מאמר ביקורת: אחריות נזיקית ופלילית של משרד העבודה לאירוע קריסת זרוע עגורן נייד “ארקין” בסמוך לגן ילדים בגבעת שמואל.  

תאריך: 7.12.25   

מאת: ישראל אסל, עו”ד מומחה לנזקי גוף בתאונות עבודה ותאונות דרכים והיועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה ומומחה לתאונות בעגורנים, מנופים וציוד כבד.

תיאור התאונה בגבעת שמואל

ביום שישי, ה 28.11.25 בסביבות השעה 8:00 בבוקר, הגיע לגבעת שמואל מנוף נייד של היצרן ERKIN  דגם מנוף 268 ER. המנוף התמקם ליד גן ילדים, ופתח את הזרוע. במהלך עבודת הנפה נשברה הזרוע וקרסה. נפילת הזרוע אירעה מספר מטרים מגן ילדים ונראה כי נס גדול היה באותו היום. די היה שהמנוף היה מתמקם באופן כזה שהזרוע היתה עוברת מעל חצר גן הילדים שבה משחקים ילדים וכל האירוע הזה יכול היה להסתיים באסון כבד.

בתמונה הבאה שפורסמה במרשתת ניתן לראות את הזרוע שקרסה ממש בסמוך לחצר גן הילדים שנמצאת תחת הקירוי הסגול. (קרדיט למצלם התמונה שפרטיו אינם ידועים לי פרסום לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים).

באותו יום שישי קיבלתי הודעה על האירוע החמור הזה, כל סוף השבוע נהרס לי מרוב כעס ודאגה משום שהאירוע היה צפוי. מיד עצרתי הכל ושלחתי הודעות דוא”ל למשרד העבודה בדבר אחריותו לכמעט אסון הזה. כצפוי לא התקבלו ממשרד העבודה תשובות לגופו של עניין. 

בדיון שהתקיים בועדת העבודה של הכנסת ביום 1.12.25 בנושא מניעת תאונות עבודה טען מינהל הבטיחות בעבודה שלצורך פעולות מניעת תאונות נדרשים תקציבים של מיליוני שקלים.

טענה זו פשוט הרתיחה אותי משום שאת אירוע הקריסה בגבעת שמואל היה ניתן למנוע בקלות עם הנחייה מקצועית מתאימה בלי להשקיע שקל מכספי הציבור. אתם מוזמנים לשמוע את הדברים שאמרתי לועדה.   

פרק ראשון: קריסות זרוע עגורן ארקין ואי דיווח למשרד העבודה בהתאם לתקנות   

במסגרת פעילותי הציבורית בנושא קידום הבטיחות בעבודה באתרי הבנייה ובטיחות הציבור, הופעותיי בועדות הכנסת ותפקידי בפורום למניעת תאונות עבודה. שלחו אלי במהלך השנים אין ספור תמונות של אירועי התהפכות או שבר בזרוע או קורונה של עגורנים ניידים מסוגים שונים דגמים ויצרנים שונים.

תמונות רבות שקיבלתי היו של שבירת זרוע באופן דומה באחת מהיציאות של הבום ומעיון בתמונות ניתן לראות שהמקרים די דומים אחד לשני. רק לצורך המחשה שלוש תמונות של שלושה מקרים שונים שניתן לראות כיצד נשברה הזרוע של היצרן הטורקי “ארקין”. 

מהיבט הבטיחות, דומה שאין צורך להסביר את הסכנה הרבה הכרוכה בקריסה פתאומית של זרוע המנוף ללא כל שליטה, אירועים אלו יכולים להיגמר באסונות כבדים שכן מטבע הדברים תמיד ישנם עובדים בסמוך לזרוע המנוף והאונקל שאמורים לקלוט  את המטען או קושרים את המטען לצורך הנפתו.

עגורנים ניידים אלו, מגיעים לעבודה באזורים אורבניים צפופים, בסמוך לגני ילדים בתי ספר, מתמקמים ברחובות על מדרכות במרכזי ערים וקריסת זרוע באופן פתאומי ללא בקרה יוצרת סיכון לא רק לעובדים באתרי הבנייה אלא גם לציבור כולו. האירוע בגבעת שמואל מלמד כי שבר כזה יכול היה גם לפגוע בילדים.   

