מערכת חשמל זמני באתרי בנייה סיכוני התחשמלות ואחריות משפטית

מערכת חשמל זמני באתרי בנייה סיכוני התחשמלות ואחריות משפטית

תאריך: 10.1.26   

מאת: ישראל אסל, עו”ד מומחה לנזקי גוף בתאונות עבודה ותאונות דרכים והיועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה ומומחה לתאונות באתרי בנייה, התחשמלות, תאונות בעגורנים, מנופים וציוד כבד.

ביום 5.1.26 העלתי פוסט לדף הפייסבוק שלי ובו סיפרתי שאני בדרכי לבית המשפט המחוזי בתל אביב לחקור מומחה מהנדס חשמל בתיק של  עובד בן 19 שהתחשמל למוות באתר בנייה.

פוסט זה זכה לתפוצה רחבה, אלפי צפיות והתעניינות רבה, בעקבות הפוסט הגיעו אלי פניות ממהנדסי חשמל, מומחי חשמל, ואפילו עובדי חברת החשמל שרצו להבין מדוע התחשמל למוות אותו עובד.   

מכל הפניות שהגיעו הבנתי שנכון יהיה לכתוב מאמר בתחום הבטיחות בחשמל באתרי בנייה, מאמר שיסקור את הוראות התקנות השונות וייתן מסגרת והבנה משפטית וגם ויזואלית לדרישת התקנות.

חשמל הוא תחום מקצועי, והתקנות נכתבו ברמה מאוד מקצועית, שלא ברור אם בסופו של דבר “צרכן הקצה” מנהל העבודה באתר או העובד הפשוט שאינו חשמלאי מבין לעומק את הוראות התקנות את הסיבות שבגללן הן נקבעו ואת משמעותן.

לכן במאמרי זה אתייחס לארבע תקנות מרכזיות שבאות לתת מענה לסיכונים מפני התחשמלות שבפניהם ניצבים עובדים בעיקר באתרי הבנייה, שם למרבה הצער לא מעט עובדים התחשמלו למוות סיכוני התחשמלות קיימים גם במפעלי תעשייה יצא לי לטפל בלא מעט מקרים. במאמרי זה אתייחס לאתרי הבנייה ולתקנות הבאות:   

תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), תש”ן-1990

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ”ח-1988 פרק ט”ו סעיפים 163-165

תקנות החשמל (התקנת גנרטורים למתח נמוך), תשמ”ז-1987 תקנות אלו עומדות בפניה שינוי ופורסמה טיוטת תקנות חשמל חדשה באתר החקיקה הממשלתי.

תקנות החשמל (מיתקן חשמלי ארעי באתר בניה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), תשס”ג-2002 (להלן: “תקנות חשמל ארעי”)

במאמר זה אתייחס בעיקר לנושא הבטיחות בחשמל באתרי הבנייה שכן לאתרי הבנייה ישנן הוראות מחמירות יותר במישור הבטיחות בחשמל. המקרה שבו התחשמל למוות עובד באתר בנייה הינו כתוצאה ישירה מעבודה שנוגדת את הוראות תקנות חשמל ארעי.   

ברמה העקורנית הכלל המנחה הוא שעובד לא צריך להתחשמל למוות אם כל מנגנוני ההגנה בלוח תקינים. לכן, שעה שבמבחן התוצאה נגרמה התחשמלו הדבר מלמד שמשהו במערכת החשמל לא היה תקין.

המקרה תאונה קטלנית באתר בנייה בכפר סבא:

ביום 12.7.19 הגיע לאתר בנייה עובד בן 19 תושב קלנסואה העובד היה חלק מצוות להרכבת מעקות. לצורך הרכבת המעקות נדרש לבצע באמצעות מכונת קידוח חורים ברצפת הבטון העושה שימוש בכוס קידוח יהלום המקורר מים. בתמונה הבאה ניתן לראות את המקדחה שנעשה בה שימוש.

המכונה שווקה עם תקע חשמל רגיל “ביתי” שאינו יצוק. את התקע חיברו לשקע ביתי של מערכת החשמל הקבועה במבנה שטרם נבדקה על ידי חברת החשמל לצורך חיבור קבוע. העובד עבד בשלולית מים, ובשלב מסוים, לאחר שהוא נגע במכונה, הוא התחשמל, צעק “אלוהים” ונפל. חברו לעבודה רץ אליו לעזור לו, ובמהלך החילוץ גם הוא הרגיש זרם חשמלחלש בידיים. העובד קרס בפתאומיות, למרבה הצער לאחר מאמצי החייאה רבים צוות מד”א נאלצו לקבוע את מותו, סיבת המוות “פרפור חדרים” בלב תופעה שמתרחשת במרבית מקרי ההתחשמלות.

כל הסימנים להתחשמלות היו קיימים, עבודה במים, הרגשת זרם חשמל על ידי העובד המחלץ, העדר מפסק פחת, עבודה בניגוד לתקנות החשמל כל אלו לא הפריעו לחברת הביטוח “איילון” המבטחת של הקבלן לטעון שהעובד מת מוות טבעי, מדום לב שלא בגלל התחשמלות, עורך הדין של חברת הביטוח ניהל את התיק מבלי להבין כלל שעל אתרי בנייה חלות תקנות חשמל ארעי מחמירות ואסור בכלל להכניס לאתר בנייה ציוד עם תקעים “ביתיים” במהלך החקירה שלו כאשר הוא כבר היה בטוח שהוא “על הסוס” שלפתי מהמזוודה את שקעי ותקעי הסיקון שהבאתי להראות לשופטת לדוגמא ואז כל הקו שלו קרס.

