תאונות קטלניות בשל קריסת מערומי צנרת וגלילי פח – אמצעי זהירות, אחריות נזיקית ופלילית.
תאונות קטלניות בשל קריסת מערומי צנרת וגלילי פח – אמצעי זהירות, אחריות נזיקית ופלילית.
15.1.25 מאת עו”ד ישראל אסל,
ביום 7.1.25 אירעה באזור מלונות ים המלח תאונה קטלנית קשה. מדיווחים שהגיעו, מאיזור מרוחק זה, דווח כי עובד כבן 20 נהרג מפגיעת חפץ כבד באתר בנייה ליד מלונות ים המלח.
כבר מעיון בתמונה שצולמה על ידי מד”א ופורסמה בכלי התקשורת, ניתן היה לקבל רמז וכיוון לנסיבות התאונה, בתמונה נראה מערום צנרת ברזל בקטרים גדולים ובסמוך אליו מחפרון, מכך היה ניתן להסיק שמדובר באתר להנחת צנרת.
אט אט החלו להתבהר נסיבות המקרה, העובד הצעיר שנהרג עבד אצל קבלן להנחת צנרת. התברר, כי החפץ הכבד ממנו נפגע היה למעשה גלילי צנרת ממתכת שסופקו לאתר והונחו במערום לגובה, אחד מהם התגלגל ומחץ למוות את העובד.
תאונות אלו של קריסת מערומי צנרת או גלילי פח קורות לעיתים תכופות, במקרים מסויימים תאונות אלו מסתיימות בפציעות קשות ולעיתים בתאונות קטלניות, תלוי בקוטר ומשקל הצנרת או גליל הפח שאותו מבקשים לשנע.
תאונות אלו של קריסת מערומי צנרת או מניעת התגלגלותם, הינן תאונות שקל מאוד למנוע וזאת באמצעות נקיטת אמצעי בטיחות בסיסיים שצריכים להינקט הן על ידי יצרני הצנרת והן על ידי הקבלנים שמקבלים את הצנרת באתר העבודה.
דעתי היא שליצרני צנרת בעיקר צנרת בקטרים גדולים, ישנה חובה לספק יחד עם המוצר אותו הם מוכרים, את כל האביזרים או האמצעים כדי להניח את הצנרת במערום או למנוע התגלגלות של הצנרת על העובדים כאשר אלו עסוקים “בפריקת המערום”.
לדוגמא, בשלב ההובלה של צנרת מהמפעל אל האתר, באמצעות משאיות סמיטריילר, מונחת הצנרת על גבי עריסות מיוחדות שיוצרו על ידי היצרן שמצד אחד נקשרות לפלטה של הנגרר ובתוכן מונחת הצנרת. בנוסף ישנן עריסות יעודיות “לקומה השנייה” של הנחת הצנרת על גבי הצנרת הקיימת. בדרך זו נמנעת האפשרות של תזוזת הצנרת בזמן הובלתה.
דגש נוסף, לשלב ההובלה של צנרת ובעיקר גלילי מתכת, חשוב שלנגרר יהיה קיר מגן מאחורי תא הנהג של המשאית, וזאת לצורך הגנה על תא הנהג במקרה של בלימת חירום והחלקת הצנרת או הגלילים לכיוון תא הנהג.
כאשר הצנרת נפרקת בשטח, לעיתים היא נפרקת ומונחת במערומים. המתקנים הייעודיים למניעת ההתגלגלות בזמן ההובלה חוזרים חזרה למפעל על ידי המוביל. הנחת הצנרת במערום, יוצרת סיכונים רבים לרבות התגלגלות על עובדים, קריסת כל המערום, וכפי שנראה בהמשך תאונות אלו קורות בתדירות די גבוהה.
לכן אני סבור, מבחינה מקצועית וכמומחה בתחום הנזיקין, שבראש ובראשונה ישנה חובת זהירות מושגית וקונקרטית של יצרן הצנרת המספק את הצנרת לאתר. עליו לנקוט במספר אמצעי זהירות כדי למנוע תאונות מסוג זה.
מהם אמצעי הזהירות הנדרשים ?
