תאונה קטלנית ברמת גן – על יחידת פל”ס ועל הפרקליטות לחקור את פרשת עגורני  ארקין, מבלי לטייח את האמת!!

תאונה קטלנית ברמת גן – על יחידת פל”ס ועל הפרקליטות לחקור את פרשת עגורני  ארקין, מבלי לטייח את האמת!!

תאריך: 15.11.26

מאת: ישראל אסל, עו”ד מומחה לנזקי גוף בתאונות עבודה ותאונות דרכים והיועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה ומומחה לתאונות בעגורנים, מנופים וציוד כבד.

** בקריאה מטלפון נייד מומלץ להעביר את הדפדף למצב קריאה ** 

מפקד יחידת פל”ס חייב לעדכן את מפקד להב 433 ואת היועצת המשפטית לממשלה בדבר חשש כבד לניגוד עניינים של חוקרי יחידת פל”ס, שהם עובדי משרד העבודה, ביחס לחקירת עגורני ארקין.

תאונה קטלנית באתר בנייה ברמת גן

בתאריך 28.10.2026 נשברה זרוע עגורן של היצרן הטורקי  ERKIN  ברמת גן והרגה פועל  בניין כבן 30, עובד זר ממולדובה שהותיר אלמנה ושלוש בנות קטנות.

את התאונה חוקרת יחידת פל”ס , שראשי התיבות שלה “פוועלים ללא סיכון” ביחידת להב 433 במשטרת ישראל.

את החקירה מלווה עו”ד ארז ריכטנברג – פרקליט  מפרקליטות  מחוז תל אביב (פלילי).  

בעקבות התאונה העברתי לפרקליטות מידע   לגבי היסטוריה של סדרת כשלים מטלורגיים ומבניים שאירעו בשנים האחרונות בעגורני ארקין, ומסמכים המתייחסים לכשלים המבניים החמורים שהתגלו בעגורנים אלו.

על מפלג פל”ס במשטרת ישראל ועל פרקליטות המדינה, לחקור בדחיפות, ותוך הפגנת אומץ ויושרה את פרטי הפרשה.

אם לא יעשו כן  זה רק עניין של זמן עד שיהיו הרוגים נוספים, פצועים נוספים, ונזקים לרכוש בגלל עגורני ארקין.

עקב ריבוי אירועי הקריסה של כלים אלו, לרבות התאונה הקטלנית שאירעה ברמת גן, אנ קורא לראש מינהל הבטיחות אינג’ חזי שוורצמן הורות באופן מיידי על איסור שימוש במנופים אלו, עד להשלמת מלוא החקירות, וזאת לפני שעוד עובד או עובר אורח יהרג או יפצע.

זו חובתו של מפקח עבודה ראשי, אחראי ומקצועי למנוע את תאונת העבודה הקטלנית הבאה ולא למצוא תירוץ כזה או אחר, שהאירוע בחקירת המשטרה ויש להמתין לתוצאה כזו או אחרת של חקירת המשטרה. הניסיון מלמד שהמשטרה אינה באמת חוקרת, אלא “מורחת” את תיקי החקירה במשך שנים רבות, וכך גם הפרקליטות.

בינתיים  העגורנים גורמי הסיכון מסתובבים ברחובות,  במרכזי הערים, באתרי בנייה ומעל גני ילדים. הפעם אם יקרה אסון נוסף, וזה רק  עניין של זמן שיקרה, האחריות תגיע גם לפרקליטות וליחידת פל”ס.    

לא ברור לי היכן “צו השעה” של המשטרה והפרקליטות למשרד העבודה להשבית מייד את הכלים עד להשלמת החקירה, בדיוק כפי שנהוג לעשות בצבא ההגנה לישראל כאשר מתגלה כשל, קודם כל מקרקעים את הכלים, חוקרים, מבררים, מסירים סיכון ורק אחר כך הם מוחזרים לפעילות, לאחר שעברו בדיקות יסודיות, לא ברור מה המניע של גורמי החקירה שלא להורות לפעול בדרך זו.  

רקע: שנה וחצי של אזהרות בכתב

על פרשת עגורני ארקין כתבתי כבר שני מאמרים, בדצמבר 2025 ובאפריל 2026. זה תמצית הרצף:

• מרץ 2025. משרד העבודה קיבל דוחות מעבדה על סדקים וכשלי ריתוך בארבעה עגורני ארקין השייכים למנופי עמית . ב-13.3.2025 משרד העבודה אוסר את השימוש בכלים. דוחות אלו יצאו לאחר אין ספור אירועי שבר בעגורני ארקין לעיתים אף ללא הרמת מטען.
• 21.3.2025. אני פניתי למשרד העבודה בדוא”ל, דרשתי שהכלים לא ישוחררו בלי חוות דעת של הטכניון, ושכל החלטה תתועד.
• 10.4.2025. משרד העבודה החזיר את הכלים לעבודה, והטיל את האחריות לשברים על מפעילי המנופים אשר לטענתו מפעילים את המנופים בעומס יתר, לא ברור כיצד ניתן לטעון זאת לאור העובדה שלפי הנחיית משרד העבודה ישנה חובה לכייל את השסתום המונע הרמת מטענים בעומס יתר, לטבלת העומסים הבטוחה, ולוודא קיום חותם ביטחון.  
• 1.5.25  יום העצמאות חודש לאחר שיחרור הכלים עגורן ארקין נשבר באתר בנייה בראשון לציון.
• חודש 8.25 מנוף נוסף נשבר בזמן עבודה.
• 28.11.2025. זרוע עגורן ארקין נשברה מטרים מחצר גן ילדים בגבעת שמואל. בעקבות אירוע זה פניתי לטכניון בדרישה שיבצע דוח חקר כשל בעגונים אלו.
• מרץ 2026. הטכניון פרסם את דוח חקר הכשל של אותו עגורן. בדו”ח פורטו פגמים בהליך הייצור, בריתוכים ובבחירת סוג הפלדה, שהתכונות המכניות שלה אינן מתאימות לשום תקן לפלדות.
• מרץ 2026 הטכניון קבע במכתב כי אין דוחות מעבדה NB  המוכיחים עמידת העגורן בתקן האירופאי לעגורנים ניידים  והתאמה לדירקטיבה האירופאית למכונות ולכן אינו יכול לקבוע כי הכלים הללו עומדים בתקינה האירופאית די היה בכך כדי לפסול את כל העגורנים שכן אסור להפעיל בישראל עגורן שאינו עומד בתקינה האירופאית.
• 28.10.2026. זרוע עגורן ארקין נשברה ברמת גן, ופועל בניין בן 30 ממולדובה נהרג.