באותה העת אתר הבנייה היה לקראת סיום העבודות, לפני טופס 4, לפני בדיקות של בודק מוסמך של חברת החשמל לפני חיבור קבוע. כלומר ההזנה לאתר היתה דרך חיבור זמני, כאשר די ברור שבוצע גישור בין מערכת החשמל הזמני של האתר אל מערכת החשמל הקבועה של המבנה וזאת כדי להפעיל את המערכת הקבועה של המבנה בטרם בדיקת חברת החשמל. כפי שאסביר בהמשך גישור זה הוא אסור על פי תקנות החשמל הארעי במיוחד לאור סוג הכבל שעשו בו שימוש.

מדוע חוקקו תקנות חשמל ארעי ייעודיות לאתרי בנייה ?

מערכת חשמל באתר בנייה היא מערכת בסיכון גבוה לא רק בגלל המתח ועוצמת הזרם, אלא בגלל הסביבה והדינמיקה באתר הבנייה: כמו עבודה תחת כיפת השמיים, רטיבות ובוץ, אבק צמנט מוליך חלקית, פגיעות מכניות מציוד כבד, ברזלים, קרשים, מסמרים כבלים שנגררים ונדרסים נמעכים ונפגעים, פירוק והרכבה חוזרים של שקעים ותקעים, ומעורבות של עובדים שאינם חשמלאים. התוצאה היא שבאתר בנייה מתקיימים בו-זמנית שלושה סוגי סיכונים:

1. סיכון התחשמלות/הלם חשמלי (מגע ישיר או עקיף);
2. סיכון שריפה/התלקחות (קצר, חימום יתר, קשת חשמלית);
3. סיכון פגיעה מכנית בציוד חשמלי שגורמת לסיכון להתחשמלות או לפגיעה במנגנוני ההגנה שנועדו למנוע התחשמלות.

מסיבה זו בחר המחוקק לחוקק  תקנות החשמל (מיתקן חשמלי ארעי באתר בניה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), תשס״ג–2002.  תקנות אלו מייצרות “ארכיטקטורה” נורמטיבית שמטרתה אחת: לצמצם את הסיכונים הייחודיים לאתרי בנייה סיכונים שמערכות חשמל, כבלי חשמל או אביזרי חשמל “ביתיים” לא תוכננו להתמודד איתם, לא מבחינת סוג החומר מהם הם מיוצרים, אינטנסיביות השימוש ועוצמת הזרם.  

הגדרת אתר בנייה מכוח תקנות חשמל ארעי:

תקנות חשמל ארעי מגדירות “אתר בניה” – אתר שבו מתקיימות עבודות בניה, תיקון, שיפוץ או הרחבה והריסה של מבנה או שמבצעים בו עבודות עפר.

התקנות הללו חלות לא רק על אתר בנייה של בניית מבנה חדש, ולא רק ביחס לעבודות בנייה אלא גם לעבודות הריסה או עבודות עפר. התקנות חלות על כל אתר שמבוצעות שמבצע עבודות המפורטת בהגדרה.

כדי להמחיש את הדברים, ניקח לדוגמא דירה בת 10 שנים שכבר מחוברת לחשמל, בדירה יש לוח חשמל קבוע ומערכת שקעים ומאור ביתיים.  ככול שמחליטים לבצע שיפוץ בדירה זו, מבחינת ההגדרה המשפטית הדירה הופכת “לאתר בנייה” שעליו חלות תקנות חשמל הארעי. המשמעות היא שחל איסור להשתמש במערכת החשמל הקבועה של הדירה. ויש לעשות שימוש במערכת חשמל העומדת בדרישות התקנות חשמל ארעי.

כלומר, מרגע שהדירה מוגדרת אתר בנייה, חל איסור לעשות שימוש במערכת החשמל הקבועה שלה, על החשמלאי המבצע את העבודות להתקין לוח חשמל זמני העומד בהוראות תקנות חשמל ארעי, שממנו ורק ממנו יוכלו העובדים לקחת הזנת חשמל לכלי עבודה וציוד עבודה שעומדים בדרישות תקנות חשמל ארעי.

יש לשים לב שהתקנות אינן מבחינות בין מצב שיש טופס 4 למבנה או שאין טופס 4 התקנות נכנסות לתוקף לפי סוג העבודה שמבוצעת באתר.   

ההבחנה היסודית: סוגי שימושים בחשמל באתר הבנייה. 

סעיף 13  לתקנות החשמל הארעי מלמד אותנו כי המחוקק בחר לעשות הבחנה בין שני סוגי שימושים בחשמל באתר הבנייה, שימוש “ביתי” ושימוש “לעבודה”.

כך לדוגמא נקבע בסעיף 13(1) כי התקנות הללו יחולו על מיתקן חשמלי ארעי במתח נמוך ומתח נמוך מאוד (24 וולט זרם חילופין AC  או 60 וולט בזרם ישר DC) באתרי הבנייה.

לעומת זאת בתקנה 13 (2) נקבעו סוגי השימושים שעליהם לא יחולו התקנות כמו לדוגמא ציוד קבוע או נייח. ההיגיון מאחורי הוראה זו הוא שבציוד קבוע ונייח ישנה הזנת חשמל קבועה, ישירה וסגורה הרמטית מהלוח אל צרכן החשמל, ואין “התעסקות” של עובדים עם מערכת חשמל זו.   

תקנה 13 (3)  קובעת שתקנות החשמל הארעי אינן חלות על מיתקן חשמלי ארעי שבתוך מבני שירות באתרי בניה, כגון: משרדים, חדרי הלבשה, חדרי ישיבות, חדרי אוכל, חדרי מגורים וחדרי שירותים המאופיינים בשימוש “ביתי” או “משרדי”.

