כולל רכיבים כמו כאב וסבל (שנקבעים לפי אחוזי הנכות הרפואית, גיל, מספר  ימי אשפוז  ותאריך התאונה), הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, עזרה צד ג’ (אם הנפגע זקוק לעזרה בבית), התאמות דיור, התאמות רכב, פרוטזות, כסא גלגלים ועוד ועוד. כל רכיב כזה דורש הוכחות, קבלות, חוות דעת רפואיות, ולפעמים גם חישובים אקטואריים מסובכים.

והכי חשוב: חברות הביטוח עשויות לנסות לטעון טענות כאלה ואחרות כדי להפחית את הפיצוי. למשל, לנכות מהפיצוי דברים ששולמו על ידי גופים אחרים (ביטוח לאומי, קופת חולים). וכאן, רק מי שמכיר את כל הטריקים והמלחמות האלה יודע איך להילחם בחזרה. ובעיקר – איך לא להיכנס למלכודות שהן מנסות לטמון.

4. ביטוח לאומי: האם הוא חלק מהמשחק?

בהחלט. במידה והתאונה אירעה בדרך לעבודה, מהעבודה, או תוך כדי עבודה (גם אם מדובר בתאונת דרכים רגילה), היא עשויה להיחשב גם כתאונת עבודה. במקרה כזה, הנפגע זכאי לתבוע את המוסד לביטוח לאומי ולקבל הכרה בפגיעה כ”פגיעה בעבודה”. ואם לא מדובר בתאונת עבודה ניתן גם לפנות לענף נכות כללית. 

ההכרה בביטוח לאומי פותחת דלת לשלל זכויות נוספות:

• דמי פגיעה (תשלום במקום שכר לתקופת ההחלמה הראשונית).
• קביעת דרגת נכות זמנית וצמיתה על ידי ועדות רפואיות.
• קצבת נכות חודשית (בהתאם לדרגת הנכות).
• שיקום מקצועי, קצבה מיוחדת, שירותים מיוחדים, ניידות – בהתאם לצורך ולדרגת הנכות.

ולמה זה חשוב? כי מצד אחד, התשלומים מביטוח לאומי מקוזזים לרוב מהפיצוי שמגיע מחברת הביטוח (כדי למנוע כפל פיצוי). אבל מצד שני, ועדות ביטוח לאומי הן הפורום הראשון שקובע את הנכות הרפואית, והקביעות הללו משפיעות מאוד על התביעה מול חברת הביטוח. וגם כאן, הניסיון בייצוג בוועדות רפואיות הוא קריטי. ידע רפואי, הבנה של הפרוצדורה, ויכולת לטעון את הטענות הנכונות – כל אלה יכולים לשנות דרמטית את התוצאה.

שאלות ותשובות מהשטח:

• שאלה: אם קיבלתי תשלום מביטוח לאומי, זה אומר שאני לא יכול לתבוע את חברת הביטוח?
• תשובה: לא. אתה יכול לתבוע את שניהם במקביל. התשלומים מביטוח לאומי יקוזזו מחברת הביטוח, אבל סכום הפיצוי הכולל עשוי להיות גבוה משמעותית מהסכום שמגיע מביטוח לאומי בלבד.
• שאלה: ומה אם התאונה קרתה כשהייתי בדרך לבדיקה רפואית שקשורה לעבודה?
• תשובה: גם נסיעה לבדיקה רפואית שנדרשת במסגרת העבודה או שקשורה למחלת מקצוע עשויה להיחשב כתאונת עבודה. כל מקרה נבדק לגופו.

כשנזק הגוף רציני: מה קורה כשצריך לשקם חיים שלמים?

לצערנו, תאונות דרכים (וגם תאונות עבודה) יכולות לגרום לנזקי גוף קשים ומורכבים. פגיעות ראש, פגיעות בעמוד השדרה שגורמות לשיתוק, קטיעות גפיים, פגיעות אורתופדיות קשות שמשאירות נכות תפקודית משמעותית. במקרים כאלה, המאבק הוא לא רק על פיצוי כספי. הוא על היכולת לשקם את החיים, להתאים את הסביבה, ולאפשר איכות חיים סבירה ככל הניתן.

5. כשכיסא גלגלים או פרוטזה הופכים לחלק מהחיים: למה הפיצוי חייב להיות הוליסטי?