ביום  10.4.25 אותו היום שבו מינהל הבטיחות אישר לשוב ולהשתמש בעגורני ארקין, שלחתי בשעה 17:28, דוא”ל לבכירי מינהל הבטיחות במשרד העבודה , למשרד המשפטים, ולפרקליטות מחוז תל אביב אזרחי, ובהם חזי שוורצמן, רן כהן ודוד נגר. כתבתי שהם מחזירים את העגורנים לעבודה בלי לדרוש בדיקות מטלורגיות תקופתיות, ובלי לחייב בדיקות אל-הרס, ושאלתי אם יש בידיהם חוות דעת מהטכניון או רק ניירות?

וזה המשפט שחתם את אותה אזהרה: “חמור מאוד מה שאתם עושים, יבוא יום והדבר יעלה. ואיך יעלה? פשוט מישהו ימות”.

שנה וחצי אחר כך עובד נהרג באתר בנייה  זרוע עגורן ארקין קרסה עליו,  הדוא”ל הזה הוא המסמך הראשון שחוקר פלילי היה צריך לבקש.

מה היה צריך לקרות ביום הראשון אחרי התאונה האחרונה ברמת גן?

חקירת מוות מזרוע עגורן ארקין שנשברה ברמת גן צריכה להתחיל בשאלה אחת: האם ידעו שהכלי מסוכן, ומי התיר לו לעבוד. בפרשת ארקין התשובה מתועדת. לכן הצעד הראשון של יחידת פל”ס ושל הפרקליטות היה צריך להיות איסוף כל החומר על העגורנים האלה:

• דוחות המעבדה ממרץ 2025, שבגללם השבית משרד העבודה כ-75 כלים.
• מסמכי ההשבתה מ-13.3.2025 ומסמכי השחרור מ-10.4.2025.
• דוח חקר הכשל של הטכניון ומכתב הטכניון, שניהם ממרץ 2026.
• התאונות הקודמות בין השנים 2021 –  2025 : הקריסה סמוך ליום העצמאות 2025, אחרי השחרור, ושבירת הזרוע ליד גן הילדים בגבעת שמואל בנובמבר 2025.

הצעד השני: חקירה פלילית של הליך השחרור, אצל היבואן ובתוך משרד העבודה ומשרד התחבורה. חוקר שרוצה לדעת איך שוחררו הכלים אינו מחכה שיביאו לו חומר. הוא הולך ותופס אותו:

• אצל היבואן, חברת “הידקו גבעתי” צריך לתפוס את כל כרטסות הטיפול והתיקון של כל עגורני ארקין בישראל, וכן כל החשבוניות שהוצאו לתיקון כלים אלו לבעלי הכלים.  היבואן הוא גם המוסך שאליו מגיעים הכלים לתיקון, ומסמך ההנמקה של המשרד עצמו מזכיר סדקים בזרועות שתוקנו בידי היבואן. בכרטסות יראו כמה כלים נסדקו, מתי, ומה ידע היבואן לפני שהודיע למשרד העבודה  שהכול תקין.  צריך גם לחקור עובדים בחברת “הידקו גבעתי”, ובכללם רתכים, ולגבות עדויות על מאות תיקוני הריתוך שבוצעו ועל החלפות יציאות פגומות.

• אצל היבואן יש לחקור כיצד בוצע הפחתת המומנט על עגורני ארקין כדי למנוע שברים, ממידע שקיבלתי מבעלי עגורנים היבואן קיצר כל יציאה של המנוף ב 30 ס”מ באמצעות הוספת תותב (בוקסה) מאוקולון בתוך הבוכנות ההידראוליות של כל יציאה . על המשטרה לתפוס מספר מנופים ולבדוק את הבוכנות ההידראוליות האם בוצעה בהם תוספת תותב אוקולון לצורך הגבלת אורך המנוף, במטרה להקטין את המומנט בזמן הנפה. עניין זה מלמד, שהיבואן וגם היצרן ידעו על בעיות בכלים וניסו להקטין את יכולת ההרמה כדי למנוע שברים.   

• על המשטרה לתפוס כל התכתבות בין היבואן לבין היצרן הטורקי, מול המהנדס בעל המפעל מר כמאל ארקין, לרבות התכתבויות ביחס לתקינה של המנוף, בעיות מטלורגיות במנופים ודרישת חלפים מכוח האחריות היצרן.

• על המשטרה לחקור מדוע היבואן, שהינו הגורם שמרכז אצלו את כל המידע לגבי השברים בעגורנים , הקריסות והתאונות, לא דיווח למשרד העבודה על האירועים הללו שהגיעו לידעתו מעצם היותו היבואן ונותן אחריות למוצר. החובה לדיווח הינה  מכוח הוראות תקנות התאונות ומחלות משלח-היד (הודעה על מקרים מסוכנים במקומות עבודה), תשי”א-1951 תקנות  2 (8) ו 2 (9) לתקנות אלו, המחייבות דיווח למשרד העבודה.  היבואן כפוף גם הוא להוראות פקודת הבטיחות בין היתר גם מכוח תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות, מיתקנים וציוד), תשס”א-2001.

• על המשטרה לחקור מדוע היבואן לא דיווח אודות הקריסות הללו למשרד התחבורה, למיטב ידיעתי יבואנים במסגרת תיק רישיון יבואן חייבים לחתום על התחייבות לדווח על תקלות סדרתיות מכוח חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, תשע”ו-2016.  

• התכתובת של היבואן עם דוד נגר ורן כהן. דוא”ל, הודעות ומסמכים שהוחלפו בין 13.3.2025 ל-10.4.2025 ואחריהם, כולל מתווה הבדיקות שהציע היבואן למשרד העבודה  והדוחות שהגיש. עליהם קפץ משרד העבודה כמוצא שלל רב, כתירוץ לשחרור העגורנים מהאיסור והסרת הלחץ מעל משרד העבודה.  יש לבדוק מי מבין שני עובדים אלו במשרד העבודה הוא זה שכתב את מסמכי ההנמקה לשחרור הכלים, לחקור על בסיס איזה מאמרים בחו”ל הסתמכו עת שכתבו שהאחריות לשברים במנופים מוטלת על המפעילים, ולחקור מדוע אף לא אחד מהם חתום על מסמכים אלו ומדוע הם אינם חתומים על ידי עורך המסמך.   

• במשרד העבודה, יש לחקור את מר רן כהן,  ודוד נגר, על בסיס איזה חוות דעת מקצועית החליטו לקבל בדיקות אל הרס מגנטיות, כאשר בדוחות הבדיקה נרשם באופן מפורט שבדיקות אלה אינן בודקות את שורש הריתוך, וביודעין שבדיקות אלו אינן מאתרות את הפגם  בשורשי הריתוך אלא בדיקות רדיוגרפיות בלבד. ובכל  זאת שיחררו לעבודה עגורנים שבמהותם הינם פגומים, אבל אליהם צורפו בדיקות אל הרס היוצרים מצג כוזב שהכל תקין.