כוונת המחוקק היתה שבאזורים אלו באתר הבנייה השימוש בחשמל אינו שונה משימוש ביתי או משרדי רגיל ובאזורים אלו של אתר הבנייה לא קיימים הסיכונים המאפיינים את אזור העבודות באתר לכן ניתן לעשות שימוש באזורים אלו עם ציוד חשמל בעל שקעים ותקעים ביתיים.

כלומר התקנות מבצעות הבחנה בין שני סוגי שימושים באתר הבנייה. שימושי בחשמל לצורך “ביתי” באזורי מגורים משרדים וכדומה שם שימוש בציוד “ביתי” מותר ומאושר לעומת שימוש בחשמל לעבודות בנייה שלצורך הפעלתו נדרש לעמוד בהוראות תקנות החשמל הארעי.

אבחנה ויזואלית בין סוגי השימוש הגדרת בית תקע

הדרך הקלה ביותר להראות לעובדים ולמנהלי העבודה את ההבחנה בין שני סוגי השימושים היא באמצעות תמונה ויזואלית של השקעים והתקנים שמותר לעשות בהם שימוש.

לצורך כך אני אפנה תחילה להגדרות בתקנות החשמל הארעי.

“בית תקע משוקע”, “בית תקע חד-מופעי”, “בית תקע תלת-מופעי” – כמשמעותם בת”י 1109.

יש לציין שתקן 1109 שונה לתקן ICE  60309   ונכון לעדכן את התקנה אך בכל מקרה שני התקנים עוסקים באותו סוג תקעים ושקעים “תעשייתיים”.

תקנה 8 קובעת תקע ובית תקע

8.       (א)  תקע ובית תקע באתר בניה יתאימו לת”י 1109.

           (ב)  בית תקע יותקן בתוך לוח או בתוך תיבה בקצה פתיל; היה בית תקע מותקן בתיבה,

                היה התיבה מסוג II ובעלת דרגת הגנה של IP 43X לפחות.

מאחר שהתקנות מפנות לתקנים, וכדי להקל על מנהלי העבודה והעובדים למה הכוונה בית שקע שכפוף לתקן ICE  60309   צירפתי למטה דוגמא של שקע ותקע חד פאזי (כחול) ותלת פאזי (אדום) שעומד בתקן, תקעים ושקעים אלו יותר מוכרים בשמם “סיקון”.

תקע סיקון (CEE) הוא מחבר חשמלי תעשייתי תקני (IEC 60309), המשמש לחיבור ציוד חשמלי למתחי עבודה גבוהים יותר ולתנאי סביבה קשים, בעיקר באתרי בנייה, תעשייה וחקלאות.

התקע מאופיין בגוף פלסטי חזק ועמיד, לרוב בצבעים תקניים שמציינים את סוג המתח והזרם (למשל כחול לחד־פאזי 230V ו־אדום לתלת־פאזי 400V), במספר פינים קבוע לפי התקן, ובהגנה גבוהה מפני מים, אבק ופגיעות מכניות (IP44 / IP67).

תקעי סיקון נועדו למנוע חיבור שגוי בין מתחים שונים, לספק חיבור בטיחותי ואמין לציוד כבד, ולהבטיח עבודה בטוחה גם בתנאים רטובים או קשים.

כאשר עובד ומנהל העבודה רואה את התמונה של השקע ותקע הוא מייד מבין את הוראות התקנה.  על כן, אמור מעתה שכל שקע או תקע אחר שאינו “סיקון” אסור בתכלית האיסור לשימוש באזור העבודות באתר הבנייה.

להשלמת התמונה, נציין שקע ותקע ביתי, אינם עומדים בתקן ICE  60309 אלא עומדים בתקן ת”י 32 שהינו תקן רשמי מחייב. תקנות החשמל הארעי אוסרות שימוש השקעים ותקעים “ביתיים” האיסור חל גם על תקע ביתי יצוק כיחידה אחת  ועל אחת כמה וכמה על תקע מתפרק “שני חלקים” שאינו אטום למים ואבק ומוגדר בדרגת הגנה IP20 .  

כלומר ניתן באמצעי ויזואלי בסיסי, אפילו ברמת צבע, לתת לעובד הפשוט וגם למנהל העבודה כלי להבחין בין ציוד חשמל המאושר לשימוש באתרי בנייה לצורך ביצוע עבודות לבין ציוד חשמל אסור לשימוש באתרי בנייה לצורך ביצוע עבודות.

המסקנה היא שתקע ביתי חד פאזי בצבע שחור או לבן אסור לשימוש בעבודות בנייה באתר אלא רק תקע חד פאזי תעשייתי כחול מותר או תלת פאזי אדום. ברמת שקע ותקע תלת פאזי ממילא אין אביזר מקביל ביתי אלא תעשייתי בלבד. כך שהדגש של מנהלי העבודה צריך להיות בעיקר במישור הציוד החד פאזי- תקעים ושקעים כחולים.  

הבחנה ויזואלית זו, חשובה לאחריות מבצע העבודה ומנהל העבודה מכוח תקנה 163 (א) לתקנות הבטיחות בעבודה עבודות בנייה אשר מטילה על מבצע הבנייה את האחריות לכך שכל ציוד החשמל אבזרים ומיתקנים באתר יתאימו לדרישות חוק החשמל. בדרך זו מבצע הבנייה לא יכול להתחמק מאחריות שכן קל מאוד לזהות את סוג התקע שבו נעשה שימוש באתר לא צריך להיות מומחה לשם כך.

מכך ניתן ללמוד שישנה אחריות מלאה של מבצע הבנייה, מבצע בנייה שיאפשר הכנסת כלי עבודה חשמליים שאינם עומדים בהוראות תקנות החשמל הארעי הרי שהוא לוקח על עצמו את מלוא האחריות.

