האם תביעת נזיקין נגד בית ספר יכולה להצליח באמת?

האם אי פעם דמיינתם שהמוסד החינוכי, המקום שאמור להיות מקלט בטוח לילדינו, עלול להפוך לזירת אירוע מצער? רחוק מהעין, אבל קרוב מדי למציאות. לעיתים קרובות, הפתעה לא נעימה כזו עלולה לשנות חיים ברגע אחד. במאמר הזה, נצלול יחד לעומקם של הדברים. נחשוף את המורכבות שבתביעות נזיקין נגד מוסדות חינוך. נגלה את המכשולים הפוטנציאליים בדרך. והכי חשוב, נבין איך, ולמה, דווקא בתיקים אלה, ההתמחות הנכונה עושה את כל ההבדל. אתם עומדים לצאת מכאן עם הבנה ברורה. לא רק מהם הסיכויים, אלא גם איך לייצר אותם. קחו נשימה עמוקה. אנחנו מתחילים.

כשהפעמון מצלצל לנזקים: האם יש בכלל סיכוי לתביעת נזיקין נגד בית הספר?

רגע. לפני שאתם ממהרים לדפדף הלאה, בואו נדבר תכל’ס. הרעיון של לתבוע בית ספר נשמע אולי כמו סצנה מסרט אמריקאי קומי-דרמטי, נכון? ובכן, במציאות הישראלית, זה הרבה פחות קומדיה והרבה יותר דרמה. אבל לא דרמה חסרת סיכויים, אלא כזו שדורשת הבנה מעמיקה, ראייה אסטרטגית והמון ניסיון. בתי ספר, גני ילדים, ואפילו חוגים המופעלים במסגרתם, אינם חסינים מפני טענות לרשלנות. הם נושאים באחריות כבדה מאוד, כבדה כמשקל ספרייה ציבורית, לדאוג לבטיחות ולשלומם של מיליוני ילדים ובני נוער שנמצאים תחת השגחתם היומיומית. השאלה אינה האם ניתן לתבוע, אלא איך עושים זאת, מתי בדיוק, ובעיקר – עם מי עושים זאת, כדי שהסיפור לא יסתיים ב”תיקו” אלא בניצחון משמעותי.

1. מוסד חינוכי, מהי בעצם האחריות שלך? לא רק ללמד חשבון!

רבים נוטים לחשוב שאחריות בית הספר מסתכמת בהעברת שיעורים, בדיקת שיעורי בית ושמירה על משמעת. ובכן, חברים, המציאות המשפטית הרבה יותר מורכבת ומרתקת. על מוסדות חינוך, מהגן ועד התיכון, מוטלת חובה משפטית רחבה לדאוג לבטיחותם הפיזית והנפשית של תלמידיהם. זו לא רק חובה כללית, אלא חובה קונקרטית, המשתנה בהתאם לגיל התלמידים, סוג הפעילות, והסביבה.

• חובת הפיקוח וההשגחה: זוהי אולי החובה המרכזית. בית הספר צריך להשגיח על התלמידים בכל עת שהם נמצאים במתחם בית הספר או בפעילות מטעמו או תאונה בטיול שנתי. ו”להשגיח” זה לא רק “לראות”. זה אומר למנוע סכנות, להתערב במקרה של אלימות, ולדאוג שכל פעילות מתנהלת באופן בטוח.
• חובת התחזוקה והבטיחות: מדובר בתשתית הפיזית. מתקני ספורט, ריהוט כיתות, חצרות משחקים, חדרי שירותים – כולם חייבים להיות תקינים, בטוחים וללא מפגעים. חור במגרש הכדורסל? מתקן שבור בגינה? מדרגות רעועות? כל אלה עלולים להוות עילה לתביעה.
• חובת ההדרכה והאזהרה: במיוחד כשמדובר בפעילויות מסוכנות כמו שיעורי מעבדה, סדנאות נגרות או ספורט אתגרי, בית הספר חייב להדריך את התלמידים על הסיכונים, לספק ציוד מגן מתאים ולוודא שימוש נכון בו.
• חובה למנוע אלימות ובריונות: בעולם שבו בריונות ברשת ובחצרות בית הספר הופכת למכת מדינה, על בית הספר מוטלת חובה אקטיבית להתערב, לטפל ולמנוע מקרים כאלה. אי טיפול הולם עלול להוביל לנזקים נפשיים קשים, שעשויים להיות עילה לתביעה.