נפגעים שנשארים מרותקים לכיסא גלגלים (פראפלגיה או קוואדרופלגיה), או כאלה שעברו קטיעת גפה, זקוקים ליותר מסתם פיצוי על הכאב והסבל והפסד השכר. הם זקוקים להתאמות דיור יקרות (רמפות, דלתות רחבות, חדרי רחצה נגישים), לרכב מותאם, לעזרים שונים, ולעיתים קרובות גם לעזרה יומיומית (עזרה צד ג’).

במקרים של קטיעת גפיים, טכנולוגיית הפרוטזות התקדמה פלאים בשנים האחרונות. יש פרוטזות ביוניות מתקדמות שיכולות לשפר משמעותית את התפקוד ואיכות החיים. הבעיה? הן עולות הון, ולרוב אינן כלולות בסל הבריאות הציבורי. חלק מחברות הביטוח מנסות להתנער מאחריות לממן את הפרוטזות הטובות ביותר. זה מאבק שדורש ידע, נחישות, ולפעמים גם חוות דעת מומחים ספציפיים.

במקרים של נזקים קשים כאלה, תפקיד המשרד שמייצג את הנפגע חורג בהרבה מהגשת כתב תביעה וניהול דיונים משפטיים. הוא כולל ליווי צמוד של הנפגע ומשפחתו, הבנה של צרכי השיקום המורכבים, עבודה מול גופים רפואיים ושיקומיים, ולחימה על כל שקל ושקל שיידרש כדי לאפשר לנפגע חיים בכבוד ובאופן עצמאי ככל שניתן. זה דורש אמפתיה, סבלנות, וראייה לטווח ארוך מאוד.

שאלות ותשובות מהשטח:

• שאלה: אם אני בכיסא גלגלים אחרי התאונה, מי אמור לממן לי את התאמת הדירה?
• תשובה: זהו רכיב משמעותי בפיצוי בתביעת נזקי גוף. חברת הביטוח של ביטוח החובה אמורה לשלם עבור התאמות דיור סבירות הנדרשות עקב הנכות שנותרה.
• שאלה: הפרוטזה שקיבלתי מקופת חולים לא טובה לי. האם חברת הביטוח צריכה לממן לי פרוטזה מתקדמת יותר?
• תשובה: לעיתים קרובות כן. במסגרת הפיצוי בתביעת נזקי גוף, ניתן לתבוע מימון לפרוטזות המתקדמות והמתאימות ביותר לנפגע, גם אם עלותן גבוהה ואינן בסל הבריאות. זה מאבק שדורש הצגת חוות דעת מתאימות.

6. תאונות עבודה: כשמקום העבודה הופך לזירת אירוע

יש סוג ספציפי של תאונות, ולצערנו נפוץ מאוד, שהוא תאונות עבודה. כאן הסיפור המשפטי שונה. בנוסף לתביעה מול ביטוח לאומי (כפי שצוין קודם), במקרים רבים ניתן לתבוע את המעסיק ו/או גורמים נוספים שהיו אחראים לתאונה (קבלן ראשי, יצרן מכונה, ממונה בטיחות וכו’).

האחריות בתאונת עבודה מבוססת על עוולת הרשלנות ו/או הפרת חובה חקוקה (כמו תקנות בטיחות בעבודה). צריך להוכיח שהמעסיק או גורם אחר התרשל באבטחת מקום העבודה או מתקן כלשהו, או הפר תקנות מחייבות, והתרשלות זו היא שגרמה לתאונה ולנזקי הגוף. מדובר בתיקים מורכבים מאוד, במיוחד כשהם קשורים למכונות תעשייתיות, ציוד הנדסי כבד, או אתרי בנייה.

ולמה דווקא תאונות עבודה מורכבות דורשות ידע מיוחד? כי הן דורשות לא רק הבנה משפטית עמוקה, אלא גם הבנה טכנית. איך עובדת המכונה? מה התקן הבטיחות הרלוונטי? האם המעסיק דאג לתחזוקה ראויה? האם העובד קיבל הדרכה מספקת? במקרים רבים, האמת מסתתרת בשרטוטים טכניים, בספרי הפעלה של מכונות, או בתקנים הנדסיים. היכולת לקרוא את המסמכים האלה, להבין את המנגנונים, ולזהות את הכשל הבטיחותי – היא זו שעושה את ההבדל בין תיק שנקבר בארכיון לבין תיק שמצליח להביא פיצוי משמעותי.