תקנה 163 (ב) קובעת שכל הציוד והמתקנים יוחזקו תקינים במהלך על העבודה באתר, ובהקשר זה אני רואה לנכון להדגיש כי לאור מטרת התקנות המשמעות “תקינים” אינה רק לעניין תקינות טכנית של המכשיר עצמו אלא גם לעניין “תקינות משפטית” לכך שהמכשיר עצמו עומד בהוראות תקנות החשמל הארעי כלומר מצויד בתקע כחול או אדום המתאים לשימוש במתקן חשמל ארעי באתר בנייה, זהו הדין ביחס למכשיר חשמלי מיטלטל וגם לכבלים מאריכים שגם הם חייבים להיות בעלי קצוות סיקון.  

תקנה 2 לתקנות חשמל הארעי “רק חשמלאי” 

תוכן החובה

תקנה 2 קובעת כלל ברור: לא יתכנן, לא יתקין, לא יבדוק, לא יתקן, לא יפקח, ולא יבצע שינוי במיתקן חשמלי ארעי באתר בנייה – אלא אם כן הוא חשמלאי . החריג: אדם שאינו חשמלאי יכול לבצע שינוי שאינו מצריך כלי עבודה וכן לבדוק מפסק מגן באמצעות לחצן בדיקה.

במילים פשוטות כל עבודה שנדרש לביצועה כלי עבודה מחייבת חשמלאי. החריג הוא לחיצה על כפתור ממסר הפחת לצורך בדיקה שבועית לפי תקנה 11 אליה אתייחס בהמשך.

 ההיגיון הבטיחותי  נועד למנוע סיכון. הסיכון המרכזי כאן הוא סיכון אנושי-ארגוני:  “אלתור” ו“שינוי קטן”. בפועל, המון תאונות חשמל מתרחשות מפעולה שנראית שולית: החלפת תקע, הוספת מפצל,  עקיפה של מפסק מגן “כי הוא מקפיץ”, או הארכת כבל באמצעות חיבור לא תקני. התקנה חותכת את מרחב האלמנטים האקראיים ומרכזת אחריות מקצועית בידי מורשה.

תקנה 3 – התאמה לתקן ודרגת הגנה IP

התאמה לתקן ולתנאי מקום ההתקנה

תקנה 3(א) דורשת שהציוד יתאים לדרישות תקן ולתנאי המקום. זו הוראת “מסגרת”: היא מאפשרת לקשור בין עולם התקינה לבין תנאי השטח בפועל.

דרגת הגנה IP44 ומעלה – למה דווקא באתר בנייה?

תקנה 3(ב) מחמירה: ציוד שעשוי להיות בשימוש תחת כיפת השמיים חייב להיות בעל דרגת הגנה  IP44 לפחות או הגנה שוות ערך.

קודם אבקש להבהיר מה מסמל צמד האותיות IP = Ingress Protection ? זהו קוד תקני בינלאומי  IEC 60529  שמציין עד כמה מעטפת חשמלית מוגנת מפני חדירת גופים זרים ומים.

ישנן רמות שונות של דרגת IP וישנה תבנית קבועה לפיענוח רמה.

IPXY

כאשר:

• = X   הגנה מפני גופים מוצקים (אבק, אצבע, כלי עבודה) מסופרר מספרה 0 (ללא הגנה) עד ספרה 6 כאשר 6 משקף דרגת אטימות מלאה לאבק.
• = Y   הגנה מפני מים מסופרר מספרה 0 (ללא הגנת מים) עד 9 או 9K עמידות למים בלחץ ובטמפרטורה גבוה.

הפיענוח של סוג ה IP נעשה בהתאם לטבלה שקבועה בתקן.

לדוגמא  תקנה 3 (ב) קובעת שציוד מתחת לכיפת השמיים צריך לעמוד ב  IP 44 ברמה העקרונית  עמידה ב IP צריכה להיות רשומה על אביזר החשמל.

אך רק להבנה התבנית אציין שעל פי הטבלה הספרה 4 מציינת לעניין עמידה במוצקים הגנה מפני מוצק בגודל של 1 מ”מ  והספרה 4 לעניין הגנה ממים מלמדת על עמידות מפני התזת מים מכל כיוון.  

תקנה 8 מתייחסת לתקן תיבה שבה מותקן בית תקע שצריך לעמוד ב IP43   לפחות, כלומר עמידה לעניין מוצק עד לגודל של 1 מ”מ ועמידה בהתזת מים עד 60 מעלות מהאנך בלבד 

בכל אופן דרגת ה IP רשומה על האביזר כאן למטה על מדבקה לעיתים הרישום יצוק בפלסטיק של האביזר תלוי ביצרן.  

תקנה 5 – “לוח ראשי אחד בלבד”: שליטה, ולא “מערב פרוע”

תקנה 5 קובעת: מיתקן חשמלי ארעי באתר בנייה יצויד בלוח ראשי אחד בלבד.

איזה סיכון זה בא להשגיח?
ריבוי נקודות הזנה ראשיות באתר יוצר:

• בלבול: מי מזין מה?
• סכנת “הזנה כפולה”: ניתקת במקום אחד, אבל המעגל עדיין חי ממקור אחר ולמעשה נוצר מצב של “מתח זר” בלוח או במכשיר.
• קושי בניתוק חירום: כשיש אירוע (התחשמלות/שריפה) נדרשת נקודת שליטה אחת ברורה לניתוק החשמל.

תקנה זו למעשה יוצרת הוראת “משילות טכנית”: מרכז פיקוד אחד שממנו ניתן לנתק את כל האתר בצורה מיידית ומתועדת.