בקיצור, אחריות בית הספר היא מכלול רחב של פעולות ואמצעים, המטרתם אחת: להבטיח סביבה בטוחה, פיזית ונפשית, לכל ילד וילדה. כשהמכלול הזה נפרץ, הדלת לתביעת נזיקין נפתחת, ולפעמים היא נפתחת בסערה.

2. הילד נפל? הכדור פגע? רגע, איך מזהים רשלנות?

לא כל תאונה בבית ספר, למרבה הצער, הופכת מיידית לתביעת נזיקין מנצחת. המפתח לזיהוי רשלנות טמון בשאלה פשוטה (אך מורכבת משפטית): האם אדם סביר, בנסיבות דומות, היה פועל אחרת כדי למנוע את הנזק? אם התשובה היא כן, אז יש בסיס לטענת רשלנות. אבל בואו ניקח דוגמאות:

מקרה 1: התרשלות בפיקוח. ילד נפל משער כדורגל לא מקובע ושבר את הרגל. האם המורים היו בחצר? האם הייתה השגחה מספקת? האם השער היה אמור להיות מקובע? אם מורה יצא לרגע לקפה והילד נפצע באותו רגע, זו יכולה להיות עילה. אבל אם הילד טיפס על השער בניגוד להוראות ברורות, והמורה ניסה למנוע ממנו שוב ושוב, הסיפור משתנה.

מקרה 2: כשל בתחזוקה. רצפה רטובה משלולית שלא נוקתה בזמן, וילד החליק ושבר את היד. האם בית הספר ידע על השלולית? האם היו שלטים מזהירים? האם זה קרה מיד אחרי שטיפה? פרטים קטנים יכולים להפוך את הקערה על פיה. וזה, אגב, מקום שבו הבקיאות בפרטים טכניים, כמו תוכניות ניקוז או חומרי ריצוף, יכולה להטות את הכף.

מקרה 3: תאונה בזמן טיול שנתי. ילד נפצע התאונה בטיול שנתי יש לבדוק את כל נושא אישור הטיול, מסלול צפיות סכנות וכ’ חובה על בית הספר לעבוד בנושא זה בהתאם לנהלים של משרד החינוך.

זיהוי הרשלנות הוא אומנות בפני עצמה. היא דורשת ניתוח יסודי של אירועים, בחינת נהלים, ולעיתים קרובות, היעזרות במומחים חיצוניים – מהנדסי בטיחות, פסיכולוגים, ואפילו מומחי ספורט. כל פרט קטן יכול לחשוף שכבת רשלנות חדשה. והאמת? בתיקי נזיקין, השטן נמצא בפרטים הקטנים.

שאלות ותשובות נפוצות:

• האם כל פציעה קטנה בבית הספר מצדיקה תביעה?

  לא בהכרח. תביעת נזיקין מצריכה הוכחת רשלנות משמעותית ונזק ממשי. שריטה קלה או חבורה קטנה, למרות שהיא מצערת, לרוב לא תצדיק הליך משפטי ארוך מורכב ויקר ישנם מקרים רבים שאין הצדקה כלכלית להשקיע משאבים וכסף כדי לקבל פיצוי שנמוך מסכום ההשקעה וזאת גם במקרים שנחשבים רשלנות מקוממת ומחרידה.

• מי נחשב “אחראי” בבית הספר – המורה, המנהל, משרד החינוך?

  תלוי בנסיבות התאונה, תאונות שמתרחשות בגלל ליקויים המתקנים של בית הספר שהאחריות לתחזוקתם היא על הרשות המקומית יש להפנות את התביעה לרשות המקומית. תאונות שמתרחשות עקב אי השגחה על תלמידים התביעה תופנה למשרד החינוך. לעיתים ישנם מקרים שהתביעה היא משולבת. לדוגמא מפגע בטיחותי במתקני בית הספר שהמורים ידעו עליו אך לא דיווחו לרשות המקומי. כאן האחריות היא משולבת על ידי שני הצדדים שיתבעו בתיק אחד. 

3. זה לא רק כסף! מה בעצם מקבלים בתביעת נזיקין מנצחת?