המחוקק ראה באירוע של קריסת עגורן כאירוע מסוכן ומסכן חיים, ומסיבה זו נקבעה כבר בשנת 1951 בתקנות התאונות ומחלות משלח-היד (הודעה על מקרים מסוכנים במקומות עבודה), תשי”א-1951 חובת דיווח על מקרים מסוכנים אלו. בתוספת השנייה לתקנות בפרטים 8-11 הוגדרו אירועים מסוכנים בעגורנים שמחייבים דיווח מיידי למשרד העבודה ואלו הם:

במהלך השנים האחרונות אירעו לא מעט אירועי שבר בעגורנים מתוצרת ארקין, חלקם שברים חוזרים ונשנים באותו העגורן או בעגורנים אחרים. חלק לא קטן מהמקרים בכלל לא דווח למשרד העבודה בהתאם לתקנות, דבר שמסייע למשרד העבודה “להקטין ראש” ולהתעלם מהסיכון בטענה שאירועים לא דווחו לו.

בתחילת חודש 3/2025 משרד העבודה קיבל חוות דעת מומחים ביחס לבעיות סדיקה וכשלי ריתוך  בייצור 4 עגורנים של היצרן ארקין. חוות הדעת וכן התמונות הרבות מהשטח מלמדות שהאחריות לכשלים החוזרים ונשנים אינה בהכרח קשורה לבעל העגורן או המפעיל שלו אלא יותר מתאימה לכשל רוחבי.   

אני סבור, ואני גם קורא לכל בעלי העגורנים והמנופים להקפיד לפעול על פי התקנות ולדווח למשרד העבודה ללא כל חשש על כל מקרה מסוכן שנוגע לעגורן וכפי שמוגדר בתקנות.

הדברים הללו מקבלים משנה תוקף במיוחד ביחס לעגורני ארקין שמדובר בכשל שחוזר על עצמו פעם אחר פעם דבר המלמד על בעיה רוחבית שמשרד העבודה חייב לטפל בה באופן מיידי.

חובת הדיווח למשרד העבודה היא אינטרס ראשון במעלה של בעלי עגורני ארקין כדי שמשרד העבודה לא יוכל להמשיך להתעלם מהבעיה, לדעתי דיווח בזמן אמת בנסיבות האמורות יש בו כדי לסייע לבעל המנוף או המנופאי אם חס וחלילה יקרה אסון הם אלו הראשונים שידרשו להיחקר במשטרה.

ומי יסייע לחקירת המשטרה?  נציגי משרד העבודה שבנסיבות המקרה הזה נמצאים בניגוד עניינים מובנה בשל העובדה שהם אלו שהחליטו על החזרה לעבודה של עגורני ארקין כך שיש כאן בעיתיות לא פשוטה.   

פרק שני: הנחיית משרד העבודה מיום 13.3.25 לפסילת עגורני ארקין. 

ביום 13.3.25 יצאה הנחייה של משרד העבודה האוסרת שימוש בעגורני ארקין, במסמך ההנמקה שצורף להנחיה תוארה הבעיה באופן מפורט חשוב לציין ששום גורם לא חתום על המסמך זה והוא אינו נושא תאריך.

במסגרת ההליך המשפטי בתיק נטע רוטמן ז”ל שנהרגה בתאונה בכפר סבא מקריסת זרוע עגורן נייד בזמן שנסעה ברכבה ביקשתי לקבל את כל תיק עגורני ארקין. וזאת מהסיבה שגם באירוע של נטע רוטמן ז”ל נטען כי הזרוע קרסה בשל סדק בדומה לבעיות שהתגלו בעגורני ארקין, ראיתי קו מקשר בין מקרה רוטמן ז”ל לעגורני ארקין.  

בדוחות ההנדסיים שהוצגו למשרד העבודה נבדקו 4 עגורני ארקין מדגמים שונים, מהדוחות עולה תמונה מבהילה לפיה בכל הכלים ואפילו ביציאות זרוע חדשות שטרם הספיקו לעבוד תחת עומס ישנן בעיות בייצור המנוף והריתוכים אינם עומדים בתקן.  המעבדה שבדקה קבעה כי הפגם במנופים הוא מסוג חוסר חדירה בשורש הריתוך פגם שהינו מסוכן ביותר והוא מהווה נקודה של ריכוז מאמצים המתפתחים בשורש הריתוך.