תקנה 6 – התאמת לוח החשמל ודרישת מפסק ראשי ננעל

התאמה לתקן IEC 439-4 / IEC 60439-4 (ACS)

תקנה 6 מחייבת שהלוח יתאים לדרישות תקן IEC 439-4  המוכר בהמשך גם במסגרת IEC 60439-4  -Assemblies for Construction Sites – ACS).  זהו תקן ייעודי ללוחות לאתרי בנייה.

מדוע זה חשוב?
כי לוח חשמל של אתר בנייה אינו לוח ביתי: הוא חייב להיות בנוי לעמידות מכנית, לניידות/חצי ניידות, לתנאי חוץ ולשימוש אינטנסיבי. התקן (והתקנה שמפנה אליו) מייצרים “מינימום הנדסי” שמקטין את ההסתברות לכשל מבני-חשמלי.

מפסק ראשי לכל סוג אספקה + יכולת נעילה רק במצב “מופסק”

תקנה 6(ב) דורשת כניסה ללוח באמצעות מפסק ראשי לכל סוג אספקה, ושהוא יהיה ניתן לנעילה במצב “מופסק” בלבד.

איזה סיכון זה בא להשגיח?

• מניעת הפעלה לא מורשית בזמן עבודות תחזוקה (Lockout).
• מניעת “הדלקה בשוגג” בזמן טיפול בתקלה.
• ניהול אירוע חירום: ניתוק ברור ומהיר.

הנעילה “רק במופסק” היא מנגנון משפטי-ארגוני: היא מונעת מצב שבו אדם נועל את הלוח פעיל (או משאירו פעיל “כי צריך”), ומחייבת תרבות בטיחות שבה תחזוקה = ניתוק.

בתמונה הבאה ניתן לראות לוח חשמל זמני תקני, כל השקעים החד פאזי ותלת פאזי הינם “תעשייתיים” סיקון (אדום וכחול) ישנו מפסק ראשי עם נעילה לפי תקנה 6 (ב). הגנה ראשית מפני עומס יתר (לפי גודל החיבור מחברת החשמל), הגנה מפני התחשמלות ממסר פחת, והגנה מפני קצר ועומס יתר לשקעים החד פאזיים ותלת פאזיים.  בסמוך לשקעים ניתן לראות את מפסק הזרם עם אפשרות נעילה (בצבע אדום צהוב) לפי תקנה 6(ב).  

ישנן קופסאות שירות רבות של חשמל, מסוגים שונים ומבנים שונים. אך לא כולן עומדות בהוראות תקנות החשמל הארעי לאתרי בניה. לדוגמא הקופסא בתמונה למטה שהיא די דומה לקופסא תקנית לעבודה באתר בנייה אך היא אינה עומדת בדרישת התקנות. בקופסא זו ישנם שני שקעים חד פאזיים “ביתיים” ולא “סיקון”  וחסר למעשה המפסק הראשי עם הנעילה. ברמת האביזרים על פס הדין הם זהים לאלו של הלוח התקני לאתרי בנייה בתמונה למעלה אך קופסת שירות זו מבחינת התקנות יכולה להיות מותקנת באזורי המגורים, משרדים באתר הבנייה אך לא באזור ביצוע העבודות שנדרש בהם שקעי סיקון תעשייתים.     

תקנה 7 – יציאות מלוח רק באמצעות בתי תקע; פתיל רק באמצעות תקע

תקנה 7 מחייבת שכל היציאות מהלוח הראשי ומלוחות משנה יהיו באמצעות בתי תקע, ומותר בית תקע משוקע בדופן הלוח; וכן פתיל יחובר לזינה באמצעות תקע.

הסיכון שהתקנה מבקשת למנוע :

• מונעת חיבורים ישירים/מאולתרים (חוטים חשופים, “הדבקה” של מוליכים, חיבורי בורג לא מוגנים) הם מקור מוביל להתחשמלות ולקשת חשמלית.
• בית תקע תקני יוצר ממשק מכני וחשמלי מוגן: קיטוע חלקים “חיים”, שמירה על קוטביות/הארקה, וחיבור שניתן לנתק במהירות.
• בעניין זה לשקעים הסיקון ישנה חשיבות נוספת שכן המכסה של השקע קפיצי כאשר אין שימוש בשקע המכסה סגור ומגן על השקע מפני חדירת מים ואבק.
• לעומת זאת כאשר נעשה שימוש בשקע המכסה מתרומם, מעל התקע, במכסה ישנה שן יעודית אשר ננעלת על שן שנמצאת בתקע וכך נוצר מנגנון נעילה אשר מונע אפשרות שהתקע יצא מהשקע עקב משיכת כבל תוך כדי עבודה. מנגנון נעילה דומה אינו קיימם בתקעים ושקעים ביתיים וכל משיכה של כבל מאריך יכולה להוציא את התקע מהשקע.

תקנה 9 – “הגנה נוספת בפני חשמול: מפסק מגן/ מתח נמוך מאוד/ הפרד מגן תקנה זו היא ליבת ההגנה האישית. היא דורשת שכל בית תקע יוגן באחד מהבאים:

1. מפסק מגן (RCD) ברגישות מתאימה:
   • 30mA  לשקע חד-פאזי 16  32A במתח V230
   •  500mA  לשקע חד-פאזי מעל 32A  או לשקע תלת-פאזי

ומותר שמפסק מגן אחד יגן על כמה בתי תקע

התקנה מתייחסת למנגנוני הגנה נוספים כמו מתח נמוך והפרד מגן אך אני בוחר להתייחס למנגנון של מפסק הפחת שהוא היותר מוכר למנהלי העבודה לעובדים וגם לציבור הרחב.