כשאנחנו מדברים על “פיצויים”, רבים חושבים מיד על סכום כסף עגול. אבל תביעת נזיקין, במיוחד כשמדובר בילדים, היא הרבה יותר מכך. היא עוסקת בהשבת המצב לקדמותו ככל האפשר, ובהבטחת עתיד יציב ובטוח לילד שנפגע. הפיצויים נועדו לכסות מגוון רחב של ראשי נזק:

• כאב וסבל: על הפגיעה הפיזית והנפשית, הסבל שעבר הילד ועובר, ואיכות החיים שנפגעה. זהו אחד מראשי הנזק המרכזיים.
• הוצאות רפואיות: טיפולים, תרופות, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפולים פסיכולוגיים – כל מה שנדרש בעבר ויידרש בעתיד. וכן, לפעמים זה כולל גם טכנולוגיות רפואיות מתקדמות שאינן בסל.
• עזרת צד ג’: אם הילד זקוק לעזרה בבית, באוכל, בהתלבשות או בפעולות יומיומיות אחרות. זה יכול להיות הורים, אחים, או מטפלים חיצוניים.
• הפסדי שכר או כושר השתכרות: אם הילד סובל מפגיעה קשה שתשפיע על יכולתו לעבוד בעתיד, הוא זכאי לפיצוי גם על כך. זהו ראש נזק מורכב הדורש תחשיבים אקטואריים מדויקים.
• התאמות דיור וניידות: במקרים של פגיעות קשות (כמו נכות קבועה, צורך בכיסא גלגלים, מצב וגטטיבי), הפיצויים יכולים לכלול סכומים משמעותיים להתאמת הבית, לרכישת כלי רכב מותאם, ועוד.
• אביזרים רפואיים ושיקומיים: מקביים, כסאות גלגלים, תותבות, מכשירי שמיעה – כל מה שנדרש לשיפור איכות החיים והשיקום.
• הוצאות נסיעה: לטיפולים, לבתי חולים, לוועדות רפואיות.

חשוב לזכור: פיצויים אלה אינם “פרס” או “הגרלה”. הם נועדו לכסות נזקים אמיתיים, ולהבטיח שלילד הפצוע תהיה מעטפת כלכלית שתאפשר לו חיים איכותיים, למרות הפגיעה. הדרך להשגתם רצופת אתגרים, ודורשת לא רק ידע משפטי עמוק, אלא גם הבנה טכנית, רפואית, ואפילו כלכלית-אקטוארית, כדי “לצייר” את התמונה המלאה של הנזק.

שאלות ותשובות נפוצות:

• האם צריך להוכיח כוונת זדון של בית הספר כדי לתבוע?

  לא. בתביעת רשלנות אין צורך להוכיח כוונת זדון. מספיק להראות שבית הספר או מי מטעמו לא נהג בסבירות ובזהירות הנדרשת, ושאי-הסבירות הזו גרמה לנזק.

• כמה זמן אחרי אירוע אפשר להגיש תביעה?

  תקופת ההתיישנות על נזקי גוף בישראל היא 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה. עם זאת, במקרים של קטינים, תקופת ההתיישנות נספרת רק מיום הגיעם לגיל 18, כלומר, עד גיל 25. יחד עם זאת, מומלץ לא להשתהות ולטפל בעניין סמוך ככל הניתן לאירוע. בהקשר זה חשוב לא להתבלבל עם פוליסת ביטוח תלמידים שהתלמיד מבוטח בה 24/7 התביעה מכוח פוליסה היא 3 שנים מגיל 18 כלומר עד גיל 21. 