פצצה מתקתקת – בדוח ההנדסי נרשם שהפגמים  הם פגמי ייצור נצפו בכל 15 יציאות הזרוע שנבדקו. המעבדה פעלה להדגיש כי הפעלת מנוף עם ריתוכים שאינם עומדים בדרישות התקן הישראלי הינה התעלמות “מפצצה מתקתקת” שעלולה לגבות מחיר כבד של חיי אדם.

הומלץ להציג את הממצאים ליבואן שכן יש חשש סביר כי הליקוי הינו סדרתי, ומן הראוי שיבצעו בדיקה רוחבית לכלל המנופים שהביאו לארץ של היצרן ארקין.

הנקודה שלא פחות חשובה, במיוחד בשל הנימוקים להחזיר את העגורנים חזרה לעבודה היתה האזהרה של המעבדה לפיה גם בודק מוסמך למכונות הרמה אינו יכול לצפות התפתחות סדק פנימי. עניין זה חשוב לידיעת הבודקים המוסמכים שכן במסמך השחרור של עגורני ארקין זרק משרד העבודה את האחריות אליהם וזאת כאשר משרד העבודה מודע לכך שבודק מוסמך אינו יכול לזהות ויזואלית את הכשל.

הדוחות ההנדסיים שנשלחו למשרד העבודה היו בהחלט מפורטים וברורים ושכנעו את משרד העבודה שישנו כשל בהליך ייצור העגורן ועל כך ניתן ללמוד מדוא”ל שהוציא ביום 12.3.25  מר דוד נגר ממונה תחום כלי הרמה טעוני בדיקה במשרד העבודה המופנה ליבואן המנוף ולמשרד התחבורה.

הדוחות ההנדסיים שהגדירו את המנופים כפצצה מתקתקת יצרו בהלה רבה במשרד העבודה, וסגן מפקח עבודה ראשי – רן כהן  הכריז על “מצב חירום” ניתן לראות זאת מהדוא”ל הבא. איך בוטל מצב החירום הזה ועל בסיס איזה שיקולים? זאת נסביר בהמשך.

ניתן לראות מהתכתובת כיצד בזמן אמת פעלו במשרד העבודה נכון כדי לעצור את הסיכון ובתוך יום אחד יצאה ההנחיה האוסרת שימוש בעגורני ארקין. על דרך פעולה מהירה זו של מינהל הבטיחות אני מברך, אם כי אני סבור שהשחרור של הכלים ממצב של “איסור שימוש” היה לא מקצועי ונגוע בשיקולים זרים שאינם רלוונטיים.     

פרק שלישי: התראות ששלחתי למשרד העבודה איסור שחרור העגורנים ללא חוות דעת הנדסית של הטכניון וחובת ניהול פרוטוקולים.

מיד עם פרסום ההנחיה בדבר איסור שימוש בעגורני ארקין, פעלתי באופן מיידי ודרשתי ממשרד העבודה שלא להחזיר את העגורנים לעבודה אלא רק בהסתמך על חוות דעת הנדסית טכנית של מוסד הטכניון.

דרשתי שכל הטיפול בנושא יהיה עם פרוטוקולים ותיעוד. בפועל פעלו הפוך ואין פרוטוקולים. התברר שבמשרד העבודה התפתחה בעשור האחרון תרבות ארגונית קלוקלת של התנהלות ללא פרוטוקולים מסודרים עניין חמור בפני עצמו שפוגע בשקיפות של הליך קבלת ההחלטות ומעקב אחר השיקולים שהובילו את הרשות המנהלית בקבלת החלטתה.  

  

הטכניון מוגדר גם כמוסד ביקורת מוסמך לצורך בדיקת עגורני צריח. במכון המתכות וחקר הכשל  ישנם מומחים לחקר הכשל, מומחים לריתוכים, מעבדה מטלורגית מתקדמת, מעבדת רכב. ולא פחות חשוב הטכניון מחזיק באסמכות הנדרשות מאת הרשות להסמכת מעבדות שבוחנת את הכשרות המקצועית של המעבדה.