שאלות ותשובות מהשטח:

• שאלה: עבדתי עם מכונה והיא גרמה לי פציעה. המעסיק אומר שזו אשמתי שלא הייתי זהיר. מה עושים?
• תשובה: זו טענה נפוצה של מעסיקים. חשוב לבדוק האם המכונה היתה תקינה, האם היו בה מיגונים נדרשים, האם קיבלת הדרכה מתאימה לתפעולה, והאם סביבת העבודה היתה בטוחה. יש תקנות בטיחות רבות שמגדירות את חובות המעסיק.
• שאלה: נפלתי מסולם בעבודה. האם זו תאונת עבודה ומי אשם?
• תשובה: כן, נפילה מסולם בעבודה היא תאונת עבודה. מי אשם תלוי בנסיבות – האם הסולם היה תקין? האם הועמד בצורה בטוחה? האם היו הנחיות עבודה ברורות לגבי שימוש בו? המעסיק אחראי לספק סביבת עבודה בטוחה וציוד תקין.

7. היתרון הלא כל כך סודי: למה להבין במכונות זה לא רק לתחביב?

זה אולי נשמע קצת מוזר. עורך דין לנזקי גוף שמבין בשרטוטים הנדסיים, הידראוליקה, ועיבוד שבבי? אבל במקרים של תאונות מורכבות, במיוחד בתעשייה ובבנייה, הידע הזה הוא פשוט קריטי. כשמכונה קורסת, מנוף נופל, או מתקן מתפוצץ, העניינים מתרחשים בשבריר שנייה. חברות הביטוח והמעסיקים (או הקבלנים) ממהרים לשכור מהנדסים ומומחים מטעמם כדי לטעון שהתאונה קרתה בגלל כוח עליון, טעות אנוש של הנפגע, או תקלה שלא ניתן היה לצפות. הם מציגים דו”חות מומחים שנראים מרשימים, מלאים במונחים טכניים מסובכים.

ומה קורה אם עורך הדין של הנפגע לא מבין מילה מהדו”חות האלה? הוא נאלץ לקבל אותם כפי שהם, או להסתמך על מומחה משפטי מטעמו שישכנע אותו שיש סיכוי לערער. אבל אם עורך הדין בעצמו מבין את השפה הטכנית? הוא יכול לקרוא את השרטוטים בעצמו, לזהות סתירות בדו”ח המומחה של הצד השני, להצביע על כשלים הנדסיים ברורים שהובילו לתאונה, ולכוון את המומחים מטעמו לשאלות המדויקות והקריטיות ביותר.

זה כמו משחק שחמט. הצד השני מזיז כלים על הלוח המשפטי, אבל הם לא יודעים שאתה מבין את כל המהלכים האפשריים על הלוח הטכני שמסתתר מתחת. פתאום, הטענה שלהם על “תקלה בלתי צפויה” נראית מגוחכת כשיודעים שעל פי ספר ההפעלה, היה צריך לבצע בדיקה מסוימת שלא בוצעה. או כשהם טוענים שהמכונה עבדה כראוי, אבל משרטוט ההידראוליקה ברור שהיה לחץ חריג במערכת. היתרון הזה הופך את הנפגע מ”עוד תובע” למישהו ששולט בעובדות, שמאתגר את הראיות של הצד השני ברמה הגבוהה ביותר, ושהצד השני מתקשה מאוד להתמודד מולו.

שאלות ותשובות מהשטח:

• שאלה: למה חשוב שעורך הדין יבין בתחום ההנדסי בתאונת עבודה?
• תשובה: כי תאונות רבות קשורות לכשלים במכונות, מבנים או תהליכים. הידע הטכני מאפשר לעורך הדין להבין את נסיבות התאונה לעומק, לזהות את הגורמים האמיתיים להתרחשותה, לאתר הפרות של תקנים והנחיות יצרן, ולסתור טענות הגנה טכניות שמציגים הצדדים הנתבעים. זה הופך אותו לשחקן דומיננטי יותר בתיק.
• שאלה: האם אני צריך למצוא מומחה הנדסי בעצמי?
• תשובה: בדרך כלל, עורך הדין שלך ידאג לגייס את המומחים המתאימים לתיק. חשוב שלעורך הדין יהיו קשרים עם מומחים איכותיים בתחומים הרלוונטיים לתאונה הספציפית ואם עורך הדין עצמו מומחה ועם ניסיון עשיר יכול להיות הניסיון שלו יכול לסייע לך לחסוך את הצורך לאתר מומחה.  