4. חברות הביטוח והקבלנים: הבלתי מנוצחים? לא בטוח…

ברגע שמוגשת תביעת נזיקין נגד בית ספר, ברוב המקרים תיכנס לתמונה חברת הביטוח של המוסד. חברות הביטוח הן גופים כלכליים רבי עוצמה, עם משאבים אדירים ומערכי עורכי דין מנוסים. המטרה שלהן? למזער את הפיצויים, ולפעמים אף לדחות את התביעה לחלוטין. במקרים של תאונות באתר בנייה או במפעלים לדוגמא, אתר בנייה ליד מוסד חינוכי אשר עושה שימוש בעגורן ומטען נפל מהעגורן אל שטח בית הספר ייתכן שגם קבלנים וגורמים נוספים יצטרפו לתמונה, מה שמסבך את הדברים אף יותר והדבר מחייב מומחיות רבה וניסיון בתחום אתרי הבנייה וציוד כבד. לעיתים עבודות בנייה נכנסות לתוך שטח בית הספר ויוצרות סיכונים רבים כמו לדוגמא תאונה קשה שאירעה בבית הספר האיזורי במעגן מיכאל.  בית ספר האזורי מאז תאונה זו נוהג מידי שנה לקיים אזכרה לזכרו של ד”ר מג’די סאלם ז”ל שנהרג בשטח בית הספר.  עובד שנהרג מנפילה מגובה בזמן בניית קירוי למגרש ספורט בבית ספר בעפולה.   כפי שהסכנות בבית הספר אורבות לעובדים בשטח בית הספר הן גם עלולות לפגוע בתלמידים. 

היו לא מעט מקרים שבהם עו”ד ישראל אסל, סייע ועזר להורים לילדים להזיז גן ילדים שבסמוך אליו הוצב עגורן מסוכן שיכול היה לפגוע בילדים. ניתן לקרוא על הנושא סיוע לציבור בנושא עגורני צריח שהוצבו באופן מסוכן בסמוך למבני מגורים ומוסדות חינוך. 

זו נקודה קריטית: ההתמודדות מול ענקים פיננסיים דורשת לא רק ידע משפטי עמוק, אלא גם ראייה אסטרטגית, הבנה של הפסיכולוגיה של המשא ומתן, ואפילו ידע טכני-הנדסי. למשל, אם מדובר בתאונת מעבדה עם ציוד מסוים, או נפילה על מתקן מסוג כזה או אחר, הבנה של תרשימי פיצוץ, סכמות חיווט, או תוכניות בנייה, יכולה לחשוף כשלים תכנוניים או בטיחותיים שאף עורך דין שאינו בקיא בתחום לא יצליח לאתר. זוהי נקודת החוזק שמטה את הכף: היכולת לאתגר את הגרסה של חברת הביטוח או הקבלן, ולהוכיח להם שהם עומדים מול יריב שמבין את השטח לא פחות מהם, ואף יותר.

כשאתה יודע לקרוא שרטוטים, להבין איך מכונה פועלת, או מהו נהלי בטיחות באתרי בנייה, אתה לא רק מגיש תביעה – אתה מפרק את קו ההגנה של הצד השני לגורמים. זה יוצר קושי אדיר לחברות הביטוח להתמודד, וזה בדיוק מה שמעניק ללקוחות שלנו את הכוח לשלוט בהליך, במקום להיגרר אחרי תכתיביהן.

5. “תיקים בלתי אפשריים” – האם הם באמת כאלה?

בחיים, ובטח שבמשפט, יש מקרים שנראים אבודים מראש. פגיעות קשות כל כך, שמעלות תהיות לגבי הסיכויים להשגת פיצוי הולם. ילדים שנפגעו באורח אנוש ונשארו במצב וגטטיבי, או סובלים משיתוק, קטיעות גפיים – מקרים כאלה זועקים לשמיים, אבל גם דורשים מענה מקצועי ברמות הגבוהות ביותר. במקרים אלה, הטיפול המשפטי הופך למעטפת שלמה, הרבה מעבר לאולם בית המשפט.