ברמה המקצועית, חישוב עומסים ומומנטים שמופעלים על זרוע מנוף בכל נקודה ונקודה בזרוע, אינם נחשבים לחישובים מסובכים וטענתי היתה שבטכניון יוכלו לבדוק האם בניית זרוע המנוף, התכן, סוג הפלדה,  סוג הריתוכים מסוגלים לשאת בעומסים בהתאם לטבלת העומסים של המנוף.

כמו כן, ביכולת הטכניון לבדוק האם המנוף בכלל עומד בדרישות הדירקטיבה האירופאית לתכנון מכונות הרמה ועומד בתקינה האירופאית הנדרשת לעגורנים ניידים.

 כבר ביום 21.3.25 פעלתי להתריע שאסור בתכלית האיסור לשחרר את העגורנים לעבודה ללא בדיקה ואישור כל הטכניון. 

משרד העבודה התעלם מכל דרישותיי, ושיחרר את הכלים לעבודה. במשך שמונה חודשים האחרונים התראתי בפני משרד העבודה אין ספור פעמים, שגם לאחר שחרור הכלים בהנחיה מיום 10.4.25 המשיכו לקרות אירועי קריסה של עגורני ארקין אחד מהם אירע ביום העצמאות באתר בנייה בראשון לציון.

נשלחו אלי תמונות וסרטונים מהתקופה לאחר שחרור הכלים לעבודה ומתברר שכלים נסדקו בצורה קשה והפכו למסוכנים הסדיקה מופיעה במקומות קבועים לאורך כל יציאות הזרוע.

אני מחזק את ידי המנופאים שהיו ערניים עצרו את עבודת המנוף ופנו ליבואן לתקנו.  

יחד עם זאת ראיתי להסב תשומת הלב של בעלי המנופים שעל פי הדוחות ההנדסיים גם לאחר שבוצעו ריתוכים ותיקונים תופעת הסדיקה חזרה על עצמה שוב.  

מאחר שמדובר בתופעה שחוזרת על עצמה גם לאחר תיקון אני קורא לכל בעלי המנופים לא לחשוש ולפעול דווח למשרד העבודה על כל ליקוי שאתם מזהים. יבוא יום ודיווחים אלו יהיו לטובתכם ואי הדיווח יהיה בעוכריכם.

פרק רביעי: שחרור עגורני ארקין ללא חוות דעת הנדסית על בסיס שיחת זום עם היצרן.

חרף כל אזהרותיי, החליט משרד העבודה להחזיר את עגורני ארקין לעבודה בהנחייה מיום 10.4.25 אליה צורך שוב פעם מסמך הנמקה שלא חתום עליו איש ואינו נושא תאריך.

שחרור העגורנים נעשה בצורה מאוד מתוחכמת שזורקת את כל האחריות לבעיה לבעלי הכלים ולבודקים המוסמכים. לכן אני מציע לכל הבודקים המוסמכים וגם לבעלי הכלים לפעול בדיוק לפי הוראות ההנחיה משום שכל המסמכים שדרש משרד העבודה בהנחיה זו אינם נותנים פתרון לבעיה ועובדה היא שבעיות הסדיקה נמשכות ועגורנים ממשיכים להישבר.

המסמכים שנדרשו על ידי משרד העבודה יצרו מלכודת לבעלי המנופים והמפעילים. כך שאם יקרה חלילה אסון יוכלו תמיד לטעון כלפי בעל הכלי שהוא אשם שלא פעל לפי ההנחיה של משרד העבודה. וזאת כאשר ההנחיה יצאה ביודעין שהמסמכים הנדרשים אינם הפתרון הנכון.

לכן בנסיבות אלו חשוב מאוד להבהיר שהנחיה זו יצאה ללא כל הסתמכות על חוות דעת מקצועית הנדסית אלא רק על בסיס שיחות זום שבוצעו הם היצרן והצגת מסמכים ולא על בסיס בדיקות הנדסיות של מומחים. אבל למרות זאת חובה לפעול בהתאם להוראות ההנחייה שלא יהיה לאף אחד תירוץ להטיל את האחריות על בעל המנוף.  