•  תיעוד הפגישות בין היבואן למשרד העבודה. דוד נגר העיד בחקירתו בבית המשפט שלא נערך פרוטוקול. פגישות משאירות עקבות גם בלי פרוטוקול: זימונים ביומנים, הקלטות זום, סיכומים פנימיים ורשימות של המשתתפים. את אלה צריך לתפוס אצל שני הצדדים.

• פתיחת חקירה בלשכה המשפטית של משרד העבודה. היא הייתה מעורבת גם בהשבתה וגם בשחרור, לפי עדותו של דוד נגר ולפי התכתובת הפנימית מ-12.3.2025. יש לברר מה הוצג לה, מה היא אישרה, ועל סמך איזו חוות דעת הנדסית.  

1. למיטב ידיעתי במחלקה זו היו מעורבים בנושא עו”ד יובל אביעד, עו”ד דבורה ספיר אליעזר ועו”ד משה שוקרון. יש לבדוק על בסיס איזה מידע הנדסי, הנוגד את הדוחות ההנדסיים שהיו ברשותם, הם אישרו את שחרור הכלים מבחינה משפטית. זו  עבודתם של המשפטנים להנחות את הדרג המקצועי במשרד העבודה, בכלל פשוט שמול חוות דעת הנדסית חייבת להיות מוצגת גם חוות דעת הנדסית נגדית. מחקירתו של דוד נגר עולה שעניין זה לא נדרש על ידי המחלקה המשפטית, ובנוסף הם אישרו את השיחרור על בסיס שיחת זום עם היצרן מטורקיה.  

1. מחלקת האסטרטגיה של המשרד. יש לחקור את הגב’ הודייה רוזנבלום ממחלקה זו לברר מה היה חלקה בשחרור העגורנים ובניסוח מסמכי ההנמקה, ומי החליף את גורם הכשל הנטען מ-“ייצור לקוי במקור” ל-“גורם אנושי”. שני מסמכי ההנמקה אינם חתומים, ברור שמישהו כתב אותם.

1. פגמים מבניים במנופים אלו מעלים שאלה טבעית. האם מנופים אלו עומדים בתקן האירופאי?  על פי נוהל מוצרי תעבודה דרישות חובה לתקן, שפורסם ביום 14.11.17 על ידי משרד התחבורה חובה שהמנוף יעמוד בתקן האירופאי כתנאי לכניסתו לישראל. אך לאורך השנים היה ויכוח בין משרד התחבורה ומשרד העבודה על מי האחריות לבדוק את התקינה למנוף. בסופו של דבר אף אחד מהם לא בדק את התקינה, ולארץ נכנסו מנופים ללא עמידה בדרישות התקן. זהו מקרה מובהק של “השומרים רבו והשועל גנב את הענבים”.  

1. על המשטרה לפתוח בחקירה במשרד העבודה וגם במשרד התחבורה בעניין מי בדק את התקינה למנוף והאם היו פה שיקולים זרים שהותירו את שערי המדינה פרוצים, ונכנסו כלים שאין להם תעודות NB של מעבדות המוכרות באיחוד האירופאי לעמידה בתקינה ובדירקטיבה האירופאית למכונות. נבהיר כי תעודות המעבדה הקיימות בתיקי רישום ראשוני במשרד התחבורה הן תעודות שבודקות התאמת המשאית עצמה לתקן האירופאי ולא התאמה של המנוף המותקן עליה לתקן האירופאי.  

1. על המשטרה לפתוח בחקירה, מה היה המניע של משרד התחבורה, כך פתאום בחודש  נובמבר 2025,  להוציא דוא”ל לכל מעבדות הבדיקה לרכב, לדרוש התאמה לתקן למנוף. גם דוא”ל זה מתחכם משום שמשרד התחבורה בחר שלא להגדיר איך בודקים התאמה לתקן והורה להסתפק בהצהרת יצרן בלבד. יש לציין שהטכניון סרב לקבוע התאמה לתקן האירופאי על בסיס הצהרת יצרן בלבד, ברור הוא ש”אין הנחתום מעיד על עיסתו” ואין די בהצהרת יצרן,  נדרשות תעודות של מעבדות מוסמכות NB אשר בודקות את הליך התכנון והליך הייצור במפעל. בדיקות אלו לא נדרשו  על ידי משרד התחבורה ועל המשטרה לחקור ולדרוש מדוע. 

אלה פעולות חקירה בסיסיות, שעל יחידת פל”ס ועל פרקליטות המדינה לבצע, לאור ההיסטוריה של קריסת עגורני ארקין.

למיטב ידיעתי אף אחד מהצעדים האלה לא נעשה. החומר לא נדרש ממשרד העבודה, וכאשר נשלח  מידע לפרקליטות על ידי, שהינו בבחינת קצה הקרחון, הפרקליטות עסקה בשאלה דרך איזו תיבת דואר הגיע המידע החשוב שמסרתי.

כך שוחררו הכלים: בשיחת זום, בלי פרוטוקול ובלי חוות דעת

אין צורך לנחש איך שוחררו עגורני ארקין. ב-10.11.2025 חקרתי בבית המשפט המחוזי בתל אביב  במסגרת  ת”א 2236-10-20 יורשי המנוח נטע רוטמן ז”ל נ’ משרד העבודה  את מר  דוד נגר, הממונה על תחום כלי ההרמה טעוני בדיקה  במינהל הבטיחות הפרוטוקול נמצא בידי הפרקליטות מאז 1.11.2026.

דוד נגר העיד שהמשרד קיבל דוחות מעבדה על חשד לכשל בתכנון או בייצור, שהכלים הם “פצצה מתקתקת”, ושלכן הושבתו כ-75 כלים.

שאלתי איזו חוות דעת מקצועית עמדה בפניו כששוחררו?

תשובתו: נערכו פגישות עם היצרן ועם היבואן, והיצרן טורקי, אז “עשינו את זה כמובן בזום”.

כב’ השופטת עידית קצבוי שאלה אם מה שאמר היצרן הניח את דעתו?

התשובה: כן.

אני שאלתי היכן הפרוטוקולים של אותן פגישות?

התשובה: “לא היה פרוטוקול”…

זו התמונה החמורה שנחשפה: מעבדה ישראלית קובעת שיש סכנת חיים, היצרן שיושב בטורקיה ,שמוכר את הכלים אומר בזום שהכול תקין, ומשרד העבודה בוחר לאמץ את גרסת היצרן.  חוות דעת הנדסית עצמאית שסותרת את המעבדה לא הוצגה. לטכניון לא פנו; דוד נגר הסביר שהמדינה פועלת לפי הצעות מחיר, בדרך כלל הזולה ביותר.

לא ברור לי איזה מניע יש לפקיד ציבור, עובד במשרד העבודה, לאמץ דווקא גישה שפוגעת בבטיחות ולא גישה שמרנית השומרת על הבטיחות.

בעולם הבטיחות יש כלל מאוד פשוט, אם יש ספק אין ספק, כאשר ישנה מחלוקת בין שתי גישות תמיד בוחרים את הגישה המחמירה יותר בהיבט הבטיחות.  כאן בנקודת שחרור הכלים לא הייתה אפילו מחלוקת הנדסית כי לא הוצגו חוות דעת נגדיות.