המסע המשפטי: מתיק למציאות מחודשת

ניהול תיק נזקי גוף, במיוחד כשיש נפגעים קשים או מדובר בתאונה מורכבת  הוא מרתון, לא ספרינט. הוא דורש סבלנות, נחישות, ואסטרטגיה ברורה מהיום הראשון. הוא מתחיל באיסוף ראיות קפדני, ממשיך דרך ניהול ניהול הליכים משפטיים מול חברות הביטוח עד שהן פשוט מרימות ידיים ומבינות שהן לא יכולות להתמודד עם המקצועיות. 

. האם חייבים להגיע לבית המשפט? (ולמה לפעמים זה דווקא יתרון?)

הגישה שלנו מאוד פשוטה כאשר חברות הביטוח ממהרות להציע פיצוי ומהר, תמיד זה על חשבון הלקוח ולא על חשבון חברת הביטוח הדרך שלנו היא ניהול עיקש של תביעות בבית המשפט מאחר שניסיון רב שנים מלמד שבמבחן התוצאה העקשנות ב\ניהול התיק משתמלת ללקוח ומביאה לו פיצוי הרבה יותר גבוה. 

 ניהול תיק בבית המשפט דורש מומחיות מיוחדת. הגשת כתבי טענות מדויקים, ניהול הליכים מקדמיים (כמו גילוי מסמכים ושאלונים), ניהול שלבי ההוכחות (הבאת עדים, חקירת עדי הצד השני, הצגת ראיות וחוות דעת מומחים), והצגת סיכומים משפטיים מנומקים. כשמדובר בתאונה מורכבת, למשל תאונת עבודה במפעל בה יש צורך להוכיח כשל טכני או הפרת תקן, הידע הטכני של עורך הדין מגיע לשיא חשיבותו דווקא באולם בית המשפט, שם הוא יכול לחדור לנקודות התורפה בגרסת ההגנה. בית המשפט הוא גם המקום שבו ניתן “לשבור” את הניסיון של חברות הביטוח לגרור רגליים או להפחית את גובה הנזק באופן בלתי מוצדק.

9. אסטרטגיה מנצחת: לחשוב כמה צעדים קדימה

מה שמבדיל ניהול תיק “טוב” מניהול תיק “מעולה” הוא האסטרטגיה. לא מספיק להגיש תביעה ולחכות. צריך לחשוב כמה צעדים קדימה. מה הולך להיות הטיעון העיקרי של הצד השני? אילו ראיות נצטרך כדי לסתור אותו? איזה מומחה רפואי יהיה המתאים ביותר למקרה הספציפי הזה? האם כדאי להדגיש יותר את נושא הפסד כושר ההשתכרות או את נושא הוצאות השיקום? ואיך כל ההליכים מול ביטוח לאומי משתלבים (או מתנגשים) עם התביעה מול חברת הביטוח?

במקרים של נזקים קשים, האסטרטגיה חייבת לקחת בחשבון לא רק את העבר (הפסדי שכר, הוצאות שכבר היו), אלא ובעיקר את העתיד. את הצרכים הטיפוליים והשיקומיים שיידרשו לכל החיים, את ההתאמות שיהיה צורך לבצע, ואת העובדה שככל שהזמן עובר, הצרכים עשויים להשתנות. אסטרטגיה כזו דורשת ידע רב, ראייה כלכלית של ההליך, והבנה עמוקה של ההשלכות ארוכות הטווח של הפגיעה. זה מה שמאפשר “לשלוט בהליך המשפטי”, במקום שההליך ישלוט בכם.