רוצה לומר שמשרד העבודה הסתפק שיציגו לו מספר מסמכים ובכך מיהר לשחרר את הכלים. בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 10.11.25 חקרתי בנושא זה את מר דוד נגר על השיקולים בדבר שחרור הכלים. התברר שלא הסתמכו על דוחות מומחים אלא “גורמים מקצועיים” במשרד העבודה והלשכה המשפטית.

  

כאשר נשאל מר נגר כיצד הכלים הוחזרו השיב שבשיחה בזום עם יצרן המנוף בטורקיה שמיהר להטיל את האחריות של בעלי המנופים והמנופאים שמפעילים את הכלים “בעומס יתר” והפעילו את כפתור ה BUYPASS.  

כך בהמשך התגלה שפשוט סמכו על מה שאמר היצרן שהציג מספר מסמכים שאיני יודע אם נבדקו ועל ידי מי.  

כפי שניתן לראות החלטות משרד העבודה בבואם לשחרר את העגורנים חזרה לעבודה לא הסתמכו על חוות דעת מקצועיות אלא הסתפקו בשיחת זום עם היצרן, והצגת מסמכים של מהיבואן שגם היצרן וגם היבואן יש להם אינטרס שלא יקבע שמדובר בליקוי הייצור.

משרד העבודה שיחרר את הכלים שהוא מודעים לכך שבפועל ועל פי דוחות הנדסיים העגורנים הללו סדוקים, ממשיכים להישבר ונכנסים פעם אחר פעם לתיקוני סדקים וזאת חרף המסמכים שהוגשו על ידי היצרן והיבואן וחרף בדיקות אל הרס שנדרשו לצורך החזרת הכלים לעבודה.   

פרק חמישי: שיחרור העגורנים והטלת האחריות על בעלי המנופים, המנופאים ובודקים מוסמכים.  

את התפוח האדמה הלוהט הזה בחר משרד העבודה לזרוק הרחק ממנו, משום שהוא גם הבין שכל האירוע חוזר עליו כמו “בומרנג” ונסביר בהמשך למה הכוונה.

למסמך השחרור מיום 10.4.25 צורף מסמך הנמקה בו מסביר משרד העבודה מדוע החליט להחזיר את הכלים לעבודה. במסמך הנמקה זה נעלמה לגמרי “הבעיה” שהוצגה במסמך ההנמקה הראשון לפיה ישנו פגם בהליך ייצור המנוף.

כעת הבעיה הפכה להיות בכלל אחרת, וכותב מסמך ההנמקה שלא חתם עליו מציין כי מבדיקה שערך של מחקרים שנעשו בעולם עולה כי הגורם האנושי הוא זה  שאחראי על אירועי הבטיחות במנופים ב 70% מהמקרים לכל הפחות.

כותב מסמך ההנמקה מגדיל ומסביר שגם במצב של כשל טכני או שבר שמשלים את סך הגורמים למעל 90% האשמה תלויה במנופאים שמפעילים את המנופים בעומסים החורגים מהמותר על פי טבלאות היצרן.  

כלומר, הדרך שבחר משרד העבודה להתמודד עם הדוחות ההנדסיים מסתכמת בכך שהיו שיחות עם היצרן והיבואן בזום, שם התגבשה דעה שהגורם הוא בעלי המנופים ומנופאים. כדי לבסס את הדעה הזו מסתמך השחרור על מחקרים שנעשו ברחבי העולם. עותק מהמחקרים לא צורף ולא ניתן לדעת על מה הסתמכו.

לדעתי המקצועית יש לבחון האם באמת נערכו בדיקות של מחקרים ולקבל הסבר כיצד מחקרים אלו  נותנים תשובה לדוחות ההנדסיים שבדקו כלים ספציפיים ומתריעים על סיכון ייחודי לדגם של יצרן מסוים. בירור זה חשוב לצורך בחינת האחריות הפלילית והנזיקית של כותב המסמך “האלמוני” אם חלילה יקרה אסון. 