על כף המאזניים היו חוות דעת מהנדסים שהגדירו את הכלים פצצה מתקתקת, ומצד שני שיחת זום עם יצרן המנוף בטורקיה.  מדוע דווקא עמדת היצרן נבחרה על ידי משרד העבודה ? את זה המשטרה חייבת לחקור. ככול הנראה שיש פה תיבת פנדורה.  

דוד נגר הוסיף בחקירתו  שההחלטה לשחרור הכלים  לא הייתה שלו לבדו, ושהיא התקבלה במעורבות ראש המינהל, סגנו, הלשכה המשפטית ומשרד התחבורה. לא אתפלא אם היו גם שיקולים פוליטיים שיש לחקור, זו בדיוק הסיבה שנדרשת חקירה פלילית במשרד כולו, ולא בירור מול עובד אחד.

יחידת פל”ס תמיד טענה, בדיוני ועדות העבודה של הכנסת, כי מטרתה לחקור אירועים רוחביים ולא תאונות עבודה פשוטות, פרשת עגורני ארקין הינה אירוע רוחבי במלוא הדרו,  המתפרס לא רק על אתר הבנייה, אלא על משרד התחבורה, משרד העבודה יבואן ויצרן, לרבות חקירה בנושא הסמכות המפעילים, פה יחידת פל”ס הייתה צריכה להראות שהיא חוקרת בצורה רוחבית, אבל נראה כי מעצם העובדה שבחקירה זו של יחידת פל”ס משתתפים חוקרים מתוך משרד העבודה, ישנה בעיה רצינית בנושא זה.

במצב כזה של ניגוד עניניים חמור בין יחידת פל”ס לבין משרד העבודה והתחבורה, על מפקד יחידת פל”ס קודם כל לדווח על כך למפקד יחידת להב 433 וליועצת המשפטית לממשלה.  זו אחריותו וחובתו של מפקד יחידת פל”ס אסור לו לקחת עניין זה על עצמו משום שיום יבוא והוא יאלץ לתת תשובות.  יתכן שנכון להעביר את החקירה ליאח”ה או ליאל”כ שיפעלו באובייקטיביות למנוע את התאונה הבאה.

מה ידע משרד העבודה ביום שבו  אישר לשוב ולהשתמש בעגורני ארקין,

דו”חות מעבדת אי-שר ממרץ 2025 היו על שולחן מינהל הבטיחות. ביחס לארבעה מנופי ארקין נקבע בהם שכל 15 הריתוכים שנבדקו אינם עומדים בתקן הישראלי בגלל חוסר חדירה, ושהפגמים נוצרו בייצור ולא בשימוש. המעבדה כתבה שהכשל עלול להיות פתאומי, בעבודה רגילה, שיש בכך סיכון לחיי המפעיל והעובדים סביבו, והמליצה לעצור כל שימוש.

משרד העבודה שחרר את הכלים בתנאי של בדיקה חוזרת בידי בודק מוסמך ובדיקות סדקים. וזאת למרות שאותה מעבדה כתבה שהסדק מתפתח מבפנים החוצה, ושעגורן כזה יכול לקרוס גם אחרי שנסרק חזותית ונמצא תקין. התנאי שנקבע אינו מסוגל לגלות את הפגם שבגללו הושבתו הכלים.

שנה אחר כך בדק הטכניון את העגורן שנשבר ליד גן הילדים. הטכניון קבע, באמצעות בדיקות הורסות, שאיכות הריתוך ירודה, שסביר שתרמה תרומה משמעותית לכשל, שהפלדה ממנה יוצרה הזרוע אינה עומדת בדרישות התקן, למעשה דו”ח הטכניון, שביצע בדיקות הורסות, מאשר ומאמת את כל הדוחות של מעבדת אי-שר שביצעה בדיקות רדיוגרפיות שאינן הורסות. 

התוצאה של התנהלות זו, היא שב 28.10.26 נהרג פועל בניין באתר בנייה ברמת גן.

ממצב חירום לשתיקה, בתוך ארבעה שבועות

ב-12.3.2025, אחרי שקיבל את דוחות אי-שר, כתב רן כהן, סגן מפקח העבודה הראשי,  בדוא”ל מבוהל לבכירי המינהל שלפניהם אירוע משפטי משמעותי, ושלמחרת תצא “הוראה דחופה שעוצרת את השימוש בעגורנים האלה בכלל המשק”. למחרת כתב מפקח העבודה האזורי שיש לעצור את כל המנופים של היצרן, מכל הדגמים, כי הבעיות שנמצאו נוגעות לכל תוצרתו.

מסמך ההנמקה של ההשבתה קבע שהמידע מעלה חשדות ממשיים לייצור לקוי במקור. נכתב בו שהמשך השימוש בעגורנים פירושו סיכון מיידי ובלתי סביר לשלום העובדים והסובבים, ולכן אינו אפשרי. זה היה מצב חירום לכל דבר.

ארבעה שבועות אחר כך, במסמך ההנמקה של השחרור, הייצור הלקוי נעלם. במקומו הופיע “הגורם האנושי”, שלפי המסמך אחראי לכ-70% לפחות מאירועי הבטיחות, ונכתב שבחינת התכנון לא העלתה אינדיקציה לבעיית שורש. המסמך אינו מסביר מה קרה לסדקים, לדו”ח ההנדסי ולקביעה שהמשך השימוש אינו אפשרי. הוא פשוט אינו מזכיר אותם.

אותו מסמך גם מתמחר את “משטר הבדיקות המדוקדק” שנקבע ל-35 הכלים מהדגמים הבעייתיים: 245,000 שקל בסך הכול, כ-7,000 שקל לעגורן. זה המחיר שבו נסגר מצב החירום.

בדיקות אל-הרס למראית עין

הוראת השחרור מ-10.4.2025 דרשה תעודת בדיקת אל-הרס ממעבדה מוסמכת. היא לא קבעה איזו בדיקה, באילו נקודות ולפי איזה קריטריון בדיקה ומהם קריטריוני הכשל (איזה ערכי בדיקה הינם תקינים), כפי שלמשל נקבע בנוהל בדיקות אל הרס לעגורני צריח.  את זה קבע היבואן לעצמו ושלח את הדו”חות למשרד העבודה, מצב אבסורדי שהנבדק קובע לעצמו איך יבדקו אותו.

פעלתי להגיש למשרד העבודה חוות דעת של המהנדס יורם איזנברג ממעבדת אי-שר, שנערכה ביום -24.3.2026. חוות דעת מומחה זו מתייחסת לכך שמשרד העבודה שיחרר את הכלים ברשלנות פושעת היוצרת מצג שווא והטעיה.  ללא בדיקות מספקות, חשוב לציין שבדיקות חלקיקים מגנטיים, בודקות רק את פני הריתוך, ואינן מגלות חוסר חדירה או סדק בשורש. נבדקו שלושה מקטעים של 30 ס”מ, כלומר 90 ס”מ מתוך כ-70 מטר ריתוך בזרוע, כ-1.4%, ואת המדגם הגדיר היבואן.

