תאונות קטלניות עקב פיצוץ צמיגים בצמיגייה – כלוב בטיחות יכול להציל חיים
תאריך: 29.5.25
מאת: ישראל אסל, עו”ד מומחה לנזקי גוף בתאונות עבודה ותאונות דרכים והיועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה.
בעקבות התאונה הקטלנית שאירעה ביום 28.5.25 בצמיגייה (פנצ’ריה) ברמלה שבה נהרג עובד כתוצאה מפיצוץ צמיג החלטתי לכתוב מאמר בנושא ולשלב בו גם מעט מהידע שרכשתי לפני שנים רבות מהתקופה שעסקתי בתחום ההובלה הכבדה וציוד מכני הנדסי.
באותה התקופה יצא לי להיות נוכח עשרות פעמים בצמיגיות בזמן החלפת צמיג של משאית או כלי צמ”ה ולהיות עד לתהליך ולהבין את הסיכון הכרוך בניפוח צמיגים אלו.
בסרטון, קשה ומזעזע שפורסם ברשתות החברתיות בעקבות התאונה ברמלה, נראה כי בשלב ניפוח הצמיג, החישוק (ג’אנט) היה מורכב על מכונת פירוק הצמיגים (הסרטון שהופץ ברשתות החברתיות קרדיט למפיץ שפרטיו אינם ידועים לי לפי סעיף 27).
בסרטון נראה כי בשלב מסויים העובד ניגש אל הצמיג, ככול הנראה להוציא את צינור האויר ותוך אלפית שנייה אירע פיצוץ של הצמיג שעף מהחישוק בעוצמה רבה ופוגע באופן קטלני בעובד.
ניפוח צמיגים של משאיות ואוטובוסים היא פעולה שגרתית אך מסוכנת, שמבוצעת מדי יום במוסכים, צמיגיות, תחנות שירות ובשטח. למרות פשטותה לכאורה, פעולה זו עלולה לגרום לפגיעות קשות ואף לתאונות קטלניות, בעיקר בשל האנרגיה הרבה האצורה באוויר הדחוס בתוך הצמיגים הגדולים. הבנת הסיכונים ואימוץ אמצעי זהירות הם חיוניים להגנה על חיי האדם.
הסיכון העיקרי מפיצוץ צמיגים של משאיות, כלי צמ”ה אוטובוסים נובע מעצם העובדה שהחישוקים של כלים אלו מורכבים ממספר חלקים, כמו טבעת היקפית וטבעת נעילה של הצמיג בכלי צמ”ה ישנן גם גומיות אטימה, וטבעת היקפית שצריך לבדוק שאכן היא נכנסת למגרעת הייעודית שלה בזמן הניפוח ושהיא לא “בורחת”, לעומת זאת חישובים של רכבים פרטיים הינם יחידה אחת לכן תאונות אלו כמעט שאינן קורות בפיצוץ צמיג של רכב פרטי.
סקירת תאונות קטלניות עקב פיצוץ צמיגים.
פברואר 2010, מפעל רותם דשנים: שני עובדים נהרגו כאשר צמיג משאית התפוצץ במהלך פירוקו במפעל ליד דימונה.
יולי 2016 כפר מוקיבלה: חוסני מוחמד זידאת, בעל פנצ’ריה בן 40, נהרג מפיצוץ גלגל משאית בזמן שניפח אותו במהלך עבודתו. בלינקר משטרת ישראל
פברואר 2020 נתניה, גבר כבן 30 נפצע בינוני במוסך ברחוב הקדר לאחר שפיצוץ צמיג גרם לחבלה בפלג גופו העליון. הוא פונה לבית החולים לאחר טיפול ראשוני במקום.
ספטמבר 2022, פתח תקווה: עובד מוסך כבן 50 נפצע קשה כאשר צמיג משאית התפוצץ עליו במהלך עבודתו ברחוב אבשלום גיסין. הוא סבל מפגיעה רב מערכתית ופונה לבית החולים בילינסון. בסרטון ניתן לראות כי מדובר בצמיג עם טבעת נעילה .
ניתן לראות כי תאונות עקב פיצוץ צמיגים נדירות יחסית אך קטלניות.