בכל אופן, לא ניתן לסתור דוחות הנדסיים שבדקו מנופים ספציפיים וקבעו קביעות ספציפיות על בסיס “מחקרים” כללים מהעולם שמטילים את האחריות על המנופאים.

במסמך ההנמקה הוספו דרישות כמו לבצע לעגורנים אלו בדיקות על ידי בודק מוסמך, דרישה זו אינה הוגנת כלפי הבודקים המוסמכים ואף מתוחכמת משום שבחוות הדעת הנדסיות נקבע  שבודק מוסמך אינו יכול לראות או לצפות את השבר שמתפתח מבפנים.

במילים פשוטות זרקו את האחריות על הבודקים  המוסמכים  והכניסו גם אותם למלכודת.  

פרק שישי: דרישת בדיקות אל הרס ללא סמכות חוקית ולמראית עין להצגת תקינות במסמכים

כחלק מהוראות שחרור הכלים חזרה לעבודה, נדרש לבצע בדיקת אל הרס דרישה זו לבדיקת אל הרס נועדה לתת להוראת השחרור נופך מקצועי ולהציג עוד מסמך כאילו הכל תקין והכל בסדר.

על פי דוחות ההנדסיים שהוצגו  למינהל הבטיחות עולה שהבעיה היא העדר ריתוך חודר בפלדה וכן ריתוכים שאינם עומדים בתקינה האירופאית. סוג ליקוי זה יכול לגרום לכשל מיידי ולא צפוי בין אם בוצעה בדיקת אל הרס ובין אם לא.

עולם בדיקות אל הרס הוא עולם ענק, יש סוגים רבים ושונים של בדיקות, יש לקבוע ערכי בדיקה ועוד. לדוגמא בתחום עגורני צריח בעלי זרוע מסבך ישנו נוהל מסודר של משרד העבודה לביצוע בדיקות אל הרס. בנוהל נקבעו סוגי הבדיקות, מספר הנקודות שיש לבדוק הערכים הנדרשים בתוצאות ועוד.

בשנת 2020 ובעקבות התאונה שבה נהרגה נטע רוטמן ז”ל דרשתי ממשרד העבודה לבצע נוהל בדיקות אל הרס גם לעגורנים ניידים בעלי זרוע מסבך או טלסקופית ועגורנים להעמסה עצמית. נוהל זה פורסם להערות הציבור אך נעצר ולא קודם.

בחקירה שהתקיימה ביום 10.11.25 בבית המשפט המחוזי נשאל מר דוד נגר ביחס לנוהל בדיקות אל הרס מדוע אין נוהל. וזה הסביר שאין למשרד העבודה  סמכות חוקית לדרוש בדיקת אל הרס לעגורנים ניידים והעמסה עצמית.

ואז מטבע הדברים עלתה השאלה אם אין סמכות חוקית כיצד שוחררו עגורני ארקין עם הנחייה לבדיקת אל הרס:

כפי שאתם רואים משרד העבודה בעצמו טען כי למרות העובדה שאין לו סמכות חוקית יש “מקרים מיוחדים”. לא ברור מה מיוחד במקרה של עגורני ארקין והרושם הוא שמשרד העבודה רצה פשוט לסגור את האירוע. שנים לא הצליחו לקדם נוהל אל הרס והינה פתאום ביום אחד דורשים בדיקת  אל הרס.

הדבר החמור יותר הוא שלדרישת הבדיקה לא נקבע איזה סוג של בדיקת אל הרס, מה ערכי הבדיקה, כמה נקודות לבדוק והדבר הכי חשוב הוא שאין חוות דעת מומחה שקובעת שהדבר הנכון שצריך לדרוש כדי להתמודד עם ליקוי חוסר חדירה בריתוך הוא בדיקת אל הרס.

כך בדרך מתוחכמת פעל משרד העבודה ליצור מיסוך של מסמכים למראית עין שאין בהם דבר וחצי דבר כדי למנוע את התאונה הבאה וראיה מספר האירועים שקרו לאחר שהכלים שוחררו חזרה לעבודה ודרישות המסמכים לא מנעו את האירועים ולא מנעו את המשך התפתחות הסדיקה.   