שאלות ותשובות מהשטח:

• שאלה: קיבלתי הצעה ראשונית נמוכה מחברת הביטוח. מה זה אומר?
• תשובה: הצעות ראשוניות מחברות ביטוח הן כמעט תמיד נמוכות. זו רק תחילת משא ומתן, לא סוף פסוק. אסור להתפתות לקבל אותן ללא בדיקה מעמיקה וניהול משא ומתן מקצועי.
• שאלה: כמה זמן לוקח לנהל תיק נזקי גוף?
• תשובה: זה משתנה מאוד. תיקים פשוטים יחסית יכולים להימשך שנה-שנתיים. תיקים מורכבים עם נזקי גוף קשים או מחלוקות עובדתיות משמעותיות, במיוחד אם הם מגיעים לבית המשפט, יכולים להימשך מספר שנים. סבלנות היא שם המשחק.
• שאלה: האם נהג חדש עם מלווה בתאונה משפיע על משהו?
• תשובה: נוכחות מלווה היא דרישה חוקית לנהגים חדשים צעירים בשעות מסוימות. אם התאונה אירעה בשעות בהן נדרש מלווה והוא לא היה ברכב, זו הפרה של החוק שעלולה להיות לה השלכה על הנהג החדש (במישור התעבורתי), ובמקרים קיצוניים עשויה לעלות טענה כלשהי בהקשר הביטוחי, אם כי בנזקי גוף ותוקף ביטוח חובה טענה כזו פחות רלוונטית.

הדרך קדימה: לא רק פיצוי, אלא שיקום של החיים

תאונת דרכים עם נפגעים, ובמיוחד אם היא קשה, הופכת את החיים מקצה לקצה. לפתע, דברים שנראו מובנים מאליהם – הליכה, ישיבה, עבודה, נהיגה – הופכים למאבק יומיומי. הילד הופך למטפל של ההורה, בן הזוג צריך ללמוד לטפל בצרכים בסיסיים של בן זוגו. זה לא רק עניין של כסף. זה עניין של חוסן נפשי, של תמיכה משפחתית, ושל ליווי מקצועי אמיתי.

תפקיד המשרד שמייצג את הנפגע הוא להיות שם גם מעבר לאולם בית המשפט או לחדר המשא ומתן. לדאוג שיינתן הטיפול הרפואי הטוב ביותר (גם אם צריך להילחם על זה מול קופת החולים או הביטוח), לסייע בהתמודדות עם ביטוח לאומי, ולחשוב יחד עם המשפחה על צרכי השיקום והעתיד. זה ההבדל בין שירות משפטי יבש  טכני ופקידותי לבין ליווי אנושי ומקצועי שמבין את התמונה המלאה. שמבין שמאחורי המספרים והסעיפים המשפטיים, יש אנשים שהחיים שלהם השתנו ברגע. והמטרה היא לעזור להם לבנות מחדש את מה שאפשר, עם כל התמיכה והמשאבים שמגיעים להם, על פי חוק ועל פי הצדק.

השליטה בידיים הנכונות: למה הידע המיוחד חשוב לכם?

כפי שראינו, תיקי נזקי גוף, ובפרט אלו המורכבים יותר הכוללים תאונות עבודה, או כאלו עם נזקים קשים, אינם עניין של מה בכך. הם מערבים ידע משפטי עמוק, הבנה רפואית, ולעיתים קרובות גם ידע טכני והנדסי. הם דורשים יכולת ניהול אסטרטגי של הליך ארוך, משא ומתן קשוח, ולעיתים לחימה עיקשת בבית המשפט.

בחירה נכונה של מי שילווה אתכם במסע הזה יכולה להיות ההבדל בין קבלת פיצוי מינימלי או לא מספק, לבין מיצוי מקסימלי של כל הזכויות המגיעות לכם, פיצוי שיאפשר לכם (ולמשפחתכם) להתמודד עם השלכות התאונה ולשקם את החיים. כשמי שמייצג אתכם מביא לשולחן לא רק ידע משפטי אלא גם הבנה מעשית וטכנית של “איך דברים עובדים” בשטח, הוא נמצא בעמדה טובה יותר לזהות את הפגמים בגרסת הצד השני, לאתר את האחראים האמיתיים, ולבנות תיק חזק שלא משאיר מקום לספק. הוא זה שישלוט בהליך, וינווט אותו לתוצאה הטובה ביותר האפשרית עבורכם. בקיצור, כשהמצב מורכב, כדאי לוודא שהשליטה נשארת בידיים שיודעות בדיוק מה הן עושות. בכל המישורים.

עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.

המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.

עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.