הסכנות העיקריות וכיצד לצמצם את הסיכון
הסכנה המרכזית בניפוח צמיגי משאיות ואוטובוסים היא פיצוץ של הצמיג או של אחד ממרכיביו, כמו הדופן, הדופן הפנימית (בצמיגי טיוב), או הטבעת המתכתית. הפיצוץ עלול להתרחש כתוצאה מלחץ יתר, מבנה לקוי של הצמיג, פגמים בלתי נראים, או אי-התאמה בין הצמיג לבין החישוק. הפיצוץ משחרר באופן פתאומי כמויות אדירות של אנרגיה די בהן כדי להעיף אדם למרחק, לגרום לפציעות הדף, רסיסים, ואף למוות.
סוג זה של תאונות ניתן למנוע בנקיטת אמצעי בטיחות בסיסים שעלותם חד פעמית ועיקרן הדרכה לעובד.
בדיקה מוקדמת של הצמיג והחישוק – חשוב לוודא שלא קיימים סדקים, עיוותים או פגמים.
שימוש בכלוב ניפוח או מחסום הגנה בניפוח צמיגים מעל 65 PSI– הכלוב נועד לבלום חלקים מתעופפים במקרה של פיצוץ. זהו אמצעי מיגון בסיסי במוסכים מוסדרים. יצא לי לראות בחלק מהצמיגיות שבהן הייתי שניפוח צמיגים נעשה בתוך כלוב ניפוח ייעודי שהינו אמצעי בטיחות חשוב שיכול להציל חיים. אומנם השימוש בכלוב פחות נוח מאשר ניפוח על מכונת הפירוק אך כפי שראינו בתאונה ברמלה המחיר של אי שימוש בכלוב הוא יקר מאוד.
שמירה על מרחק בטוח בזמן הניפוח – יש להשתמש בצינור ארוך של לפחות שלושה מטרים מפיית הניתוח ולעשות שימוש במד לחץ. יש לוודא שהעובד לא יימצא מול הגלגל בשעת הניפוח אלא בצד הגלגל ולא בטווח העפה של הצמיג או הטבעת חשוב להתרחק ככול הניתן.
שימוש במד לחץ תקני ומכויל – מד לא מדויק עלול להטעות את המנפח ולגרום לחריגת לחץ מסוכנת.
ניפוח הדרגתי – יצא לי לראות צמיגאים מנוסים מאוד שמנפחים תחילה את הצמיג בלחץ נמוך, עוצרים בודקים תקינות ומיקום טבעות, לעיתים מכים עם פטיש על טבעת מכניסים אותה למקומה, ורק לאחר מכן ממשיכים לניפוח מלא.
הדרכת עובדים – כל מי שעוסק בניפוח צמיגים חייב לקבל הדרכה מסודרת על הסכנות ואמצעי הבטיחות וחיוב באופן ברור של נהלי פנצ’רייה שלא מנפחים צמיגים מעבר ללחץ 65 PSI שלא בתוך כלוב ביטחון תקני.
אכיפה לקויה של משרד העבודה
גם במקרה זה לא נפקדת אחריותו של מינהל הבטיחות בעבודה במשרד העבודה. ניתן לראות שחרף מספר תאונות קטלניות שאירעו בצמיגיות ברחבי הארץ ואף שמינהל הבטיחות בעבודה היה מעורב בחקירות אלו לא ממש הופקו לקחים ולא הוגברה האכיפה של מינהל הבטיחות ביחס לתחום זה.
היה מצופה שהמינהל יפעל להקים אתר ייחודי להפקת לקחים מתאונות מהחקירות שהוא מבצע כדי לתת את המידע לציבור ולסייע לצמצם את מספר התאונות. לאפשר לציבור המעסיקים והעובדים ללמוד מטעויות עבר ולהפיק לקחים. עניין זה חשוב במיוחד שכן אנו עדים לכך שתמיד אותן תאונות חוזרות על עצמן.
למינהל הבטיחות סמכות לאכוף את הוראות הבטיחות בעבודה ולהורות על שימוש בכל אביזר בטיחות שנועד למנוע תאונות מסוג זה זו סמכות בסיסית המוקנית למפקח עבודה ראשי מכוח סעיף 6 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי”ד-1954.
תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), תשפ”ב-2022 קובעות מהו ציוד בסיס במוסך, ולכן כל ציוד בסיס שנקבע בתקנות אלו כציוד שנועד לשמור על הבטיחות מפקח עבודה ראשי מוסמך להוציא צו בטיחות אם לא נעשה בו שימוש או שאינו קיים בצמיגייה שמבוצע בה ביקורת בטיחות.
לדוגמא התקנות קובעות שלצורך מתן רישיון מוסך לתיקון והחלפת צמיגים או להפעלת מוסך נייד או להפעלת מוסך תיקון צמיגים ואבובים להחזיק כלוב ביטחון לניפוח צמיגים לרכב שהמשקל הכולל שלו עולה על 3,500 ק”ג. תשומת הלב שגם לצורך “מוסך נייד” העוסק בתיקון צמיגים יש חובה לכלוב בטיחות ללמדך עד כמה ראה המחוקק לנכון לחייב זאת לצורך שמירה על הבטיחות גם כאשר נדרש לבצע עבודת ניפוח צמיג בשטח כתיקון דרך.
חובה זו הקבועה בתקנות אמורה לשמש כבסיס לביקורות של מנהל הבטיחות בעבודה ולתת צווי בטיחות וצווי שיפור כנגד פנצ’ריות העוסקות בתיקון תקרים והחלפת צמיגים לכלי רכב במשקל מעל 3,500 ק”ג. בהקשר זה, מעניין יהיה לקבל נתונים ממשרד העבודה ולבדוק כמה פעמים הוציאו צווי בטיחות בתחום זה כנגד צמיגיות שלא עשו שימוש בכלובי ביטחון.
משרד התחבורה המעניק רישיון מוסך, חייב לוודא, בעת כל חידוש רישיון שאכן כל הציוד הבסיסי הנדרש לצורך מתן הרישיון אכן קיים במוסך וזאת באמצעות דרישת תצהיר עליו יחתום בעל הרישיון בו הוא מצהיר שהוא אכן מחזיק את הציוד שנדרש לצורך מתן הרישיון בהתאם לתקנות.
למיטב ידיעתי בצה”ל הן ביחס לתיקוני שדה ובצמיגיות צה”ליות נעשה שימוש בכלובי בטיחות בזמן ניפוח צמיגים.
האם התפוצצות צמיג בצמיגייה יכולה להיחשב תאונת דרכים ?
כמו בכל תאונה קטלנית תמיד חברות הביטוח יחפשו את ההקשר בין תאונה שקרתה לרכב מנועי וזאת מדוע? מהסיבה הפשוטה שחברות הביטוח תמיד יעדיפו לשלם פיצויים למשפחת עובד שנהרג דרך פוליסת ביטוח חובה כאירוע תאונת דרכים כי זה תמיד הרבה יותר זול כלכלית לחברת הביטוח מאשר לשלם פיצוי לפי עילת תביעה נזיקית ותאונת עבודה.
נשאלת השאלה האם במקרה של תאונה עקב התפוצצות צמיג בצמיגייה התאונה יכולה להיחשב כתאונת דרכים? נראה כי זה מקרה די ברור לקבוע שהתשובה לכך היא שלילית וכי עילת התביעה של הניזוק היא נזיקית כתאונת עבודה.
נכון הוא שחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב.
גלגל רכב, הוא אכן רכיב של הרכב החיוני לצורך נסיעתו ולכן לכאורה ניתן לטעון כי מדובר בהתפוצצות של רכיב חיוני לנסיעת הרכב ולכן המקרה הינו “תאונת דרכים”.
יחד עם זאת ניתן לראות שחוק הפיצויים מחריג מתחולתו אירועי תאונות שקרו למי שמבצע תיקוני דרך ברכב במסגרת עבודתו. כלומר, במקרה של תיקון דרך שמגיע צמיגאי לתיקון תקר ונפצע מהתפוצצות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו חל עליו.
לכן, נראה די ברור שבמקרים של התפוצצות צמיג בצמיגייה האירוע לא יחשב כתאונת דרכים זאת גם מהסיבה שאין המדובר בתיקון דרך וגם מהסיבה שמדובר בפגיעה שנגמרה לאדם תוך כדי עבודתו כצמיגאי.
הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור.
המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.
המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.
עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר.
עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.
* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.