אני סבור, שמצד אחד הידיעה הממשית של משרד העבודה בדבר הסדקים במנופים, חוות הדעת ההנדסיות שעמדו בפניהם והמודעות לסיכון שנוצר משבר זרוע מנוף. ומצד שני ההנמקה המתוחכמת ודרישת מסמכים למראית עין בידיעה שאלו נועדו להיות רק “מסך עשן” ולזרוק את האחריות לגורמים אחרים מהווה לעניות דעתי חצייה של רף פלילי של הגורמים במשרד העבודה שהכינו את מסמכי ההנמקה וסרבו לחתום בשמם על המסמכים.

פרק שביעי: הבומרנג שחזר על משרד העבודה שגרם להם לבטל את האיסור שימוש

כפי שאני רואה את הדברים, מנקודת המבט שלי, בזמן אמת משרד העבודה פעל באינסטינקט נכון ועצר את הכלים. אך לאחר מכן, כאשר החלו לחשוב ולעשות בקרת נזקים התברר שלמעשה איסור השימוש בטענה שיש פגמים בייצור העגורן למעשה מחזיר את האחריות למשרד העבודה כמו בומרנג.

פגם בריתוכים או בתכנון או ייצור המנוף באופן אוטומטי מעלה את השאלה איך יתכן? האם המנוף עומד בתקן האירפאי? מי הרגולטור שאמור לדרוש ובדוק את העמידה בתקינה? התשובה לכך היא משרד העבודה שכן הוא הרגולטור האחראי על כלי הרמה טעוני בדיקה.  

במשך שנים רבות ישנו ויכוח בין משרד העבודה ולמשרד התחבורה בשאלה  מי המשרד הממשלתי שבאחריותו לדרוש שהמנוף המיובא עומד בתקינה האירופאית. משרד התחבורה טען כי מדובר בכלי עבודה המותקן על רכב לכן האחריות של משרד העבודה. ואילו משרד העבודה טען שמנוף הוא חלק מהרכב ולכן משרד התחבורה צריך לבדוק.

התוצאה של הוויכוח הזה היא שבסופו של דבר הלכה למעשה נוצרה פרצה, ומנופים מיובאים לישראל לא כולם נבדקו האם הם עומדים בתקינה האירופאית הנדרשת לסוג המנוף.

כאשר משרד העבודה הבין שזו האחריות שלו שהוא אינו אוכף עמידה בתקינה וכדי להסתיר את אחריותו למחדל זה פעל לבטל את איסור השימוש בעגורני ארקין.  

חשוב לי לציין שביום 11.10.25 פניתי במיצוי הליכים לפני עתירה לבג”צ ודרשתי ממשרד התחבורה תשובה מדוע הוא לא זה שידרוש התאמה לתקינה האירופאית בהיותו הגורם שרושם את המנוף במדינת ישראל?  כאשר אקבל תשובה אעדכן אתכם.   

לסיכום:

האירוע שקרה בגבעת שמואל הוא אירוע חמור במיוחד משום שהכתובת היתה על הקיר, היה ברור שמסמכי שחרור העגורנים היו מסמכים למראית עין שלא באמת פותרים את הבעיה ומתמודדים איתה.

הסיכון רק ילך ויחמיר ותדירות התאונות תעלה משום שהכלים כל היום עובדים תחת עומסים הכלים נשחקים והסדקים מתפתחים ולכך יש להוסיף עייפות חומר.  

הדבר החמור יותר, ובעיני אף פלילי, שאת המנגנון הזה של יצירת מסמכים למראית עין להצגת תקינות פיקטיבית יצר לא אחר מאשר ממשרד העבודה.

כפי שציינתי בדיון בכנסת שהתקיים ביום 1.12.25 אם אירוע גבעת שמואל היה מסתיים עם ילד אחד הרוג אנשים היו הולכים לבית הסוהר.

לא ברור לי מדוע בכלל צריך להגיע למצב שאנשים נפגעים מליקוי בטיחות חמור שידוע מראש וניתן למנוע אותו בהנחיה מקצועית טהורה שאינה מערבת שיקולים זרים או קידום אינטרסים. 

———————————–

הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור.

המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.

המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.

עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר.

עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.

* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.