ראשית, הדרך הטובה ביותר למנוע תאונות מסוג זה של קריסת מערומים או התגלגלות צנרות, היא פשוט להשתדל ככול הניתן שלא להניח את הצנרות במערום. ככול שהאתר מאפשר זאת ויש מקום, ברירת המחדל צריכה להיות הנחה של הצנרת כולה על הקרקע ולא “בקומות”.
אני מודע לכך שבפרקטיקה הכי קל ופשוט למשאית המנוף המובילה את הצנרת, להגיע למקום אחד, לפתוח מייצבים ולהניח את כל הצנרת במערום בלי צורך לזוז ממקום למקום ולהאריך את זמן הפריקה. יחד עם זאת אני לא חושב שפרקטיקה זו מצדיקה את יצירת הסיכון לעובדים.
אמצעי זהירות בסיסי נוסף, שלדעתי נכון שיצרני הצנרת ינקטו בו, הוא אזהרה מפני הנחה במערומים, ללא אמצעי זהירות או אזהרה מפני התגלגלות. ניתן לעשות זאת באמצעות שבלונה פשוטה עליה רשומה אזהרה כמו “אין להניח במערום ללא אמצעי בטיחות” או “זהירות סכנת התגלגלות” שבלונה כזו, יחד עם תרסיס זרחני שנצבע במספר מקומות על כל צינור שיוצא משערי המפעל מכניס מודעות לסיכון המיוחד הזה, שלא כולם חושבים עליו, ובעיקר עובדים צעירים חדשים בתחום עבודת הצנרת.
אמצעי זהירות נוסף, שנכון שיאומץ על ידי יצרני המפעלים הוא אספקת מעצורים או מתקנים ייעודים להנחת צנרות במערום ובמספר קומות. אני רואה באמצעי זהירות אלו, כחלק מהמוצר עצמו (הצינור). היצרנים יכולים לספק את המתקנים הללו יחד עם הצנרת שהם מוכרים, או לתמחר את המתקנים ככול שאלו “חד פעמיים” במחיר הצינור או לספק אותם תמורת תשלום פיקדון שיוחזר לקבלן לאחר החזרת המתקן למפעל לשימוש חוזר, כפי שנהוג לעשות לדוגמא עם משטחי עץ.
כמו כן, יש להשתדל להניח את הגלילים או הצנרת על משטחים ישרים ככול הניתן ולא בעלי שיפוע, שכן השיפוע יכול לגרום להתגלגלות הצינור או הגליל וצבירות מהירות.
יצא לי לבקר בלא מעט אתרי תשתית, וראיתי כי באתרים רבים, נעשה שימוש באבנים או קרשים למניעת התגלגלות הצנרת, אלתור זה מסוכן ואינו אמצעי בטיחות מספיק.
חשוב לציין שאמצעי הבטיחות חייב להיות מותאם לקוטר הצינור ומשקלו, ככול שקוטר הצינור גדול יותר כך אמצעי הבטיחות אמור להיות מסיבי יותר. לכן, על יצרני הצינורות החובה להתאים אמצעי בטיחות נכונים לקטרי הצינורות, בדיוק כפי שיש לכל קוטר צינור עריסה יעודית לצורך הובלתו.
תאונות קטלניות וקשות עקב התגלגלות מערומי צנרת
תאונת קריסת מערום צנרת ברזל בפארק תעשיות עידן הנגב בסמוך לרהט, במקרה זה עובד נפגע בידו באורח קשה מאוד ונותר עם נכות בשיעור של 70% בשל הדרדרות צנרת ברזל באורך 12 מטרים וקוטר של 20 צול.
תאונת קריסת מערום צנרת בטון, במפעל רדימיקס למוצרי בטון באיזור התעשיה עד הלום הסמוך לאשדוד, באותו המקרה נפצע עובד ברגלו עקב התגלגלות מערום צנרת שביצעו בו “מעצור” מאולתר באמצעות אבנים ושארי בטון.
