כאשר תאונת דרכים נחשבת על פי החוק גם כתאונת עבודה יש לכך השלכות מרחיקות לכת על היקף הפיצוי שיכול העובד לקבל בעקבות התאונה שעבר. במצב זה, יהיה הוא זכאי לכספים מהביטוח הלאומי כנפגע עבודה ולפיצוי מחברת הביטוח במסגרת חוק הפלת”ד. למימוש מקסימאלי של זכויות העובד וטיפול יעיל בעניינו בעקבות התאונה, מומלץ להסתייע בעו”ד נזיקין המתמחה בייצוג נפגעי עבודה.
מתי תאונת דרכים היא גם תאונת עבודה?
כמו שאנו יודעים ולמרבה הצער, תאונות דרכים הן עניין יומיומי ובחלק מן המקרים, תאונה זו גם נחשבת לתאונת עבודה. זה קורה כאשר התאונה ארעה במסגרת עבודתו של העובד, למה הכוונה? למשל, כאשר העובד היה בדרכו מביתו אל מקום העבודה או חזר ממנו לביתו. נדגיש, כי ההגדרה “מקום העבודה” מתייחסת לא רק למשרד, אלא ככלל, גם לכל מקום אליו נסע העובד מטעם העבודה. לכן, גם תאונה שקרתה כאשר העובד היה בדרך מביתו ללקוח, או חזרה למשרד, אם נסע לכנס מטעם העבודה ועוד, יכולה להיחשב כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. האם העובד חייב לנהוג ברכב כדי שהתאונה תיחשב כתאונת עבודה? התשובה היא לא. הוא יכול להיות נוסע ברכב ואף הולך רגל.
עד כאן ההגדרה של תאונת דרכים כתאונת עבודה נשמעת פשוטה למדי. בפועל, התמונה מורכבת הרבה יותר, מדוע? כדי שהתאונה תיחשב כתאונת עבודה צריך להתקיים תנאי נוסף: העובד נסע או הלך בדרכו הרגילה כפי שהוא נוסע או הולך באופן יומיומי. אם סטה ממנה, ייתכן מאוד כי התאונה לא תוכר כתאונת עבודה כי הסטייה מן הדרך מנתקת את הקשר הסיבתי בין התאונה לעבודה. כך למשל אם העובד החליט לסטות מדרכו כדי לעשות קניות בסופר או בקניון, לבקר חבר או בן משפחה וכיו”ב. חשוב לציין, כי ישנם שני חריגים אשר אינם נחשבים לסטייה מהדרך גם אם אינם בדרכו הרגילה של העובד באופן קבוע: האחד, ליווי ילד עד גיל 10 (או ילד מעל גיל זה הסובל מליקוי שכלי או גופני) למסגרת החינוכית או איסופו ממנה. החריג השני הוא עצירה של העובד לצורך תפילת שחרית בבית הכנסת בו נוהג העובד להתפלל.
פיצוי כספי בגין התאונה
אין ספק כי הדבר הכי חשוב לאחר תאונת עבודה הוא לקבל טיפול רפואי מלא ומקיף. כך, יוכל העובד להחלים ולהשתקם מן התאונה וכן, למנוע החמרה במצבו בשל אי קבלת הטיפול הנדרש לו. אולם במקביל, מכיוון שהעובד מפסיק לעבוד בעקבות התאונה, הרי שעליו לדאוג לתחליף הכנסה אשר יאפשר לו להתקיים. בנוסף, הפיצוי שיקבל יכול לממן הוצאות רפואיות הנחוצות לו להחלמתו.
בעת תאונת עבודה, מי שמפצה את העובד על הפסדי השתכרות בשל ירידה בכושר העבודה הוא המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, אם יש לעובד פוליסה פרטית של אובדן כושר עבודה, הוא יכול לבחון אפשרות להפעילה בעקבות התאונה ולקבל תגמולים במסגרתה בהתאם לתנאי הפוליסה שלו. כאשר מדובר על תאונת עבודה שהיא תאונת דרכים, ישנו גורם נוסף מלבד הביטוח הלאומי, שנכנס לתמונה ואחראי לפצות את הנפגע בגין הנזק שנגרם לו. מדובר בחברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בביטוח חובה. איזה רכב? הרכב בו שהה העובד בעת התאונה, בין אם היה הנהג ברכב, נוסע או הולך רגל שנפגע מרכב.