• שיקום מקיף: לא רק כסף, אלא דאגה לכל צורכי השיקום – פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול פסיכולוגי, ותוכניות שיקום ארוכות טווח.
• התאמות דיור וניידות: דאגה לכל צורך פיזי – החל מהתאמת הבית למגורי נכה, דרך כסאות גלגלים, ועד לכלי רכב מותאמים.
• טכנולוגיה מתקדמת: עבור קטועי גפיים, למשל, אנו פועלים להבטיח את קבלת הפרוטזות הטובות והמתקדמות ביותר טכנולוגית, גם אם הן לא נכללות בסל הבריאות ה”רגיל”. זוהי דרישה שמעטים יודעים להיאבק עליה ביעילות.
• מערך תמיכה הוליסטי: שילוב של מומחים רפואיים, מהנדסים, אקטוארים, ויועצים אחרים, כדי לבנות תיק חזק שמתמודד עם כל היבט של הפגיעה.
• התמודדות מול הביטוח הלאומי וביטוח תלמידים : כל תלמיד מבוטח בפוליסת תלמידים תאונות אישיות אל פוליסה זו מחריגה תאונות עבודה ותאונות דרכים.  במישור ביטוח לאומי במקרה של תאונה  של תלמיד מתחת לגיל 18 הוא זכאי לגמלאות ילד נכה בביטוח לאומי מיצוי כלל הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי הוא חלק בלתי נפרד מהמעטפת.
• איסור העסקת נוער ותלמידים באתרי בנייה: עו”ד ישראל אסל, שנים רבות מופיע בועדות הכנסת והסביר שבשל הסכנות הרכבות הקיימות באתרי הבנייה בישראל אסור לאפשר העסקת נוער באתרי בנייה. בעקבות כך יצא איסור העסקת נוער באתר בנייה. חשוב לציין שיש בעייה בהיבט הביטוחי שכן במקרה של העסקת נוער בעבודה (לא רק באתר בנייה) אין כיסוי ביטוחי בפוליסת ביטוח תלמידים לתאונות עבודה וחברות המעסיק חייבת להיות מבוטחת בפוליסת חבות מעסיקים בביטוח המכסה גם עבודות נוער זהו ביטוח יקר יותר שמרבית המעסיקים אינם מודעים לחובה שיש לרכוש אותו במקרה של תאונה חלילה עלול התלמיד שנפצע להישאר ללא כיסוי ביטוחי. 

במקרים של תאונות תלמידים בזמן עבודה בחופשה או לאחר שעות הלימודים  ניסיון מעשי “מהשטח” עם ציוד הנדסי ומכונות, היכרות מעמיקה עם נהלים תעשייתיים, ויכולת לקרוא שרטוטים הופכים את ה”בלתי אפשרי” לאפשרי. הידע הזה מאפשר לזהות נקודות תורפה שאף אחד אחר לא יראה, ולבנות תביעה איתנה שמשאירה מעט מאוד מקום לספק. במקרים כאלה, המטרה אינה רק לזכות, אלא להבטיח את איכות חייו ועתידו של הנפגע בצורה הטובה ביותר, גם מול הקשיים הגדולים ביותר.

שאלות ותשובות נפוצות:

• האם תביעה נגד בית ספר יכולה להשפיע לרעה על הילד בבית הספר?

  באופן עקרוני, לא אמורה להיות השפעה שלילית. מערכת המשפט נועדה להגן על זכויות, ובית הספר מחויב להמשיך לספק סביבה תומכת. למרות זאת, התביעה מוגשת כנגד משרד החינוך שמיוצג על ידי קרן הביטוח הממשלתית “ענבל” או חברת הביטוח של הרשות המקומית ההתנהלות התביעה אינה מול הצוות של בית הספר שבממשק יומיומי עם הילד.

• מה עושים אם בית הספר לא משתף פעולה עם מתן מידע?

  אם בית הספר מסרב לשתף פעולה, עורך דין יכול לנקוט בצעדים משפטיים כמו הגשת בקשה לצו גילוי מסמכים לבית המשפט. אי שיתוף פעולה עלול לפעול לרעת בית הספר בהליך המשפטי.

6. מלחמת חורמה או משא ומתן חכם? האסטרטגיה שתנצח

עו”ד אסל מאמין שחברות הביטוח לא מבינות “שפה” של לדבר יפה להבין שיתחשבו או יפגינו כלפיך רגישות. הגישה היא הפוכה מלחמת חורמה עד שחברת הביטוח נשברת ומשלמת את הפיצויים.  המלחמה צריכה להתנהל באופן חכם המבוססת על ראייה אסטרטגית של כמה צעדים קדימה, יכולת להוביל לתוצאות טובות יותר על הלקוח, תוצאה מהירה ללקוח באופן כללי היא תמיד על חשבון הלקוח.  צריך לבנות את התיק באופן כזה שתיהיה תחמושת חזקה מול הצד השני ולדעת מתי נכון להשתמש בתחמושת ולא לירות את כל התחמושת בהתחלה ולהישאר בלי כלום בסוף התהליך.