מפסק מגן הפחת נועד להגן מפני התחשמלות הוא תוכנן להפסיק את זרם החשמל אם ישנה זליגה של  30 מילי אמפר. עוצמת זרם שאולי יכולה לגרום להרגשה של אי נוחות ניכרת אבל לא לגרום למצב של פרפור חדרי הלב ומוות.

בטבלה הבאה ניתן לראות את השפעת חשמל על גוף האדם כפונקציה של עוצמת זרם ופרק הזמן שהזרם עובר דרך הגוף. ניתן לראות שמגן הפחת מתוכנן לעבוד באזור 2 בגרף שמשקף הרגשת אי נוחות ניכרת.

תקנה 10 – פתילים (כבלים) באתר: חובה פתיל בעל תקן H07RN-F (DIN/VDE 0282) והתקנה נגד מאמץ מכני.

תקנה 10 קובעת: קו ומעגל סופי באתר בנייה יחוברו באמצעות פתיל בלבד, והפתיל יהיה מסוג H07RN-F לפי DIN/VDE 0282 (או זהה באיכותו).

תקנה 10 קובעת את תכונות הפתיל, מוליכים גמישים ושזורים, בידוד גומי למתח עד 750V לפחות, ומעטה גומי/נאופרן.

בנוסף: התקנה קובעת שלא יווצר מאמץ מכני על הקצוות, ובמקום סכנה מוגברת—הגנה נאותה.

למה דווקא כבל  H07RN-F?

כבל H07RN-F הוא כבל גמיש וחזק במיוחד, המיועד לעבודה בסביבות יבשות, לחות ורטובות, כולל התקנה חיצונית באוויר הפתוח ואף תחת מים. הכבל מיוצר מחומרים מתקדמים בעלי עמידות גבוהה לשחיקה, מים, שמנים וכימיקלים, מצטיין בגמישות גבוהה, עמידות מכנית טובה ובטיחות אש, ולכן מהווה פתרון אמין ונפוץ לשימושים תעשייתיים וביתיים ואתרי בנייה.

איזה סיכון התקנה משגיחה עליו?

1. סיכון קריעה/חיתוך/מעיכה: כבל ביתי רגיל ניזוק מהר יותר; בידוד פגום = מוליך חשוף.
2. סיכון “התחממות מקומית”: גידים שאינם מתאימים/שאינם גמישים נשברים פנימית, יוצרים התנגדות ומקום חם.
3. סיכון בקצוות: מרבית הכשלים בכבלים קורים בקצוות—שם יש כיפוף ומאמץ. לכן נדרש מניעת מאמץ מכני בקצות הפתיל.

אני סבור ששילוב הוראות תקנה  7 (א) הקובעת שכל היציאות מהלוח ראשי ומלוחות משנה יהיו באמצעות בתי שקע ותקנה 7 (ב) שקובעת שפתיל יחובר לזינה מלוח האמצעות תקע ביחד עם הוראות תקנה 10 שקובעות חובה לשימוש בפתיל גומי גמיש למעשה יוצר איסור חמור לבצע גישור זמני בין מערכת החשמל הארעית של האתר למערכת החשמל הקבועה של המבנה.  

ולמה כוונתי, הזנה למערכת חשמל קבועה של המבנה מחייבת כניסה ללוח הקבוע של המבנה עם כבל “ירוק”  קשיח מסוג  N2XY  (עם מספר גידים ועובי גיד שקבע המתכן). כלומר גם אם נניח שבוצע גישור בין לוח החשמל הזמני לקבוע באמצעות תקע “סיקון” הגישור היה חייב להיעשות עם כבל ירוק שאסור בחיבור ללוח חשמל הזמני מכוח תקנה 10 אשר מגדירה שסוג הפתיל היחיד שיש לחבר ללוח הוא כבל גמיש. איסור זה חל גם אם הכבל הירוק הקשיח חובר מצד אחד עם שקע סיקון ללוח הזמני ומצד שני ללוח הקבוע במבנה, אילתור זה אינו עומד בהוראות התקנות שקבעו שיש לעשות שימוש רק עם פתיל גמיש שצבעו בדרך כלל כתום מטעמי נראות ובטיחות.     

תקנה 11 + התוספת השנייה – בדיקות תקופתיות ותיעוד: “אל תסמוך על התקנה חד-פעמית”

התקנה מחייבת בדיקה לפני הפעלה ראשונה, ולאחר מכן בדיקות תקופתיות לפי התוספת השנייה:

• בדיקת לחצן במפסקי מגן לפחות אחת לשבוע בדיקה זו גם אדם שאינו חשמלאי רשאי לבצע כי לא נדרש לכך כלי עבודה ומדובר בבדיקה לא מסוכנת של לחיצה על כפתור בפחת. 
• בדיקת מפסקי מגן באמצעות מכשיר תבוצע על ידי חשמלאי לפחות אחת לשלושה חודשים
•  בדיקות לוחות ראשיים/משניים לפחות אחת לשנה: התנגדות בידוד, רציפות הארקה, התנגדות אלקטרודה כללית (חשמלאי בודק)

אין זה מקרה שהמחוקק הטיל חובה בדיקות תכופה יותר למערכת החשמל באתרי בנייה וזאת מהסיבה שאתר בנייה הוא מערכת שמשתנה יומיומית. בדיקה חד-פעמית ביום ההתקנה לא שווה הרבה אם למחרת: כבל נדרס ע״י מלגזה, שקע נרטב או קיבל מכה, בובקט עבד בשטח וקרע את הכבל של הארקה המחובר לאלקטרודה זמנית או הלוח חשמל קיבל “שפריץ” בטון ממשאבת הבטון וממסר הפחת נתקע מכנית או הפסיק לעבוד בגלל צמנט שלכלך את הפחת.