תגמולים מביטוח לאומי
הגוף העיקרי המפצה נפגעי עבודה הוא כאמור לעיל המוסד לביטוח לאומי. בשלב ראשון על העובד לקבל הכרה כנפגע עבודה שזה אומר כי עליו להציג הוכחות לכך כי התאונה אכן קרתה במסגרת העבודה. כפי שראינו, הגדרה זו היא רחבה מאוד וכוללת נסיעה לעבודה וחזרה ממנה, כמו גם נסיעות לאורך יום העבודה אם הן נעשו במסגרת התפקיד. כאשר העובד עבר משוכה זו ותאונת הדרכים הוכרה כתאונת עבודה, הוא יוכל לקבל דמי פגיעה המפצים אותו על אובדן שכר. דמי פגיעה חשוב לומר ניתנים באופן זמני למשך של עד 91 יום לכל היותר. אם פגיעתו של העובד מהתאונה הייתה קלה יחסית, הרי שלאחר מספר חודשים בהם קיבל דמי פגיעה, הוא מתאושש, חוזר לשגרה ולעבודתו. אולם אם הנזק שנגרם לעובד מן התאונה היה חמור והותיר לעובד נכות רפואית ממשית, הוא עשוי להיות זכאי להמשך תגמולים מביטוח לאומי באמצעות גמלת נכות מעבודה.
מדובר בתשלום הניתן כמענק כספי חד פעמי או כקצבה חודשית. מי שקובע האם לאחר התאונה נותרה לעובד נכות היא הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי. לאחר הגשת התביעה, העובד יקבל זימון לוועדה והוא נדרש להופיע בפניה. עליו להגיע עם מסמכים רפואיים עדכניים המוכיחים את תלונותיו ולתאר לה את המגבלות התפקודיות שלו עקב התאונה. נציין, כי הוועדה רשאית גם לערוך בדיקה גופנית לעובד כדי להתרשם ממצבו וכל הנתונים הללו באים בחשבון בעת קבלת החלטה בעניינו. שיעור נכות הנמוך מ9% אינו מזכה בכל תשלום, בין 9% ל19.99% יהיה העובד זכאי למענק חד פעמי ונכות של 20% ומעלה תזכה אותו בקצבה חודשית. היה ונקבעו אחוזי נכות נמוכים מדי, יש לבחון את האפשרות להגשת ערר.
פיצוי מחברת הביטוח – חוק הפלת”ד
בכל הנוגע לתאונות עבודה, הביטוח הלאומי הוא הכתובת של העובד לקבלת פיצוי, כאשר הוא זכאי לתשלום של דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה, כפי שפירטנו לעיל. חברות הביטוח הופכות לגורם רלוונטי בתאונות עבודה כאשר מדובר על תאונת דרכים שקרתה במהלך יום העבודה. אז חל על המקרה חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975 מכוחו נפגעי תאונות דרכים מקבלים פיצוי על נזקי גוף שנגרמו בתאונה, אגב, אף אם הם אשמים בה. על העובד להגיש תביעה לחברת הביטוח אשר בה ביטח את הרכב בביטוח חובה. מדובר ברכב בו היה העובד בעת התאונה, בין אם כנהג ובין אם כנוסע או הולך רגל שנפגע מהרכב.
נבהיר כי העובד אינו יכול לקבל פיצוי כספי כפול בעקבות נזקי התאונה ולכן חברת הביטוח תקזז מסכום הפיצוי שלו את הסכומים אשר קיבל מביטוח לאומי. מכיוון שיכולים להיות הפרשים משמעותיים בין הסכומים שהעובד יהיה זכאי להם מביטוח לאומי ומחברת הביטוח הרי שבמרבית המקרים כדאי לפנות לשני הגורמים על אף הניכוי.
חשיבותו של הליווי המשפטי
בכל מקרה של תאונת עבודה יש יתרון עצום לייצוג משפטי של עו”ד מומחה בתאונות עבודה אשר יסייע לעובד לממש את מלוא זכויותיו מביטוח לאומי. הסיבה לכך היא מורכבות ההליך הדורש הרבה ידע וניסיון כדי לצלוח אותו בהצלחה, הן בכל הנוגע לאיסוף התיעוד הרפואי הנכון לביסוס התביעה והן בכל הנוגע להצגת מצבו של העובד בפני הוועדה הרפואית.
חשיבות הליווי המשפטי עולה עוד יותר כשעסקנן בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה. ראשית כי ישנם שני גורמים מפצים אליהם יש להגיש תביעה מנומקת ומתועדת, הביטוח הלאומי וחברת הביטוח. שנית, יש להתמודד עם ניסיונותיהם של אלו למצוא נימוקים לדחיית התביעה של העובד. בין היתר, ינסו הם לראות בכל עצירה כסטייה מהדרך המנתקת את הקשר הסיבתי ושוללת את הגדרת תאונת הדרכים כתאונת עבודה ולפיכך, את זכאותו של הנפגע לפיצוי. עו”ד מנוסה יודע להתמודד עם כל טענה כזו ולעמוד על זכויות העובד עד אשר יקבל את כל שהוא זכאי לו.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.