דוחות מעבדת קסנון שהוצגו למר רן כהן כתבו הערה במפורש שלא נבדק שורש הריתוך וזאת כאשר רן כהן היה מודע לכך שהבעיה היא בשורש הריתוך, ולמרות שהדוחות ציינו שעניין זה לא נבדק הוחלט לשחרר את הכלים.

הדוחות עצמם ציינו שהבדיקות לא נערכו תחת הסמכת הרשות להסמכת מעבדות, וגם על כך נרשמה בדו”חות הערה,  אף שההוראה של משרד העבודה דרשה מעבדה מוסמכת על ידי הרשות להסמכת מעבדות. משרד העבודה קיבל דו”חות אלו כקבילים למרות שהבדיקות לא נערכו תחת אישור הרשות להסמכת מעבדות.

מסקנת המומחה אייזנברג בחוות דעתו: שחרור העגורנים על בסיס בדיקות מגנטיות הוא טעות הנדסית. התוצאה ה”תקינה” בניירת היא מצג מטעה, ויש לפסול את עגורני ארקין מיד. חוות הדעת נשלחה למשרד העבודה. העגורנים לא נפסלו למה לא נפסלו? את זה המשטרה חייבת לחקור כדי להגיע לאשמים האמיתיים במותו של העובד ממולדובה.

הוראה שפג תוקפה, ועגורנים בלי שום משטר בדיקות

הוראת השעה מ-10.4.2025 נקבעה לשמונה חודשים ממועד פרסומה. מסמך ההנמקה שלה מדבר על משטר בדיקות ל-12 חודשים. גם לפי הקריאה המקילה, ההסדר כולו הסתיים באפריל 2026.

התאונה ברמת גן אירעה ב-28.10.2026, חצי שנה לפחות אחרי שפג התוקף. למיטב ידיעתי לא פורסמה הוראה מחליפה, לא נקבע המשך למשטר הבדיקות, והמשרד לא פרסם מה העלו הבדיקות שנעשו. העגורנים שהוגדרו במרץ 2025 סיכון מיידי ובלתי סביר עובדים, היום הם כמו כל עגורן אחר.

כך נראית הוראה שנועדה להרגיע את הרגע ולא לפתור את הבעיה: דרישה עמומה, תוקף קצוב ואפס מעקב. האירוע נקבר, והכלים נשארו מסתובבים ברחובות ואתרי בנייה, עד אשר התרחשה תאונה קטלנית ועובד בניין אומלל, בעל משפחה ושלוש בנות נהרג וחזר הביתה בארון קבורה.

פל”ס – יחידה שהוקמה כדי לחקור, ונכשלת בכך כבר שבע שנים

יחידת פל”ס, “פועלים ללא סיכון”, הוקמה בינואר 2019 ביחידת להב 433 של משטרת ישראל. את היוזמה להקמתה העליתי בעצמי, ב-2018, בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. המטרה הייתה יחידה מקצועית שתהייה חוד החנית  בחקירות תאונות עבודה, שתניח בפני הפרקליט חומר חקירה שאפשר להגיש על בסיסו כתב אישום. לאחר 7 שנות פעילות של היחידה מתברר שאין חוד ואין חנית ואין  לה כל תרומה למניעת התאונה הבאה.

התוצאה הפוכה. לעמדתי היחידה נכשלה בכל חקירת תאונת עגורן שניהלה: תיקי החקירה נסגרו. בחמש השנים האחרונות נהרגו יותר מ-350 עובדים, ואת כתבי האישום אפשר למנות על אצבעות יד אחת. מאזן עגום מאוד, ולא ניתן להאשים את הפרקליטות באי הגשת כתבי אישום  אם אין חקירה יסודית מקצועית ורצינית לפרקליט אין מספיק חומרי חקירה להגיע לאישום. זו הסיבה שהוקמה יחידת פל”ס על מנת לטייב את החקירותולהפוך אותן למקצועיות. בפועל זה לא קורה. 

הנחקרים יושבים בחדר החקירות

ביחידת פל”ס יושבים חוקרים שהם נציגי משרד העבודה. בתאונת רמת גן משרד העבודה אינו רק גורם מקצועי מסייע לחקירה. הוא הגוף שאסר את השימוש בעגורני ארקין במרץ 2025 והחזיר אותם לעבודה באפריל 2025, ולכן נציג מינהל הבטיחות בחקירה עלול להימצא בניגוד עניינים, ונתון ללחצים של מינהל הבטיחות שמשלם את שכרו, וקובע את הקידום שלו.

על ניגוד עניינים זה הצבענו כבר בעת חקירת המנופאי ובעל המנוף שקרס באירוע בגבעת שמואל.

מי שהחליט להחזיר את הכלים לעבודה, הוא גם מי שהחקירה צריכה לבדוק, אך עובדי מינהל הבטיחות יושבים לצד חוקרי המשטרה בפל”ס ומכוונים את החקירה מההיבט המקצועי.  זהו ניגוד עניינים מובנה, והוא קיים עוד לפני שנשאלה השאלה הראשונה. משטרה שמקבלת אותו כמובן מאליו אינה חוקרת את משרד העבודה. היא עובדת אצלו.

ניגוד העניינים  אינו נגמר בחוקרים. המומחים שהמשטרה ממנה, בודקים מוסמכים למכונות הרמה, תלויים במינהל הבטיחות לחידוש הסמכתם. בסופו של דבר כל הבודקים מגיעים מידי שנתיים או חמש למר דוד נגר, על מנת שיחדש להם את הסמכתם, ולכן הם תלויים בו.

מומחה שפרנסתו תלויה במשרד העבודה לא יכתוב חוות דעת שטילה את האחריות על משרד העבודה. יותר קל להאשים את המנופאים שהרימו עומס יתר הרי אף אחד לא יכול לבדוק את אותם מומחים, כי הם מונו כמומחים מטעם המדינה.  

גם בסוגיית המנופאים משרד העבודה מסובך עד צוואר, משום שהמנופאים הללו שנטען שהם הגורם לכשל בעגורני ארקין, כי הם מפעילים את המנופים בעומס יתר, עם הטענה ללחיצה על כפתור BUYPASS  שכלל אינו מאפשר הרמת עומס יתר,  אינם מוסמכים להפעלת כלים אלו מכוח  תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), תשנ”ג-1992 .

עניין זה מחייב חקירת משטרה נוספת , כיצד משרד העבודה, מר דוד נגר אישר הפעלת עגורנים ניידים עם הסמכה לעגורן להעמסה עצמית לאורך שנים ביודעין שמדובר בהפרת תקנות ובטיחות חמורה.  