והכי חשוב משפטית: חובת רישום ושמירת תוצאות ניתן לראות שתקנות חשמל ארעי מטילות חובה לביצוע בדיקות תכופות, את הבדיקות הללו חובה לתעד על גבי תוכנית מסודרת שמסומנים בה מיקומי הלוחות וממסרי הפחת, חשוב למספר את הלוחות, וביחס לכל לוח לבצע טבלה מסודרת ומתועדת של בדיקה שבועית של ממסרי הפחת ויתר הבדיקות לפי התוספת הראשונה לתקנות.

מבצע עבודה שאינו מבצע את הבדיקות לוקח על עצמו חזקה ראייתית שמערכת החשמל שבשליטתו אינה תקינה. הדרך לסתור זאת רק באמצעות טבלאות מעקב מסודרות ללוח הראשי וללוחות המשנה באתר הבנייה.  

תקנה 12 – פרק אחריות: למה האחריות מוטלת על “מבצע הבנייה” ולא רק על החשמלאי?

תקנה 12 קובעת: חובה המוטלת לפי התקנות תוטל על מבצע הבנייה  כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה עבודות בניה.

 ההיגיון המשפטי-בטיחותי

המחוקק מבין שחשמלאי הוא ספק שירות מקצועי, אבל מי שמנהל בפועל את האתר הוא מבצע הבנייה: הוא זה שמחליט נהלים, תקציבים, לו״ז, מי נכנס לאתר, מה נכנס לאתר, איזה ציוד נכנס לאתר ולו יש את השליטה המלאה למנוע הכנסת ציוד אינו תואם להוראות התקנות. האם יש משמעת בטיחות, והאם “עוקפים פחת” כשזה מציק. לכן האחריות לא יכולה להתמצות באמירה “שכרתי חשמלאי  ”. או שיש לי אישור תקינות מחשמלאי. מבצע הבנייה חייב לוודא שלא נעשה שימוש במערכת המאושרת על ידי החשמלאי באופן שנוגד את הוראות התקנות.  

מבצע הבנייה צריך לוודא, בין השאר:

• שיש לוח ראשי אחד ומפסק ראשי ננעל.
• שכל היציאות בתי תקע בלבד מוגנות ממסר פחת.
• שכל שקעים מוגנים לפי תקנה 9 ומסוג סיקון.
• שמבוצעות בדיקות תקופתיות ומתועדות.
• שאין שימוש בכבלים לא תקניים, שאין אלתורים ואין גישורים למערכות אחרות שאינן חלק מהמערכת הזמנית.

מבצע הבנייה הוא בעל אחריות  ניהולית באתר ולא רק אחריות טכנית. 

ההבדל בין מערכת חשמל ביתית למערכת חשמל באתר בנייה

פרק זה מודגש לבעלי דירות שכבר מחוברות לחשמל ומבקשים לבצע שיפוץ בדירה, עצם כניסה לשיפוץ מגדיר את הדירה כאתר בנייה לעניין תקנות חשמל ארעי. לכן ראיתי לנכון לסקור הבדלים בין מערכת חשמל ביתית לבין אתר בנייה.  

 יציבות מול דינמיות

• בית: מיתקן קבוע, מסלולי כבלים בתוך קירות/צנרת, מעט ניידות, מעט “שינויים יומיים”. בהקשר לשיפוץ חשוב לציין ששימוש במערכת הקבועה, עלול להיות מסוכן, שכן במהלך עבודות השיפוץ מבוצע קידוח או חציבה בקירות וניתן לפגוע בקווי חשמל חיים  בקיר ולהתחשמל.
• אתר בנייה: מיתקן ארעי שנפרס ומזיזים אותו לפי שלבי העבודה; כבלים נגררים; ציוד מחובר/מנותק עשרות פעמים.

סביבה פיזית

• בית: סביבה יחסית יבשה, מוגנת, מעט אבק כבד, מעט פגיעות מכניות. ברגע שהבית עובד שיפוץ ועבודות כל סביבת העבודה משתנה כך שמערכת החשמל הביתית הקיימת כבר אינה מתאימה  לסביבת השיפוץ.
• אתר: רטיבות, התזות מים, בוץ, בטון , טייח אבק בנייה, משטחי מתכת, פגיעות מכניות תדירות לכן נדרש מיגון אחר.

פרופיל הציוד המחובר

• בית: מכשירים ביתיים, עומסים יחסית צפויים.
• אתר: כלים ניידים, ציוד תלת-פאזי, מנועים, ציוד ריתוך/משאבות/מדחסים—עומסים משתנים, זרמי התנעה גבוהים, פוטנציאל גבוה יותר לכשל בידוד עקב שימוש קשה. לכן נדרש אבזור חשמלי שמסוגל להתמודד עם הציוד המקצועי.

מי משתמש במערכת?

• בית: בעיקר דיירים; יחסית מעט “מעברי ידיים” לחיבורים.
• אתר: ריבוי קבלני משנה, עובדים מתחלפים, לעיתים שפות שונות, הבנה משתנה.
  ככל שהמשתמשים פחות מקצועיים/יותר מתחלפים—כך עולה החשיבות של “תכנון שמונע טעויות” (plug-and-play תקני, הימנעות מחיבורים פתוחים.

משטר בדיקות ותיעוד

בבית אין חובת בדיקות שבועיות למפסקי מגן כחובה מובנית בתקנות הכלליות באותה רמה. לעומת זאת באתרי בנייה חובה לבצע בדיקות תכופות,  שכן שיעור השינוי והפגיעה גבוה בהרבה.  לכן כאשר דירה עוברת שיפוץ עליה להיכנס תחת משטר מחמיר של בדיקות לפי תקנות החשמל הארעי. 