זו הנקודה שבה הידע המשפטי, המקצועי, הטכני וההנדסי, הופך לכוח אדיר. כשאתה מגיע לשולחן המשא ומתן עם תיק מבוסס על חוות דעת רפואיות מדויקות, ניתוח טכני של כשל בטיחותי (למשל, תוכנית בנייה שלא יושמה כנדרש או כשל במכונה תעשייתית שפגעה בילד במסגרת סיור לימודי), והבנה מעמיקה של הפגיעה על כל היבטיה הפיזיים והנפשיים – הצד השני מבין במהרה שאין לו עסק עם “תיק קל”. הוא מבין שמדובר במשרד עו”ד שיודע בדיוק מה הוא רוצה, ואיך להשיג את זה, ולא פחות חשוב: שמבין את השטח טוב יותר מהמומחים שלהם.

הראייה האסטרטגית משלבת ניסיון חיים, חוכמה, ראייה כלכלית של ההליך, ויכולת ניבוי של מהלכי הצד השני. זה מה שמאפשר למשפחות הפצועים וההרוגים לשלוט בהליך המשפטי, לנתב אותו על פי רצונן, ולא להתפשר על פחות ממה שמגיע להן. במקום שחברות הביטוח יכתיבו את התנאים, אנו מנהלים את התיק מתוך עמדת כוח אמיתית. זו לא רק עבודת עורך דין – זו אומנות של ניהול קונפליקט, שבה המטרה היא אחת: להשיג את המקסימום עבור הלקוח עד שהלקוח עצמו מודיע לעורך הדין שהתוצאה היא לשביעות רצונו. 

שאלות ותשובות נפוצות:

• האם חייבים להגיע לבית משפט?

  תמיד כן, משרדנו דוגל אך ורק בהגשת תביעות משפטיות וניהול מאבק. שאתה פונה במכתב לחברת הביטוח הן מזלזלות ולכן הניסיון מלמד רק תביעות ורק בבתי המשפט מאבק בלתי מתפשר עד לתשלום הפיצויים בסוף זו הדרך הטובה ביותר הדרך הקצרה תמיד על חשבון הנפגע. 

• כמה זמן אורכת תביעת נזיקין נגד בית ספר?

  משך התביעה משתנה מאוד ותלוי במורכבות התיק, חומרת הפגיעה, מידת שיתוף הפעולה של הצדדים, וזמינות בתי המשפט. תיקים פשוטים יחסית יכולים להיפתר תוך שנה-שנתיים, בעוד תיקים מורכבים במיוחד יכולים לארוך מספר שנים.

7. מילה אחרונה, אבל חשובה: אל תהיו לבד בסיפור הזה

התמודדות עם פגיעה של ילד, בטח כשהיא נובעת מרשלנות של מוסד שאמור היה להגן עליו, היא אחד הדברים הקשים ביותר שמשפחה יכולה לעבור. לכאב, לדאגה ולחוסר האונים, מצטרף גם עול ההתמודדות הבירוקרטית והמשפטית. זהו לא מסע שאפשר לעבור לבד, וזו גם לא מלחמה שאפשר לנצח עם ידע מוגבל מהאינטרנט.

המאמר הזה סיפק לכם הצצה קטנה לעולם המורכב של תביעות נזיקין נגד מוסדות חינוך. למדתם שאחריות בית הספר רחבה, שזיהוי רשלנות דורש ידע מעמיק, ושפיצויים הם הרבה יותר מסכום כסף. והכי חשוב, הבנתם שכנגד חברות ביטוח וגופים חזקים אחרים, נדרשת אסטרטגיה חכמה, חשיבה יצירתית, ומעל הכל – בקיאות מעמיקה בפרטים, גם הטכניים שבהם, שהופכת את הבלתי אפשרי לאפשרי.

אם חלילה נפגעתם או יקירכם נפגע כתוצאה מרשלנות במוסד חינוכי, זכרו: הניסיון, הידע והמחויבות, יחד עם ראייה מערכתית של כלל היבטי הפגיעה – מהשיקום ועד הביטוח הלאומי – הם המפתח להצלחה. אל תהססו לפנות לייעוץ. זו לא רק זכותכם, זו חובתכם להבטיח שהצדק ייעשה, ושהעתיד שלכם יהיה בטוח.

 ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור.

המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.

המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.

עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר.

עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.

* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.