בנקודה זו כנגד פל”ס הוגשה תביעה נזיקית לבית המשפט השלום בכפר סבא, שכן היו בפניה חוות דעת בנושא סוגיית מפעילי העגורנים הניידים שנקבע שנדרש רישיון נייד לצורך הפעלת עגורן ארקין ולא רישיון למנוף לעמסה עצמית.

למרות זאת הנושא לא טופל על ידי המשטרה לא במסגרת חקירת מותו של המנופאי ריאן נאסר ז”ל  בתאונה מיום 17.9.21 בקרית אונו, לא בחקירת התאונה שבה נהרג המנופאי יוסף מלכה ז”ל תאונה מיום 12.6.23 בקרית התקשוב בבאר שבע  וגם לא בחקירת מותו של המנופאי ארמונד סויסה ז”ל בתאונה בבת ים מיום 21.5.24 שנחקרה על ידי פל”ס.

חשוב לציין שאותה החוקרת שחקרה את התאונה בקרית אונו וקיבלה לידיה חוות דעת של מומחה עמירם בורוביץ שקבע שההסמכה להפעלת עגורן ארקין חייבת להיות הסמכה למנוף נייד ב’ דרגת עומס 2 עד 90 טון, חקרה את האסון בבת ים, וידעה שהמנופאי אינו מוסמך, לא עשתה דבר ולא דיווחה על כך לפרקליטות וליועצת המשפטית לממשלה.   

כפי שניתן לראות בסופו של דבר כל “הדרכים מובילות לרומא”  אל מינהל הבטיחות בעבודה שגם שיחרר את עגורני ארקין חזרה לעבודה, וגם אפשר הפעלת עגורנים ניידים עם הסמכה של מנוף להעמסה עצמית. שתי עבירות בטיחות חמורות אלו, שאישר משרד העבודה ממניעים ושיקולים זרים, שמחייבים חקירה משטרתית,  הצטלבו  באירוע ברמת גן וגרמו למותו של עובד.  

מפקדי היחידה מכירים את ההרכב שלה ואת ההיסטוריה שלה. חקירה שמתנהלת כך, בידיעה, כבר אינה כישלון מקצועי. היא בחירה.

אני סבור שעל מפקד יחידת פל”ס לעדכן את הפרקליטות, את מפקד להב 433 את היועצת המשפטית לממשלה, בדבר ניגוד העניינים של משרד העבודה.  אסור  לערב את נציגי מינהל הבטיחות בחקירה או בודקים מוסמכים שמקבלים מהמנהל את ההסמכה ותלויים בה לפרנסתם. ישנם מספיק מהנדסי מכונות ומעבדות חומרים בלתי תלויות כמו מעבדת הטכניון שמוכר בתקנות הבטיחות לעגורני צריח כמוסד ביקורת מוסמך  על ידי המדינה שניתן לפנות אליו לקבלת חוות דעת מקצועית ובלתי תלויה. לעלות הכספית אין כל משמעות שכן חיי אדם פה מוטלים על הכף.

מקרים של שיבוש חקירת משטרה על ידי משרד העבודה

לטענתי, בשלושה תיקים קודמים השפיעו גורמים במשרד העבודה על חקירת המשטרה שלא נאמר שיבשו את החקירה של המשטרה  דרך המומחה שהמשטרה מינתה, וגם עניין זה מחייב חקירה נפרדת:

• קריסת עגורן  POTAIN  ברח’ הקוממויות  בבת ים. תאונה מיום .13.2.17  המומחה שמונה לחקירה מר מיכאל סויססא ממכון התקנים  פעל להסתיר מחוות הדעת שלו, כי בעגורן זה בוצע שתילה שלא באמצעות רגלי שתילה ייעודיות אלא באמצעות אלתור של חולית תורן שנעשו לה התאמות לשתילה לפי מפרט שהוציא הבודק המוסמך צבי ויקינסקי, עניין זה נעלם מדוח החקירה. במועד קבלת תיק החקירה מומחה זה בכלל לא החזיק, לטענתי, בהסמכה לבדיקת עגורני צריח, והיא ניתנה לו בדיעבד בוועדה שכינס משרד העבודה בשנת 2018. מחוות הדעת נעדר השימוש בחוליית שתילה מאולתרת במקום רגלי השתילה של היצרן. כתב אישום הוגש, והפרקליטות חזרה בה ממנו אחרי שמיעת ההוכחות לאחר החוות הדעת שבין היתר הייתה מורכבת מחוות דעת נוספת של “מומחי משנה” קרסה.

• קריסת  עגורן  זחל NCK  בכפר סבא, שגרם למותה של נטע רוטמן ז”ל. בהקשר זה נציין כי כבר בשנת 2016 קיבל משרד העבודה מר רן כהן תלונות על תאונות רבות במעורבות של עגורני זחל של סולל בונה ותלונות כי מדובר בעגורנים ישנים ומסוכנים כל תלונות אלו נקברו ולא טופלו.  

 לאחר התאונה שגרמה למותה של נטע רוטמן ז”ל ביום 18.2.18,  נחשף במסגרת ההליך האזרחי, כי התקיימה במשרדי מינהל הבטיחות פגישה שבה ישבו יחד המומחה שמינתה המשטרה ממכון התקנים, בודק מוסמך צבי ויקינסקי  (שתכנן חולית השתילה בעגורן בבת ים וזאת כאשר החקירה הייתה  עוד בעיצומה) נציגי סולל בונה שמכרה את העגורן המשטרה לא עודכנה על הפגישה.

בהליך האזרחי והחקירות שניהלתי חשפתי שהעגורן יוצר עם זרוע מסבך צינורות, ואילו בשטח נמצאה זרוע מסבך זוויות. לעמדתי הדבר מלמד שסולל בונה החליפה את הזרוע, והעובדה הזו נעדרה מחוות הדעת שהוגשה למשטרה, חוות דעת זו הוגשה רק לאחר שנגרט עגורן NCK תאום שהיה אצל  סולל בונה ולא ניתן היה לבצע השוואה ויזואלית של הזרועות. החלפת הזרוע הינה שינוי מבנה קלאסי שמחייב אישום כנגד סולל בונה אך נושא זה פתאום נעלם מהדו”ח שהוגש למשטרה התיק נסגר.

בתיק זה בוצעה חקירה על ידי חוקר בשם לב ברסקי ממשטרת כפר סבא שעשה עבודה יוצאת מהכלל, ניכר שהאירוע הזה נגע לליבו, מעולם לא ראיתי השקעה כזו בחקירה, כל שהיה חסר לאותו החוקר היה רק את ההכוונה המקצועית הקטנטנה להסביר לו שהזרוע המקורית היא מצינורות ולא מזויות, בחקירתו הוא כמעט היה שם, הוא כמעט הגיע למטרה,  אך הדו”ח שהוציא מכון התקנים, בעקבות הפגישה שלא דווח לו עליה, הרג לו את החקירה, מבלי לגלות שהייתה החלפת זרוע ומבלי לגלות שיש עגורן זהה תאום שניתן לבצע השוואה של הזרועות בנו לו דו”ח שהינו בבחינת כמוסת ציאניד לחקירת המשטרה לפיו סדר נסתר גרם לקריסת המנוף.  