שימוש בגנרטורים באתרי בנייה

השימוש בגנרטורים באתרי בנייה הוא נפוץ והכרחי במצבים שבהם אין חיבור קבוע לרשת החשמל או כגיבוי למערכת חשמל זמני  או כאשר נדרש מקור חשמל עצמאי גמיש וזמין להפעלת ציוד כבד, כלי עבודה, מנופים, מערכות תאורה, משרדי אתר ומתקנים זמניים.

גנרטורים מאפשרים רציפות עבודה גם בשלבי הביצוע הראשוניים של הפרויקט, אך בשל אופיים הזמני והנייד הם יוצרים סיכוני בטיחות ייחודיים: סיכון להתחשמלות עקב הארקה לקויה, עומסי יתר, חיבורים מאולתרים, פגיעות מכניות בכבלים, חשיפה למים ואבק, וכן סכנות אש ורעידות. לכן נדרש כי הגנרטור יותקן בהתאם לתקנות תקנות החשמל (התקנת גנרטורים למתח נמוך), תשמ”ז-1987* תקנות אלו עומדות בפני שינוי לצורך התאמתם לשינויים טכנולוגיים בעולם הגנרטורים.

המערכת תכלול הארקה תקנית, אמצעי הגנה כגון מפסק פחת והגנות קצר, הגנרטור יוצב במקום מאוורר ומוגן, ויופעל ויתוחזק בידי גורמים מוסמכים בלבד. הקפדה על שימוש תקני בגנרטור באתר בנייה אינה רק עניין תפעולי, אלא רכיב מהותי במניעת תאונות עבודה ובקביעת אחריות משפטית במקרה של פגיעה בנפש או ברכוש.

חשוב לציין, כי בפרק ההגדרות של תקנות חשמל הארעי נקבע כי “אספקה” – אספקת חשמל ממקור של אנרגיה חשמלית; כלומר בין אם אתר הבנייה מקבל אספקת חשמל דרך חברת החשמל, גנרטור או כל מקור חשמלי אחר עדיין מערכת החשמל בתוך אתר הבנייה חייבת לעמוד בהוראות תקנות החשמל הארעי. שימוש בגנרטור או מקור אספקה אחר שאינו חברת החשמל אינו פוטר מקיום הוראות תקנות חשמל ארעי. 

חזרה לאסון שקרה בכפר סבא שבו נהרג העובד 

כעת לאחר שסקרנו את הוראות תקנות החשמל הארעי והתקנות השונות שנועדו לשמור על בטיחות העובד היה די ברור שניתן היה למנוע את ההתחשמלות המצערת.

על מנהל העבודה היה אסור לאפשר הכנסת ציוד חשמלי שלא עומד בהוראות תקנות החשמל הארעי אסור היה לבצע שימוש בתקע ביתי. באותו המקרה העובד השתמש במכונת קידוח העושה שימוש במים, שאמורה לעמוד לפחות בתקן בתקן  IP65 כך שלא הגיוני שחובר למכונה כזו תקע שני חלקים שעומד בתקן IP20 ברור שהמכונה סופקה עם תקע אירופאי יצוק אשר הוחלף בישראל לתקע ישראלי שני חלקים.

למבצע העבודה באתר אסור היה לאפשר התחברות למערכת החשמל הקבועה של המבנה שקיבלה הזנה מלוח החשמל הזמני באמצעות כבלים שאינם מתאימים ותוך הפרת תקנות החשמל.

מפקח עבודה אזורי של משרד העבודה ציין בדוח כי השקע “הביתי” שאליו נלקחה הזנה של המכונה קבע כי השקע אינו מוגן פחת. מפקח עבודה אזורי ציפה לראות שקע מכוח תקנות החשמל הארעי, בתוך קופסא עם ממסר פחת שזה סוג ההזנה שהעובד היה צריך לקבל ולא שקע חד פאזי ביתי רגיל בהתקנה על הטייח. 

הופרה ברמה הכי בסיסית, תקנה 165 (ב) לתקנות הבנייה שבה נקבע כי לא יונח כבר או פתיל בתוך שלולית מים או נוזלים אחרים אם העבודה הייתה בהשגחה מתמדת של מנהל עבודה האירוע לא היה קורה.    

הופרו תקנות הבטיחות בעבודה(חשמל) תש”ן 1990 תקנה 5 (א) קובעת שלוח חשמל המיועד לזינת מכשירים חשמליים מיטלטלין המחוזקים ביד יצויין במפסק מגן המופעל בזרם דלף, ברגישות 0.03 אמפר לכל היותר. תקנות אלו החלות על מתקנים קבועים מחייבים בדיקה חודשית של ממסר הפחת.

הקבלן ניסה להציג אישורי תקינות של המערכת הקבועה אך אין בכך כדי לסייע לו, שכן כל עוד מבוצעת עבודות באתר הבנייה ניתן לבצע שימוש אך ורק במערכת החשמל הזמנית מכוח תקנות החשמל הארעי וגם למערכת הקבועה לא הוצגו בדיקות פחת חודשיות לפי תקנה 5(א) של הלוח הראשי הקבוע המזין את השקע שבו נעשה שימוש.

בבניין חדש, רק לאחר סיום העבודות, קבלת טופס 4, ביצוע בדיקה של בודק מוסמך של חברת החשמל לצורך חיבור קבוע אז המבנה משנה את מעמדו המשפטי מאתר בנייה לבניין פעיל אז ורק אז ניתן לעשות שימוש במערכת החשמל הקבועה.  

אני מקווה שמאמרי זה יסייע ולו במעט כדי לשפר את הבטיחות בתחום החשמל באתרי הבנייה.

הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור.

המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.

המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.

עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר.

עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.

* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.