תאונה קטלנית בנמל אשדוד – בעת פריקת אונייה שבבטנה היו גלילי פח במשקל שבין 9-12 טונות בוצעה הפריקה שלא בהתאם לנהלי הבטיחות, אשר מחייבים בין היתר לפרוק את הגלילים שכבה אחר שכבה ושורה אחר שורה בשיטת השכבות. כמו כן, לא בוצעה אבטחה נאותה מפני התגלגלות הגלילים . בתאונה קשה זו נהרג עובד הנמל.
תאונה קטלנית באיזור תעשייה באריאל – אירעה ב 18.4.24 במפעל מתכת, כאשר לפתע גליל מתכת במשקל כמה טונות שלא אובטח כראוי החל להתגלגל ולצבור מהירות, יתכן ששיפוע הרצפה סייע להגדלת מהירות ההתגלגלות. עובד כבן 35 ניסה לעצור באמצעות הידיים את הגליל המתגלגל אך הוא נמחץ למוות.
בתמונה למטה גלילי מתכת מאוחסנים לגובה תוך שימוש במתקנים מיוחדים.
נושא האחריות הנזיקית והפלילית
אני סבור שתאונות מסוג זה פשוט אינן צריכות לקרות, וזאת מהסיבה הפשוטה שאמצעי הזהירות והבטיחות למניעת תאונות מסוג זה הם אמצעי בטיחות יחסית זולים ופשוטים וניתן למנוע תאונות קטלניות.
אני סבור שבמישור האחריות הנזיקית שיקולי מדיניות למניעת תאונות מסוג זה מחייבים הטלת אחריות נזיקית בראש ובראשונה על יצרן הצנרת, שיש לו את כל הידע והאמצעים והיכולת למנוע תאונות מסוג זה.
כמובן, שגם מקבל הצנרת בשטח, הקבלן המבצע, גם עליו מוטלת אחריות נזיקית לנקוט באמצעי זהירות ספציפיים למניעת קריסת מערומי צנרת.
ביחס לגלילי מתכת במפעלי מתכת, כפי שניתן לראות בתמונה המצורפת ישנם מתקנים ייעודיים לצורך אחסון גלילים לגובה ודעתי היא שתופס המפעל חייב לוודא כי שיטת האחסון של הגלילים או מניעת התגלגלותם אכן נותנת מענה בטיחותי מספיק לסיכון שנוצר.
במישור האחריות הנזיקית, יש לשים לב שבמקרים מסויימים שבהם מעורב כלי רכב מנועי כמו לדוגמא טרקטור טלסקופי או מחפרון, אשר גרם לתזוזה כלשהי בצנרת ולקריסת המערום עובדות אלו יכולות לשנות את כל התמונה מבחינת האחריות הנזיקית.
נסיים עם נושא האחריות הפלילית, במשך שנים רבות הטחתי ביקורת קשה ביחס לכך שלא מוגשים מספיק כתבי אישום כנגד הגורמים האחראיים למותם של עובדים. הכשל לכך הוא בעיקר בשל המורכבות של חקירת התאונה והצורך בהתמודדות עם סוגיות טכניות ומקצועיות. יחד עם זאת, ניתן לראות שבעקבות התאונה שנגרמה בנמל אשדוד אכן הוגש כתב אישום בגין גרם מוות ברשלנות כנגד מנהל העבודה והאתת.
לדעתי עצם העובדה שניתן לנקוט באמצעי בטיחות פשוטים כדי למנוע תאונות מסוג זה, הדבר מקל מאוד על הפרקליטות הפלילית לזהות את הכשל והאשמה לתאונה ובשל כך להגיש כתבי אישום כנגד האחראים לאסון.
לכן, אני סבור שבמקרים מסוג זה, שבהם מניעת הסיכון היא באמצעים פשוטים, ישנה חשיפה גדולה יותר לאחריות פלילית ונזיקית של הגורמים באתר שבהם אירעה תאונה קטלנית. על כן, המלצתי היא להקפיד יותר ויותר על שמירה על הבטיחות ומניעת תאונות, ככול שהאמצעי למניעת התאונה פשוט יותר, כך גם יגדל הסיכון להגשת כתב אישום פלילי.
הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.
המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.
עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.