נקבע שהגורם לקריסה היה “סדק נסתר” באותה זרוע שהיא בכלל מוטציה הנדסית. במקום לבוא למשטרה ולתדרך אותה לחקור מי החליף את הזרוע, הטעו את המשטרה בחוות דעת הנדסית מורכבת, שהוליכה שולל את חוקרי המשטרה ואת הפרקליטות הפלילית מחוז מרכז.  

• קריסת עגורן צריח POTAIN   ביבנה, מאי 2019, שגרם לארבעה הרוגים. העגורן שקרס לא היה מהדגם הרשום בפנקס העגורנים, ולטענתי משרד העבודה אפשר את ייבואו למרות זאת. ב-6.6.2019, כשלושה שבועות אחרי התאונה, ביקש חוקר התאונה מיחידת פלס מדוד נגר את מסמכי הדגמים MD-208, MD-208A, MD-238 ו-MD-238A. נגר השיב בדוא”ל, באותו יום, שהדגמים עם הסיומת A אינם מופיעים בפנקס הדגמים, ושתעודות הבדיקה מפנות בדרך כלל לדגם הרשום, בלי ה-A, “עקב שינויים מינוריים”. בפועל היו אלה שני דגמים שונים, עם מבנה שפיץ שונה שחייב רישום מחדש, והמבנה השונה הוא שגרם לתאונה. לעמדתי זו הטעיה מכוונת של משרד העבודה את חוקרי, והיא הרחיקה את החקירה ממי שאישר את הייבוא. יש לציין שבדוח מכון התקנים, שנערך על ידי מיכאל סויססא  פרטים רבים ביחס למעורבות מכון התקנים ומשרד העבודה בהליך היבוא נעלם ולא הובא לידיעת המשטרה.  

בשלושת המקרים הדפוס זהה: מינהל הבטיחות הוא גם היועץ המקצועי של החקירה וגם מי שהחקירה הייתה צריכה לבדוק.

בעקבות תלונה שהגשתי על ניגוד עניינים הוחלט שהמשטרה לא תמנה עוד את מכון התקנים כמומחה בתיקי עגורנים ומעליות. לעמדתי השיטה לא נעלמה, רק המומחה התחלף.

הפעם איש לא יוכל לומר “לא ידעתי”

את המידע קיבלו שני פרקליטים: עו”ד ואדים סיגל, שאליו פניתי כאחראי על תחום תאונות העבודה בפרקליטות, ועו”ד ארז ריכטנברג מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), הפרקליט המלווה את החקירה.

בין 1.11.2026 ל-9.11.2026 העברתי להם את אלה:

• דו”ח חקר הכשל של הטכניון מ-18.3.2026 לגבי עגורן ארקין שזרועו נשברה בגבעת שמואל.
• מכתב הטכניון מ-25.3.2026, שלפיו לא התקבלו שתי התעודות הנדרשות לבדיקת התאמת העגורן לדירקטיבה האירופית.
• דו”חות מעבדה ממרץ 2025 על פגמי חוסר חדירה בריתוכי הזרועות.
• פרוטוקול הדיון מ-10.11.2025 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובו עדות נציג מינהל הבטיחות על הליך החזרת הכלים לעבודה.
• הנחיית משרד העבודה בעניין כיול שסתום העומס וחתימתו.
• ישנם עוד מסמכים רבים ותכתובות דוא”ל למשרד העבודה ותחבורה אשר נכון שהפרקליטות וגם המשטרה תחשף אליהם, אבל בינתיים נראה שהסוס אינו רוצה לשתות מהבאר.

וזו תגובת הפרקליטות:

תאריך	הנמען	מה נמסר ומה נענה
11.11.2026	עו”ד ריכטנברג	אישר שהחומר התקבל. מסר שהאירוע בחקירה ולכן לא יתייחס לגופו של עניין, ודרש שפניות יישלחו רק לתיבת הדוא”ל של המחוז. השאלה אם הממונים עליו עודכנו נותרה בלי מענה
9.11.2026	עו”ד ריכטנברג ועו”ד סיגל	נמסרו דוח הטכניון, מכתב הטכניון ופירוט שלושת התיקים הקודמים
4.11.2026	עו”ד סיגל	שאלה אם מונה מומחה ומי הוא, ועדכון על החלטת בית המשפט. בלי מענה
2.11.2026	עו”ד סיגל	שאלה מי אחראי על החקירה במשטרה ומדוע יושב בה נציג משרד העבודה. בלי מענה
1.11.2026	עו”ד סיגל	התראה על ניגוד העניינים בחקירה, בצירוף החומרים. בלי מענה

בשום שלב לא נמסר שהפרקליטות הורתה לבדוק את הליך השחרור לעבודה של עגורני ארקין, לתפוס את מסמכי משרד העבודה או להרחיק את נציגיו מצוות החקירה.

שני פרקליטים, האחד אחראי על תחום תאונות העבודה והשני מלווה את החקירה, מחזיקים בכל מה שנדרש כדי להורות על חקירה גם נגד גורמים במינהל הבטיחות. למיטב ידיעתי ולפי אופן התגובה הם לא הורו.

פרקליט מלווה שאינו מכוון את החקירה אל מי שהתיר את הכלי אינו מלווה חקירה. הוא מלווה את סגירתה בעצימת עיניים.  

אדם נהרג, והפרקליטות מוטרדת מהתיוק

פרקליט שמלווה חקירת מוות מחזיק בדו”ח חקר כשל של הטכניון, בפרוטוקול מבית משפט ובהתראה על ניגוד עניינים בתוך צוות החקירה. אפשר היה לצפות שיבין את גודל השעה ואת הסיכון לחיי אדם, ויורה להעמיק את החקירה אל תוך משרד העבודה, משרד התחבורה והיבואן. 

במקום זה נשלחה תשובה של פקיד: כל פנייה חייבת להיות מתויקת במערכת ניהול המסמכים של המחוז, ולכן יש לשלוח אותה דרך המזכירות. החומר עצמו, מסתבר, פחות חשוב מהנתיב שבו הגיע.

אז הנה הצעה ברוח התשובה. בפעם הבאה שזרוע עגורן תישבר מעל רחוב עירוני, נבקש מהפרקליטות להמתין עד שהפנייה תתויק כנדרש. עגורנים, למרבה הצער, אינם פונים דרך המזכירות…

עו”ד סיגל ועו”ד ריכטנברג  הינם פרקליטים מכובדים תפקידם לוודא שחקירת מוות מגיעה לכל מי שאולי נושא באחריות, גם אם הוא נושא בתפקיד במשרד ממשלתי, שהוא חלק מבשרה של המדינה.  בידיהם פרוטוקול שבו נציג המדינה מעיד שהכלים הוגדרו “פצצה מתקתקת” ושוחררו אחרי פגישות זום עם היצרן, בלי פרוטוקול.

מי שמחזיק במסמך כזה ואינו עושה בו דבר אינו יכול להסתתר מאחורי “האירוע בחקירה”. זו אינה זהירות מקצועית. זו עצימת עיניים, והאחריות הציבורית לקריסה הבאה תהיה גם שלהם.

המחיר: חיי אדם

עגורני ארקין עובדים ברחובות עירוניים צפופים, ליד גני ילדים ובתי ספר. בנובמבר 2025 נשברה זרוע כזו מטרים בודדים מחצר גן ילדים בגבעת שמואל, ואיש לא נפגע. באוקטובר 2026 נהרג אדם.

חקירה שלא תבדוק מי החזיר את הכלים לעבודה, ועל סמך מה, תסתיים במפעיל ובבעל המנוף. הכלים ימשיכו לעבוד עד לקריסה הבאה, וההרוג הבא יירשם על שמם של מי שידעו ולא חקרו.

אינני רואה בהתנהלות הזו מקרה. כאשר גוף חוקר מכיר את ההיסטוריה, מחזיק במסמכים ובוחר שלא לשאול את השאלה המתבקשת, התוצאה היא טיוח, והוא מגן על משרד העבודה מפני השאלה מי שחרר את הכלים.

פל”ס והפרקליטות אינן צופות מהצד בטיוח הזה. הן מה שמאפשר אותו. בלי חוקר שאינו שואל ופרקליט שאינו דורש, משרד העבודה היה נדרש כבר מזמן להסביר איך מצב חירום הפך בתוך ארבעה שבועות לאישור עבודה.

בית המשפט השלום בכפר סבא  כבר הפנה ליועצת המשפטית לממשלה

ב-4.11.2026 קבעה כב’  השופטת ד”ר  חגית בולמש מבית משפט השלום בכפר סבא (ת”א 8044-04-25) כי המידע על מקרי המוות וההתהפכויות שהובאו בפניה לא יישאר בגדרי התיק, והורתה להעבירו ליועצת המשפטית לממשלה בתוך 30 יום. “מדובר בחיי אדם”, כתבה.

שופטת בנזיקין אזרחי הבינה שהמידע צריך להגיע לראש המערכת מדובר בהחלטה דרמטית ונדירה של שופטת בתיק  אזרחי שפשוט, מבינה שלא הגיוני שכל שבוע מתהפך מנוף, נשברת זרוע ועובדים ומפעילים נהרגים ונפצעים. שנים רבות אני מייצג נפגעי תאונות באתרי בנייה ומנופים מעולם לא נתקלתי ביוזמה כל כך ברוכה כמו החלטת כב’ הש’ ד”ר חגית בולמש שככול הנראה גם היא מוטרדת מנושא הבטיחות.

חשוב לציין כי הסכנה אורבת בכל מקום, והתאונה שגרמה למותה של נטע רוטמן אירעה כ- 50 מטרים ממבנה בית המשפט השלום בכפר סבא בו נמצא אולמה ולשכתה של כב’ הש’ בולמש.

הקריאה ליועצת המשפטית לממשלה

אני קורא ליועצת המשפטית לממשלה להתערב בחקירת התאונה ברמת גן ולהורות:

1. להורות לפרקליטות וליחידת פל”ס לקבל לידיהן את כל החומר על עגורני ארקין: דוחות המעבדה, דוחות הטכניון, מסמכי ההשבתה והשחרור ותיקי התאונות הקודמות.
2. להורות על פתיחת חקירה פלילית גם נגד גורמים במשרד התחבורה, במינהל הבטיחות בעבודה, אצל היבואן,  בעניין שחרור העגורנים באפריל 2025: מי החליט, על סמך מה, ומדוע בלי פרוטוקול ובלי חוות דעת הנדסית עצמאית. החקירה צריכה לכלול את תפיסת כרטסות הטיפול והתיקון אצל היבואן, את התכתובת והפגישות בינו לבין בכירי המינהל, ואת חלקן של הלשכה המשפטית ושל מחלקת האסטרטגיה במשרד.
3. להוציא את נציגי משרד העבודה מצוות החקירה, ולאסור על המשטרה לקבל מהמשרד ייעוץ מקצועי בתיק זה ממינהל הבטיחות, ובמקום זאת להיעזר בשירותיהם של מהנדסים מומחים בלתי תלויים, בעלי אומץ ויושרה.
4. לבצע את בדיקת הכשל במעבדה בלתי תלויה, ולא למנות מומחה שהסמכתו תלויה במינהל הבטיחות. יש לפנות למעבדת הטכניון שהינו מוסד ביקורת מוסמך, הדבר נעשה בתאונה של נטע רוטמן לא ברור מי היה הגורם שמנע את כניסת הטכניון לחקירה.
5. לבחון את תפקוד יחידת פל”ס בחקירות תאונות העגורנים מאז 2019, ואת שילובם של עובדי משרד העבודה בה.

הפעם הכול מתועד: מה נשלח, למי ומתי.

מי שיבחר שלא לחקור מבלי לטייח, יעשה זאת בידיעה שייתכן שהוא ייתבע על התרשלות, ויחקר בהליכים משפטיים. יש  לציין שנראה שהפעם כל הגורמים המעורבים מטעם המדינה אינם יכולים לקבל הגנה מפני תביעה נזיקית מכוח סעיף 7 (א) לפקודת הנזיקין שכן הם פועלים בשוויון נפש של ממש לגרימת התוצאה.

אני ממליץ לחברות הבנייה הגדולות לא להכניס עגורני ארקין לאתרי הבנייה שלהם, בסוף משרד העבודה יאשים את הקבלנים ומומחי הבטיחות מטעמם במחדל שלו.

אני ממליץ לחברות הביטוח שלא לבטח לא בביטוח חובה ולא בביטוח מקיף צד ג’ את עגורני ארקין. אין שום הצדקה שחברות הביטוח ישלמו על סיכון של פגם בייצור לא במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בחלופת של ניצול כוח מכני או נפילה של חלק מהרכב בזמן עבודה או עמידה  ולא במסגרת ביטוח צמ”ה ורכוש.  

גם בעלי המנופים, שניזוקו מהתנהלות המדינה שאפשרה הכנסת מנופים ללא תקן עליהם להתאגד ולפעול יחד כנגד מי שסיפק להם  את העגורנים הפגומים הללו. אני לא מאחל לשום בעל מנוף לעבור את מה שעוברים המנופאי ובעל המנוף שגרם למותו של העובד ממולדובה. שום הון בעולם לא מצדיק את מפחי הנפש הללו.   

הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור.

המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.

המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.

עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר.

עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.

* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.